מאז היות אדם על פני האדמה, מסתחררת האנושות סביב חידת הקיום. מי אנחנו? מה אנחנו עושים כאן? ואיך מתמודדים עם המוות שמציץ אלינו מסוף הדרך? עובדי אלילים הציעו את מרכולתם, פנו לכוחות טבע, לכוכבי השמים, להרי געש, לברקים ורעמים. זמנם עבר. גם הדתות הקדומות, של מצרים, יוון ופרס העתיקות ניסו את שלהן. כל אחת, בדרכה, הסבירה את משמעות החיים. היו להן כמה שנים יפות, אבל גם הן דעכו. הכל הסכימו על דבר אחד: פתרון החידה שייך למישור הרעיוני, והוא לא משהו שאפשר להניח 'על השולחן'.
המהפכה המדעית, עם הגילויים בתחומי הפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ושאר מדעים מדויקים, שינתה את דרך החשיבה המקובלת, גם בתחום הפילוסופיה והכרת המציאות. כך נולדו הרציונליזם, ובעקבותיו האמפיריציזם שמוכנים לקבל רק את המובן והמוכח כאמת של ממש.
הפלגתי במילים מפוצצות, אנסח מחדש. האנושות שנדהמה מההישגים המופלאים של עולם המדע, והעריצה את הדרך בה הצליחו אנשי המדע לרתום את כוחות הטבע בכדי לשפר את איכות החיים, נטתה לחשוב שהם בטח יוכלו להסביר נכון יותר את משמעות החיים. אם הצלחתם לפתח את הטלסקופ, הברומטר והמדחום, בטח תדעו להסביר למה אנחנו כאן, ולאן אנחנו הולכים.
וכך, נשלח חיל החלוץ של פרשי המדע המדויק, אל המסע לגילוי האמת. בדקו, חקרו, מדדו וסימנו, חזרו ואמרו: 'וואלק, לא מצאנו כלום'. השקפנו בטלסקופ, עיינו במיקרוסקופ, מדדנו בכל…
