אחרי חודשיים של חופש ארוך, של היעדר סדר יום וצורך למצוא "מה לעשות", של פער בין הורים עובדים ובין ילדים חסרי מסגרות, שקדמו להם חודשים ארוכים של… ובכן, הכל חוץ משגרה, קיוויתי לכתוב מדור שגרתי שעוסק בחזרה לשגרה. תכננתי לדבר על החשיבות של חופש לצד היציבות של השגרה, להציע תובנות ולתת טיפים ישימים. אז אמנם התלמידים חזרו לספסלי הלימודים אבל זוהי לא השגרה לה ייחלנו. עברנו שנה קשה, שכמותה רובנו לא חווה בחייו. שנה שקדמו לה שנים של אתגרים, מגפה עולמית, פיגועים ואסונות לאומיים, קיטוב חברתי שאיים לקרוע מדינה וקשרי אחווה, משבר כלכלי ועוד. כל מה שביקשנו לעצמנו זו שגרה, סדר יום צפוי, יכולת לתכנן. שנוכל לסגור חופשה לקיץ מבלי לבדוק אם הצימר ממוקם בטווח קו העימות ומבלי צורך לברר האם יש דמי ביטול בעקבות מצב בטחוני. לקבוע שמחה משפחתית מבלי לוודא שקיים מרחב מוגן זמין ותקני.
"אדם קרוב אצל עצמו", נאמר במסכת סנהדרין, ואכן, רובנו טרודים בחיינו האישיים והלאומיים, אך אם נרים את המבט ונרחיב אותו לתהליכים עולמיים נגלה שהמגמות שאנו רואים אצלנו, דומות לתהליכים ולמגמות המתרחשים כבר שנים בעולם הרחב ומתאפיינים בשינויים תדירים המקשים על יציבות ועל ביסוס שגרה.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
בשנת 1987 ניסו חוקרים בקולג' ללוחמה של צבא ארה"ב, לתאר עולם שהחל להשתנות בצורה דרסטית עם סיומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב וברית המועצות. במחקרם, הם זיהו ארבעה מאפיינים חדשים ואיגדו אותם תחת המושג VUCA – ראשי תיבות של Volatility (תנודתיות) Uncertainty (חוסר ודאות) Complexity (מורכבות) ו-Ambiguity (עמימות). בשנת 1991 פיתחו וורן בניס וברט נאנוס, תיאוריית מנהיגות שהתבססה על מודל ה-VUCA ומאז נעשה שימוש במודל זה בקרב ארגונים מעולמות שונים, בממשל, במגזר העסקי, במגזר הציבורי, בעולמות הבריאות והטיפול, בעולמות החינוך ועוד, לצורך זיהוי ומיפוי השינויים המתרחשים בהם תדיר.
הנתון: VUCA
Volatility/תנודתיות: האופי, המהירות, העוצמה והדינמיקה של השינוי המתרחש בעולם. ככל שהסביבה תנודתית יותר כך התנאים ישתנו מהר יותר ויהיה קשה להתמודד עמם בזמן בצורה מיטבית.
Uncertainty/חוסר ודאות: המידה שבה ארגון או אדם מסוגל לצפות נקודות מפנה שעשויות להשפיע עליו. ככל שרמת אי־הוודאות גדלה כך יהיה קשה יותר לצפות שינויים ותמורות, מה שיקשה על יכולת המוכנות, ההתאמה וההסתגלות.
Complexity/מורכבות: מכלול הגורמים שעל ארגון או אדם לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלו על מנת להגיב ולפעול בצורה מותאמת ומסתגלת. ככל שהסביבה/המצב מורכבים יותר, כך יהיה קשה לנתח אותם ולהגיב אליהם בהתאם.
Ambiguity/עמימות: חוסר בהירות וקושי בהבנת הסיטואציה. זהו מצב שונה במהותו מחוסר-וודאות. מצבי חוסר וודאות מתרחשים כאשר חסר מידע עליו ניתן להסתמך ועל גביו ניתן לפעול. לעומתם, עמימות מתרחשת דווקא לנוכח מידע, ולעיתים נוכח שפע של מידע רלוונטי, כשלמרות זאת קיים קושי בהבנת המצב ו/או הסביבה. ככל שהסביבה/המצב עמומים יותר, כך יהיה קשה יותר לפרש אותם, לקבל החלטות מותאמות ולהתנהל בצורה מסתגלת.
VUCA-Prime
VUCA-Prime הינו מודל שהוצג בשנת 2007 על ידי רוברט ג'והנסן שנעזר בראשי־התיבות המקוריים לזהות כלים להתמודדות עם ארבעת מרכיבי ה-VUCA:
Vision/חזון: ארגונים, משפחות, קהילות ובני אדם רגילים להתנהל על פי שגרות וסדרי יום, על פי נהלים והרגלים. כאשר התנאים אינם יציבים, משתנים תדיר ולא ניתן לצפות מה ילד יום, "האוטומטים" הופכים להיות לא-רלוונטיים לכן חשוב להתמקד בחזון, כלומר בערכים העומדים בבסיס העשייה שלנו. בין אם מדובר בארגונים עסקיים, חינוכיים טיפוליים ובין אם מדובר באנשים, במשפחות ובקהילה. חשוב לזהות את ה"אני מאמין" העומד בבסיס העשייה שלנו. בימים רגועים בהם ישנה שגרה מוכרת, החזון, האמונה, ה"אני מאמין" שלנו, נבלעים אל תוך האוטומט ואנחנו לא משקיעים בהם מחשבה או אנרגיה מיוחדת, אך במצבי VUCA יש צורך לחזור לבסיס, לזהות מה החזון ומה המהות, לאן אני רוצה לשאוף. אז, כשיש לנו את ה"לְשֵׁם מה" סביר להניח שכבר נדע להתארגן עם ה"איך".
Understanding/הבנה: אי־ודאות עשויה לעיתים להוביל לחוסר אונים ולשיתוק לכן חשוב לצאת לפעולה ולהתחיל לחקור. בשלב ראשון חשוב להתבונן פנימה ולזהות מה חסר לי על מנת להבין (מידע? ניסיון? חיבורים ואינטגרציות?) ובשלב שני מומלץ לפעול לכוון רכישת הידע או המידע החסרים. למידה או איסוף מידע אמין ו/או יצירת שיתופי פעולה וקשר עם בעלי ידע או בעלי ניסיון, ירחיבו ויעשירו את חוויית ההבנה וירגיעו את חוסר הוודאות, מה שיאפשר התמודדות מסתגלת ומותאמת למצב שנתפס כלא יציב.
Clarity/בהירות: כבני אדם למדנו לשאוף לפשטות, לדעת מה מצופה מאתנו, לדעת מי לצידנו ומי נגדנו, להבחין בין טוב ורע. עולם ה-VUCA הינו עולם מורכב ורב-ממדי, כאשר גם המורכבות הינה מגוונת ועשויה לנוע בין קושי לבחור בין הרבה אפשרויות טובות לבין צורך לבחור את האפשרות הכי פחות גרועה מבין האפשרויות המוצעות. לעיתים התחושה הינה שרק בראייה לאחור נוכל לדעת אם בחרנו או פעלנו נכון. לכן, לנוכח המורכבות המציפה, עלינו ללמוד ולתרגל לפַשט עד כמה שניתן. להגמיש פרמטרים במקומות שניתן לעשות זאת ובעיקר לתעדף. לקבל את העובדה שייתכן והבחירה או הפעולה שנעשה אינה המושלמת אך עצם קבלת ההחלטה והשלכותיה (לטוב ולמוטב) מובילים לבהירות, ובהירות מאפשרת תכנון לקראת פעולה ותפקוד מותאם לסביבה.
פרופ' ביל ג'ורג' מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, הציע "C" אחר למודל ה-VUCA-Prime כמנגנון התמודדות אל מול מורכבות. לדבריו, לנוכח מורכבות עלינו לנהוג ב-Courage, אומץ. זו מיומנות נרכשת המאפשרת לתפקד ולהתנהל לנוכח איום, פחד או קושי. אין הכוונה להיות "חסר פחד" אלא לבחור שלא לאפשר לפחד לנהל אותנו. האומץ לפעול אל מול מורכבות מאפשר בחירה לפעול בצורה שמתאימה לתנאי הסביבה החדשים.
Agility/זמישות: חוקים, נהלים, נימוסים, הגדרות תפקידים, בין אם גלויים ובין אם סמויים, מאפשרים לתפקד בעולם באופן נינוח וללא לחץ. לנוכח עמימות, הנטייה היא להיצמד אל המוכר, מה שמקשה עלינו לתפקד בצורה מסתגלת. לנוכח עמימות לא די להיות גמיש, שכן ניתן לפתח גמישות לאורך זמן, אך בעולם תזזיתי, עמום ולא צפוי יש צורך בקצב הסתגלות מהיר, וכך נוצרה "זמישות", מושג אמריקאי שתורגם לעברית כהֶלְחֵם בין שתי מילים: זריזות וגמישות, המעודד תנועה מעמדה נוקשה ומשתקת – "ככה זה היה תמיד", לעמדה חומלת, מסתגלת ואופטימית –"ככה זה עכשיו".
(מע)גלי שגרה ומשמעות
ויקטור פרַנקל (פסיכיאטר וניצול שואה), שפיתח את גישת הלוגותרפיה, עוסק בספרו שתורגם לשפות רבות תחת הכותרת "האדם מחפש משמעות", בשאיפתו של אדם למצוא משמעות. אך מעטים יודעים ששמו המקורי של הספר היה: "Trotzdem Ja Zum Leben Sagen" –"אף על פי כן, אומרים כן לחיים". לפי פרנקל, לאדם ישנה היכולת למצוא משמעות בחייו בכל רגע נתון, גם ברגעים הקשים ביותר. לדבריו זוהי בחירתו של האדם לחוות את המציאות בכללותה, על הטוב והרע שבה, ולהתמקם בה באופן שייתן לחייו משמעות באותו הרגע. וכך, למרות קצב ההשתנות וחוסר השליטה על המציאות ועל הסביבה, לאדם תמיד ישנה בחירה כיצד לפעול ובחירה זו יש בכוחה לייצר משמעות: "אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו".
בעולם תזזיתי ומשתנה, מפתה להתרפק על העבר ולצפות שהחיים יחזרו להיות כפי שהיו, לשאוף ל"חזרה לשגרה" ולנסות להתנהל בצורה מוכרת במצבים שלא הכרנו עד כה. אך אליבא דפרנקל, הנחמה הינה דווקא בחוויית ההווה וצפייה אל העתיד. המציאות השתנתה וסביר להניח שגם כאשר תגיע הרגיעה, המציאות תציג בפנינו "שגרה" חדשה שלא הכרנו עד כה. בע"ה גם אליה נסתגל, וסביר להניח שגם היא תופרע בשלב זה או אחר וחוזר חלילה, זהו דרכו של העולם. כך אנו מתפתחים, כך אנו מתקדמים.
איור: Shutterstock
