יוון, השכנה הנעימה ממערב. לא מעט ישראלים רואים ביוונים בני דודים. בין המדינות מתקיימים יחסי הפריה תרבותית שמתאפיינת במוסיקה ובתרבות פנאי. חלק משמעותי מהמוסיקה הישראלית היא עיבוד מקומי ליצירות מקור יווניות. המטבח שאנו מכנים ״ים תיכוני״ הוא למעשה מטבח שיסודותיו התעצבו לחופי הים האגאי, באיי יוון השונים.
ביוון התקיימו קהילות יהודיות מפוארות, החשובה מהן בסלוניקי, עד אשר הושמדו על ידי הנאצים.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
בכל שנה בחודש מאי אני טס ליוון. אולי זה לא חכם מצדי לגלות את הקסם, אבל על זה משלמים לי. אז קחו טיפ: מאי הוא החודש הטוב ביותר לביקור ביוון. המחירים נוחים, האיים כבר תוססים אך עדיין לא עמוסים. מזג האוויר מושלם והאווירה פותחת את כל הצ׳אקרות.
יוון מחזיקה ב-1800 איים, אך רק כ-150 מהם מאוכלסים. תבחרו בכל שנה אי אחר וככל שהזמן מאפשר תוכלו לשלב כמה איים בחופשה אחת. בכתבה הזו, בניגוד לכתבות עבר, לא אתייחס רק לחופשה אחת. אתייחס לכמה ביקורים בשתי הערים הגדולות ביוון, כל ביקור היה בשנה אחרת. המטרה היא לאפשר לקורא טעימה ממגוון רחב שיש למדינה להציע, כאשר לכל מקום ישנם את היתרונות היחודיים לו.
ראשית, יש לחלק בין גוף המדינה המרכזי, המכונה Mainland Greece לקבוצות האיים שבים האגאי.
ישנן שש קבוצות איים הפזורות ברחבי הטריטוריה היוונית. תחילה אתייחס למיין-לנד, לשתי הערים המרכזיות בה, ובכתבה הבאה למספר איים בהם ביקרתי.
אתונה
השער הבינלאומי ליוון. בירת המדינה והעיר המשמעותית ביותר לכלכלתה ולדמותה הפוליטית. בזמני מצוקה, כאשר חברות תעופה רבות מבטלות את טיסותיהן לישראל, השדה האתונאי מספק עבור הישראלים בסיס נוח ליציאה לעולם ולחזרה הביתה. הנוף באתונה עירוני, היא נטולת גישה לים, ואם בחרתם בכל זאת לחפש חוף קרוב, תיאלצו לשכור רכב ולנסוע מרחק של כעשרים דקות נסיעה. בכל מגזין תיירותי ימליצו לכם לרדת למערב המדינה או לפיראוס, אבל אני דווקא ממליץ על הצד המזרחי. במרחק 25 דקות נסיעה בלבד מנמל התעופה, תוכלו לבקר בעיירות ארטימידה או רפינה. עיירות שקטות, יווניות עירוניות באופיין אך אותנטיות כמעט כמו האיים. בעיירות ישנה תיירות חופים מפותחת ומחירי המלונות סבירים. מומלץ גם להעביר בהן לילה של המתנה לטיסת המשך.
באתונה עצמה ישנן שלוש שכונות שהביקור בהן נחשב לחובה: פסירי, מונסטיראקי ופלאקה. שלושת השכונות קרובות לבית חב״ד ומלבד העניין הזה, גם האווירה בהן נהדרת. הארכיטקטורה יוונית עירונית, כשבחלק מהרחובות נשמר עיצוב ותיק בעל אופי מסורתי. רוב אתרי התיירות של העיר מרוכזים בשכונות אלו או בסמוך להן. המסלול המומלץ בעיניי הוא הגעה באוטובוס או ברכבת מנמל התעופה לכיכר סינטגמה. שם שוכן הפרלמנט היווני ומדי שעה עגולה תוכלו לצפות בטקס החלפת המשמרות. חיילים במדים מסורתיים מקיימים טקס חילופין קצר ופוטוגני. בימי ראשון בשעה 11 בבוקר מתקיים טקס ארוך יותר. ביקרתי באתונה כמה פעמים. אבל החוויה הכי מרתקת בעיני היא נוכחות בכיכר סינטגמה בזמנים של נפיצות פוליטית. בניגוד לאיי וכפרי יוון הרגועים, האופי העירוני תוסס מאד. האתונאים מאד מעורבים במצב הפוליטי, כיאה לעיר שהצמיחה את הדמוקרטיה ואת יסודות המחשבה המדינית והפוליטית. לכן בזמנים של תסיסה פוליטית או כלכלית, מומלץ להכין שיעורי בית ולהגיח קצרות לאתונה. כאן, בכיכר הזאת, תראו מקרוב שיעור במדע המדינה.
מהכיכר נפרשת שדרת ermou, צעידה לאורכה לכיוון מערב תוביל אתכם לשכונות הנ״ל. כעקרון אין סיבה להתרחק מהאזור הזה במהלך חופשה שלמה, ארוכה ככל שתהיה. הכל מרוכז ברדיוס הזה.
האקרופוליס
סמל העיר. מתחם עוצמתי עתיק העומד בראש הר המתנשא על פני העיר. אקרו פוליס, מילולית, הוא למעשה הלחם בין שני מילים: אקרו – עליון ופוליס – עיר. כלומר, העיר העליונה. בכל מרכז שבו שלטו היוונים נבנתה אקרופוליס שכללה מבני ממשל, מקדשים פגאניים וזירת התכנסות לפילוסופים ואמנים. אולם רק האקרופוליס של אתונה, או שרידיה ליתר דיוק, הפכה במשך השנים איקוניזציה תרבותית ומהווה היום סמל לתרבות דמוקרטית, אסתטית ופילוסופית. האקרופוליס האתונאית נבנתה באלף השישי לספירה והשימוש בה הוסב מספר פעמים בהתאם לשלטון המקומי. כשיוון זכתה לעצמאות, המתחם הוסב לשימוש תיירותי בהשראת עברו הקדמון ואופיו המקורי.
ביקור באקרופוליס נחשב לחובה בכל ביקור באתונה. הליך הביקור כולל מסלול טיפוס מעט מאתגר, אך הנוף הנשקף במהלך הטיפוס והאוויר הצלול במעלה ההר שווים כל רגע. מחיר הכרטיס נע בין 10 ל־20 יורו בהתאם להנחות ייעודיות, וכולל גם כניסה לאתרים נוספים. האתר פתוח בעונת הקיץ בין השעות 8:00 בבוקר ל־20:00 בערב, ובחורף בין 8:00 בבוקר ל־17:00 בערב. כדאי לגלול באתר האינטרנט של האקרופוליס לפני הביקור, מכיון שבחגים מקומיים הכניסה חופשית. יש לקנות כרטיס שכולל גם ביקור במוזיאון האקרופוליס, כדי לקבל אינפורמציה היסטורית ולהבין את האתר בקונטקסט ראוי.
האגורה: השראה פילוסופית
אתונה היא מסע בזמן. הדמיון עובד בה שעות נוספות. האגורה היא האתר בה׳ הידיעה שבו הדמיון מחזיר את כל מה שאתם יודעים על ימי הזוהר של יוון. כאן התכנסו פילוסופים, התעצבו יסודות פוליטיים ששימשו אדנים לתורת המדינה וגם התרחש אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של התבונה – סוקרטס הוצא להורג.
האגורה (בעברית: אתר כינוס), מחולקת לארבעה אתרים פנימיים:
- מוזיאון האגורה העתיקה – בו נמצאים ממצאים ארכיאולוגים של תושבי אתונה העתיקה. המבנה בנוי בסגנון עתיק, אך למעשה זהו מבנה משוחזר.
- לצד המוזיאון ישנו מקדש עתיק, שריד מהמאה החמישית לספירה. גם הוא שוחזר חלקית, אך במושגים ארכאולוגיים הוא פלא מכיוון שרובו שרד יפה.
- שרידי המוסדות: מקום האספה הדמוקרטית ובית המשפט, בו בין היתר נגזר דינו של סוקרטס.
- נקודת הוצאת סוקרטס להורג – אין מקום שמוכר כך באופן רשמי, אך בקרב ההיסטוריונים מקובל לראות נקודה בירכתי האגורה כנקודה שבה האירוע התרחש. כדי להגיע אליה פשוט תעברו על פני מוזיאון האגורה העתיקה, תמשיכו צפונה ותחפשו את הנקודה שבה תתגודד קבוצה. זה הסימן המובהק. אני קראתי שם את הדיאלוג הכאוב עם קריטון, בו סוקרטס מסרב להימלט מהעונש שהוטל עליו, בטענה שאי יישום החוק אינו מוסרי ומסכן את קיום המדינה. כשפניתי משם בחזרה למלוני, הרהרתי בנאיביות שההכרעה שלו מבטאת, אך גם הוכרחתי להודות שאימוץ שלה היה מועיל לפתור את תרבות הקומבינה והפרוטקציה שאנו חיים לצידה.
הכניסה לאתר בתשלום 10 יורו לכרטיס נפרד, או כלולה לבחירתכם בכרטיס מקיף שכולל גם את האקרופוליס.
אנפיוטיקה: אווירה של אי בלב העיר
הארכיטקטורה באתונה שונה מזו הפופולרית באיים. רחובות העיר אינם רצופים בתים לבנים וריצוף אפרפר, כפי שנהוג באיים. החוויה של שיטוט בסמטאות היפות ושכרון החושים שמתלווה אליה, כפי שמכיר כל מי שביקר בסנטוריני או מיקונוס, לא ממש קיימת כשפוסעים ברחובות אתונה. מלבד שכונה אחת, יוצאת דופן. הכירו את אנפיוטיקה. זוהי שכונה ציורית, ממש בסגנון של אי בים האגאי. למרות שהיא ממוקמת בלב העיר, מרחק של דקות הליכה ספורות מהאקרופוליס, היא שקטה ונקיה מהמולת תיירים. תשתית התיירות שלה אינה מפותחת, כך שלמרות יופיה וייחודיותה, סמטאותיה שקטות במהלך היום. אפשר להסתובב בה כמה שעות טובות, לצלם בין הסמטאות ולטפס במעלה הרחובות כדי לתפוס תמונת נוף טובה על העיר.
בערב, מכל מקום במרכז העיר אפשר לראות את האקרופוליס מואר. המחזה יפהפה. תמצאו מקום להזמין משהו לשתות ולצפות בו. זוהי נקודת השיא של הביקור.
מידע רלוונטי למטייל הדתי
- בית חב״ד אתונה מפעיל מגוון שירותים דתיים. מקווה, תפילות בחול ובשבת, מסעדה כשרה ומכולת לממכר מוצרי מזון כשרים. השליחים הרב מנחם ונחמה הנדל הקימו מפעל שמאפשר חיי יהדות נוחים וזמינים. תשתדלו להקל עליהם, אפילו במחווה קטנה כגון בדיקה מה ירצו שתביאו איתכם מהארץ.
- מלבד בית חב״ד, ישנן שתי מסעדות כשרות: השוק – המציעה תפריט די־ישראלי, וגוסטיו – בעלת תפריט בשרי, כאשר חלק מהמנות הן בהשראת המטבח היווני. שתיהן מומלצות והמחיר בהן סביר.
- אנטישמיות: בערים הגדולות ביוון ישנה פעילות פוליטית ערה. חלק מהתנועות הפוליטיות לא ממש אוהבות אותנו. נוסיף לזה את הנוכחות הגבוהה של בני דודנו בעיר וקיבלנו תמרור אזהרה קליל. המצב לא חמור כמו ערים אחרות באירופה והתקיפות די נדירות, אך עדיין מומלצת זהירות.
סלוניקי וחצי האי חלקידיקי
העיר השנייה בגודלה ביוון היא סלוניקי. היא מרוחקת מאתונה כ־500 קילומטרים. בין תל אביב לסלוניקי ישנם שלושה קווים ישירים של שלוש חברות שונות. כך למעשה תוכלו להגיע אליה בחופשה נפרדת ולא תצטרכו לעבור באתונה.
ביקרתי בסלוניקי במאי 2021. טסתי עם שני חברים בצהרי יום ירושלים, שהיה באותה שנה נפיץ במיוחד, וכבר בהמראה ראיתי שמשהו לא בסדר. המטוס, שבדר״כ דואה על פני הים מיד לאחר ההמראה, המריא צפונה ובמשך דקות ארוכות עדיין היינו מעל שמי ישראל. זה היה מוזר לי, אבל לא יכולתי לנחש מהי הסיבה. כשנחתנו, ניגשתי לדלפק לאסוף את הרכב שהוזמן. הפקיד אמר משהו על ירי רקטות על ישראל אבל אני עניתי ״כן, לפעמים״. הבנתי שהסטת מסלול הטיסה קשורה לירי, אך עדיין לא הבנתי שצה״ל פתח במבצע ושבניגוד לפעמים אחרות, הפעם גם נוספה זירה פנימית, כאשר בערים המעורבות פרצו תגרות בין ערבים ליהודים.
מסלוניקי פתחנו בנסיעה אל חצי האי חלקידיקי. אלו למעשה שלש לשונות חוף נהדרות, היוצאות משטחי המדינה אל תוך הים. הלשון המערבית נקראת קסנדרה, אליה נשוב בהמשך. האמצעית נקראת סיתוניה, עליה דילגנו, אך היא מומלצת מאוד לנופשי ירח דבש שקטים ולמטיילים מתבודדים. נסענו איפוא ללשון השלישית – אתוס. שם תכננו לשהות בעיירת חוף נהדרת בשם אוראנופולי. די הסתבכנו בדרכים, אך בערך ב-11 בלילה הגענו למלון קטן בלב העיירה. הבעלים כבר הלך לישון וגם אנחנו כבר היינו גמורים, אבל אז פתחנו את הנייד והחדשות מהארץ היכו בנו.
בבוקר הבחנתי שאנחנו האורחים היחידים במלון. התבססנו על מוצרים כשרים בארוחת הבוקר שהוכנה במיוחד עבורנו והתיישבנו מול הנוף המשכר. השתדלנו להתנתק ככל האפשר מהנעשה בארץ. לקראת צהריים ירדנו לכיוון החוף ואז הבנו שאנחנו לא רק התיירים היחידים במלון. אנחנו גם התיירים היחידים בכל העיירה. אלו היו שלהי ימי הקורונה. ישראל הייתה הראשונה להשתחרר מהמגיפה בחסות מבצע החיסונים של ראש הממשלה נתניהו והקודקוד של ׳פייזר׳ – אלברט בורלא. ביוון עדיין חלה חובת עטיית מסכות על מקומיים. בכל רחבי העיירה הביטו בנו כעל קדושים. בחנויות התלהבו מאוד לגלות שאנו מישראל והציעו הטבות כדי שנקנה ממרכולתם ונביא את הברכה. בחרנו לבסוף לשון חוף קטנה, הזמנו זיתים ושתייה והעברנו צהריים שקט על שפת הים. החוויה הייתה נהדרת. איני זוכר שלווה כזו.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות עזבנו את העיירה ונסענו לאתר חשוב מאוד היסטורית – סטאגירה. סטאגירה הוא כפר יווני עתיק, שנמצא גם הוא באצבע המזרחית של חלקידיקי, אתוס, לא רחוק מאוראנופולי. בכפר הזה נולד הפילוסוף והאתיקן אריסטו. האתר להנצחתו עומד על גבי הר ירוק במיוחד, כשמבעד לצמחייה השלטת בו נשקף הים. האתר היה סגור כשהגענו, בשל מגבלות הקורונה, אך התמוגגנו מהנוף שעה ארוכה.
בערב הגענו חזרה לסלוניקי. שכרנו דירה קטנה שהייתה מעוצבת בטעם טוב. לאחר מנוחה קצרה יצאנו להכיר את העיר. סלוניקי הייתה עיר חשובה מאוד בהיסטוריה היהודית. נוכחות יהודית בעיר מתוארכת כבר למאה הראשונה לספירה ויש שיטענו אף קודם. לאחר גירוש ספרד, יהודים ספרדים רבים היגרו לסלוניקי, שהייתה באותה העת תחת שלטון האימפריה העות׳מאנית. שטף המהגרים הצטרף לקהילה היהודית המקומית וחיזק את פעילותה הרוחנית. מאות חכמים ובתי מדרש פעלו בעיר מאז אותו גל חריג דמוגרפית. בשלב כלשהו היהודים בסלוניקי היוו את רוב תושבי העיר, והנמל הימי – אחד מן החשובים בים התיכון באותן שנים – שבת ממלאכה ביום השבת. סלוניקי נתפסת כסמל של מסורתיות ויהדות גאה. לעיתים כונתה ״ירושלים דבלקן״. עם זאת, גרשום שלום מספר על השפעה שבתאית רבה בקרב תושבי העיר, כולל גם חכמיה.
הקהילה היהודית המשיכה לפעול בגאון עד למלחמת העולם השנייה. שואת יהודי אירופה לא פסחה על סלוניקי, ולאחר שורת צעדים מגבילים, שלוו בגיוס יהודים מבני הקהילה לתפקיד קאפו, נשלחו כ-40,000 מיהודי העיר למחנות ההשמדה בפולין. כ־5000 יהודים אחרים הצליחו לברוח בטרם החל השילוח למחנות. הקהילה המפוארת חוסלה. לאחר המלחמה נשארו בסלוניקי אלפים בודדים של יהודים. רובם עלו ארצה ומיעוטם נשאר בעיר עד היום. שארית יהודי הפליטה מפעילים את מוזיאון יהודי סלוניקי, המגולל את קורות ימי יהודי העיר. במוזיאון קיימת גם קומת מחקר וספרייה, עבור הדורשים להעמיק בתולדות יהודי העיר.
המגדל הלבן
על הטיילת הנפרשת מנמל סלוניקי, על שפת הים התיכון, עד לפרוורי העיר, עומד מגדל אבן לבן. הוא נחשב לאחד מסמליה של העיר. המגדל, שנבנה במאה ה-13 עבור משימות הגנתיות, הוסב במאה ה-17 לשימוש מפוקפק – כלא פוליטי. על פי ההיסטוריון יוסף נחמה, לאחר עצמאות יוון המבנה סויד במטרה למחוק את הסמלים העות׳מאנים. את המגדל סייד אסיר יהודי תמורת שחרורו. הצבע ירד עם השנים, וכיום פועל בתוך המגדל מוזיאון היסטורי בעל תערוכות מתחלפות. התצוגות נפרשות באופן מעגלי במעלה קומות המגדל, עד שהמבקר מגיע לגגו. מחיר כניסה 6 יורו למבוגר ו-3 יורו לסטודנט. ילדים לרוב נכנסים בחינם. פתוח כל יום עד 8 בערב. מומלץ להגיע בזמן השקיעה.
ביום האחרון של החופשה יצאנו לבקר באצבע המערבית של חלקידיקי. ללא ידע מוקדם פשוט נסענו דרומה, מתוך שאיפה לאתר עיירת חוף יפה. תוך שעה וחצי מצאנו את מבוקשנו. נאה-פוקדה היא עיירה שקטה בה קו המים גובל בבתי התושבים. לצד המזח פרושות מסעדות דגים, על קו המים ממש. חנינו בעיירה ויצאנו ממנה רגלית אל מסלול הליכה מאולתר שכולל הליכה על החוף וטיפוס קל על צוקים נמוכים שעל שפת הים. גם כאן, הנוף מותיר אותנו פעורי פה ואנו מסרבים לעזוב את העיירה עד שזמן הטיסה המתקרבת דוחק בנו.
מידע רלוונטי לתייר הדתי
- כשרות – הרב יואל קפלן, שליח חב"ד, מפעיל מסעדה כשרה, שירותי משלוח אוכל עד לפתח המלון ופיצרייה כשרה. בית חב"ד פעיל לתפילות בכל יום מימות השבוע. גם כאן, ראוי לשאול טרם הביקור מה להביא מהארץ. הרב קפלן משמש כשליח גם באלבניה ומקדוניה הצפונית. כך שאם בחרתם להמשך מסלוניקי צפונה, תוכלו להיעזר בו.
- אנטישמיות: בחלקידיקי לאף אחד לא אכפת מפוליטיקה. בסלוניקי המצב רגיש יותר. היו זהירים אבל תתנהלו בנוחות, המצב טוב יחסית.
