ובכן, ויהי בחצי הלילה…

2. מחלקת החרדים

היחסים המורכבים בין העולם החרדי לפרויקט הציוני אינם תופעה חדשה, כפי שחושף מחקרה של שקלאר על "המחלקה לתעמולה בקרב החרדים בקרנות הלאומיות" (1926–1945). דמויות כמו הסופר ר' בנימין ו"האדמו"ר החלוץ" הרב ישעיהו שפירא פעלו לגשר על התהום בין עולמות מנוגדים, באמצעות העיתון 'ההד' ופעילות ענפה. התמונה המורכבת כוללת התנגדויות חריפות והתמודדות מכובדת עמן, שיח מורכב עם תנועת המזרחי, ומאבק להנגיש את מפעל בניין הארץ לציבור החרדי תוך שמירה על זהותו. מבט היסטורי זה מאיר באור חדש את השיח העכשווי על השתלבות חרדית בחברה הישראלית.

• ולו רק הד: מחלקת החרדים בקרן הקיימת לישראל 1926–1945
• אילה שקלאר
• הוצאת אוניברסיטת בר־אילן
• 236 עמ'

3. בין מסורת למהפכה

שמואל אלכסנדרוב (1865-1941), שנספה בשואה, מציג בכתביו תפיסה מורכבת של המסורת היהודית. ביטויו הנועז (אך לא בהכרח חתרני כפי שיש שהבינו אותו): "הכל שוטף! הכל פושט צורה ולובש צורה!" מעיד על גישתו המאתגרת. התכתבויותיו עם גדולי דורו משלבות בקיאות בחסידות ובקבלה עם הגות פילוסופית מודרנית. למרות שהוצאת כתביו מחדש מונעת חלקית מאוריינטציה אקדמית-ליברלית המבקשת להדגיש את היסודות ה'מהפכניים', הקורא המשכיל ימצא בהם רעיונות מזהירים המעשירים את העולם הרוחני, תוך הבחנה זהירה בין עיקר לטפל והתחשבות בנסיבות ההיסטוריות (כולל אילוצי השלטון הסובייטי) בהן נכתבו.

• שמואל אלכסנדרוב – מאמרים ואיגרות
• עורך: יצחק סלייטר
• מוסד ביאליק
• 390 עמ'

4. המילון הערבי-עברי החדש

בתקופה שבה ישראלים רבים מתעוררים להכרח בהבנת הערבית כשפת האזור – ללא מסננים של אינטרסנטים מימין ומשמאל – מילונו של פרופ' מילסון מספק מענה מקיף. זוהי לא רק רשימת מילים, אלא מפתח לערבית לדורותיה: משפת התקשורת העכשווית ועד לרבדים היסטוריים עשירים כמו הקוראן, השירה העתיקה והספרות התיאולוגית. במיוחד חשובה התייחסותו למונחים שחזרו ללשון מאז עליית האסלאם הפונדמנטליסטי בשנות ה-70. המהדורה המקוצרת, קומפקטית ושימושית, מאפשרת נגישות לעושר לשוני ותרבותי שלם של פתגמים, ביטויים והשתמעויות, והופכת לכלי חיוני למי שמבקש להבין את המתרחש מעבר לגדר.

• המילון הערבי-עברי החדש – מהדורה מקוצרת
• מנחם מילסון
• הוצאת מאגנס
• 577 עמ'

5. מקורות התפילה

כרך חדש זה בסדרת 'הסידור ממקורותיו', העוסק בתפילות שבת קודש, מהווה תרומה משמעותית לחקר הסידור היהודי. המחבר מציג את התפתחות תפילות השבת באמצעות תיעוד ויזואלי של כתבי היד העתיקים ביותר הקיימים – חלקם בני למעלה מאלף שנה. עבור כל תפילה ניתן לראות את המקור הקדום ביותר שלה בצילומים משופרים דיגיטלית, לצד מידע על זמן הופעתה בסידור. הפרויקט מלווה באתר אינטרנט אקסקלוסיבי לרוכשי הספר, המציע "ביבליוגרפיה חיה" – מאגר דיגיטלי של מקורות נוספים. בתחום הגרפי והעיצובי יש עדיין לאן לשאוף, אך העבודה המחקרית ראויה לציון ומנגישה באופן ייחודי את שורשי הליטורגיה היהודית.

• הסידור ממקורותיו – שבת קודש
• משה צבי וידר
• הוצאת וידר
• 362 עמ'

6. על הספקטרום

ספר כן ונוגע ללב זה מביא את קולו האותנטי של אב לשני ילדים אוטיסטים, המתאר בהומור ורגישות את המציאות היומיומית המורכבת של משפחה על הרצף. בלשון ישירה וללא כחל ושרק, "זיו טאם" (שם עט שמתחכם עם אותיות המילה "אוטיזם") מציג את סיפורו בפורמט ייחודי של טורים קצרים, כשכל פרק מאיר זווית אחרת מהחיים. מבנה זה מאפשר לקורא להיכנס בהדרגה אל העולם המורכב ולהרגיש שייך למציאות שלאט הופכת מוכרת ומובנת. הספר משנה תודעה בכך שהוא מפרק סטיגמות ומציע הצצה אינטימית לאתגרים, לרגעים המפתיעים ולהתמודדות היומיומית, תוך שהוא מעורר הן דמעות של התרגשות והן של צחוק והזדהות.

• משפחה על הספקטרום
• זיו טאם
• הוצאת פרדס
• 139 עמ'

7. מעגלי תרבות סגורים

"שוק הנכסים הסמליים" של פייר בורדייה, המגיע סוף סוף לתרגום עברי, מדגים בעצמו את התופעה אותה הוא מנתח – מנגנוני יוקרה והון תרבותי בעולם קפיטליסטי. בשפה מורכבת ואקדמית, בורדייה חושף כיצד נוצר ונשמר הערך של יצירות תרבות בעולמות סגורים. מושגי המפתח שלו – "שדה", "הביטוס", "אלימות סמלית" ו"שיעתוק" – מספקים כלים להבנת תהליכים שדרכם קהילות מעריכות את נכסיהן התרבותיים. תובנה מפתיעה במחקרו מראה שהורדת מחירים למוזיאונים לא הגבירה ביקורים מהמעמדות העממיים, שכן "אי-שליטה בצפנים התרבותיים" יוצרת חסמים עמוקים יותר מאלה הכלכליים. המתרגמים הנגישו את החומר המאתגר, אם כי הקריאה עדיין דורשת התמודדות אינטלקטואלית.

• שוק הנכסים הסמליים
• פייר בורדייה
• מצרפתית: ז'יזל ספירו ואמוץ גלעדי
• הוצאת מאגנס
• 101 עמ'

8. עדיין יושבות ותופרות

מחקר אתנוגרפי מרתק זה פותח צוהר נדיר לעולמן הסגור של נשות חסידות תולדות אהרן – אחת הקהילות החסידיות הקנאיות ביותר במאה שערים. ד"ר זלצברג בלאק, לאחר מחקר רב-שנים, מציגה תמונה מורכבת של חיי נשים בקהילה המאופיינת בפיקוח חברתי הדוק ותפקידי מגדר מסורתיים. הספר חושף את מערכת החינוך הנשית, תהליכי השידוכים, והתמודדות הנשים עם העולם החיצוני. המחברת מקשיבה לקולות הנשים – הן המוצהרים והן החתרניים – ומעניקה פרשנות מעמיקה שמעניינת לא רק את חוקרי החברה החרדית, אלא גם את הקורא החרדי המיינסטרימי, שגם בעיניו תולדות אהרן היא קבוצה עלומה המעוררת שאלות על גבולות הזהות החרדית.

• הן עדיין יושבות ותופרות: מעולמן של נשות חסידות תולדות אהרן
• סימה זלצברג בלאק
• מוסד ביאליק
• 388 עמ'