את ההבדל המהותי בין תושבי העיר בית שמש לתושבי ערים אחרות ברחבי הארץ, ראיתי כבר בשלב הריאיונות המקדימים לכתבה. לפני כשנתיים עבדתי על כתבה שעסקה בחינוך הממלכתי חרדי. רוב מוחלט של ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות הממ"ח ואליהם פניתי, לא רצו להתראיין. אלה שכן הסכימו התנו את זה בכך שהפרסום יהיה "בלי שמות". הפעם, לא רק שהתושבים התראיינו בשמם, הם גם עשו זאת בשמחה ומתוך תחושת שליחות.
העיר בית שמש נמצאת בשנים האחרונות בתנופת התפתחות ובנייה אדירה, התפתחות שמתורגמת כמובן מספרית, אבל בעיקר מהותית. בתוך שנים ספורות הוקמו בעיר מעל ל-20 קהילות של חרדים בעולם המעשה, בתי ספר ממ"ח לבנים ולבנות, תיכון ממ"ח, ישיבות תיכוניות ועוד.
הפארקים המוריקים המשתרעים בין שכונה לשכונה בעיר, מסתירים סוד של הרכב אוכלוסייה יוצא דופן, סוד שאותו יצאתי לגלות. בשנים האחרונות היו מספר התארגנויות להקמת קהילות לחרדים עובדים במספר מקומות ברחבי הארץ (והעולם), ניסיונות שכשלו ברובם. בבית שמש, לעומת זאת – לא רק שהניסיונות צלחו, הקהילות מתפתחות וגדלות מיום ליום. רק בשנה האחרונה הוקמו בעיר 8 קהילות חדשות.
את מאסת ההתפתחות הגדולה ביותר ניתן לראות ברמה ד'. שכונה חדשה יחסית, שהאכלוס בה החל לפני כשנתיים בלבד ועד כה התיישבו בה קרוב ל-5,000 משפחות, מספר שאמור להכפיל את עצמו בתוך חמש שנים.
"אני חושב שהתשובה לשאלת ההתפתחות הזו היא מאוד…
