כשעזב ד"ר אבי רובינשטיין (איך אפשר בלי: אחיו של השופט אליקים רובינשטיין שמסיבות מובנות מוזכר בספר לא פעם) את עבודתו כנוירוכירורג אחרי עשרים שנה במקצוע לטובת היכלי המשפט כעורך דין מומחה לתביעות בגין רשלנות רפואית, הוא חווה לדבריו איך הפך בעיני רבים מקולגה לאויב. בספרו הוא מציג את פרטיהם של 18 מקרים רפואיים שהפכו לתביעות בגין רשלנות. כל סיפור והמקרה המיוחד שלו, אך מכולם עולה תופעה מדאיגה במיוחד ולצדה תופעה משמחת במיוחד.
משנכנס אדר מרבים בשמחה, לכן נפתח במשמחת: במערכת הבריאות הישראלית, בניגוד לזו האמריקאית למשל, משרתים רק רופאים ואנשי צוות ערניים במיוחד ונטולי משגים. אסונות בדרך כלל מתרחשים רק באשמת המטופלים ולכן, אם אתם תהיו בסדר, הכל יהיה בסדר.
אם משהו נשמע לכם מוזר, אתם לא לבד. האפשרות השנייה היא שמספר המקרים של רשלנות רפואית, עייפות ותקלות איומות, מקביל פחות-או-יותר לזה שביתר העולם המערבי, אבל מישהו דואג להסתיר את הנתונים ולהיאבק בחירוף נפש, מתוך חטא לאמת, כדי לא להכיר בעובדות ואולי גם להתייעל.
וכרגיל, בכל דבר מעורב כסף. איש לא ביקש לחשוף חלילה את הרופאים, אפילו אלו שעשו שגיאות, לקטסטרופה הכלכלית שנשיאה באחריות למותו של אדם צעיר עשויה לשאת בכנפיה. אולם מתברר שלמול האפשרות לבטח את הרופאים מפני תקלות כאלה, ישנה חומה בצורה של אנשי הרפואה שמסרבים לביטוח כזה, שכן במקרי תאונה הוא עלול לייקר את הפרמיה של רופא מסוים, הסתדרות רופאים מסוימת או בית חולים מסוים. ההצעה הנגדית שבה תומכים רבים מהרופאים, נשמעת מבטיחה יותר: פיצוי מיידי ללא הוכחת אחריות ביטוחית [=אשמה] שימומן בידי המדינה. פיצוי כזה יפטור את הרופאים מכל הסיפור ויגלגל סכום עצום לפתחם של האזרחים כולם, ובמילים אחרות ייקר את הרפואה הציבורית.
עד שהעניין יוסדר עתידות משפחות החולים שהלכו לעולמם או הפכו נכים לצמיתות להיאבק במסדרונות בתי המשפט מול מערכת משומנת שכל תכליתה היא להכחיש את עצם הפגיעה ביקיריהם בידי מי שהיו אמורים להציל אותם, ואם התמזל מזלם והצליחו להוכיח את הרשלנות הרפואית, או אז תיפתח מערכה ב' שבה יטען בית החולים לתוחלת חיים קצרה במיוחד ואובדן כושר עבודה של המנוח או המנוחה כבר לפני אירוע הרשלנות, וכל זאת כדי להקטין את גובה הפיצוי.
בשלב הזה, ייכנס באג משמעותי נוסף לתמונה: מאחר שבתי המשפט בישראל מאוכלסים במשפטנים ולא ברופאים, במקרים רבים מתקשה בית המשפט לקבל החלטה באופן עצמאי ולהכריע בין חוות דעת התובעים (שלעתים נאלצים להביא מומחה במיוחד מחו"ל, שכן אין להעלות על הדעת כמעט שרופא מקומי 'יבגוד' בחבריו, באקלים שבו כך נתפסת עדות מומחה על רשלנות רפואית) לחוות דעת הנתבעים, ולכן נזקק לשירותיו הטובים של מומחה מטעם בית המשפט, בדרך כלל רופא בכיר. בקהילייה שבה מספר מנהלי המחלקות בכל הארץ אינו עולה על כמה עשרות, האפשרות לניגוד אינטרסים של המומחה הנבחר גבוהה מאוד. וזה עוד בטרם שקלנו את מספר ארגוני הרופאים שפועלים בארצנו הקטנטונת.
אם לא אכפת לכם להתרגז, תשמחו לקבל מתוך המקרים המתוארים בספר, שפע של מידע רפואי מעניין ושפע גדול לא פחות של תמרורי אזהרה ודברים שתרצו מהיום לשים לב אליהם, אם חלילה תיאלצו ללוות מי מהיקרים לכם בשעריו של מוסד רפואי כלשהו.
וכן, גם מלאכים בלבן מרחפים בין דפי הספר: רופאים מסורים ואחיות אסרטיביות שהצילו ומצילים חיים גם כאשר המדרג החברתי המאוד קשוח באקלים הרפואי לא עשה להם חיים קלים.
הניתוח הצליח החולה מת: רשלנות רפואית ותוצאותיה
- ד"ר אבי רובינשטיין, עו"ד
- מטר
- 2022
- 266 עמ'
