כולם מדברים על בינה מלאכותית, או בקיצור AI. אי אפשר לברוח מזה. זה בחדשות, בעבודה, בטלפון שלנו, וזה נראה כאילו כל שבוע יוצא כלי חדש שמאיים לשנות את העולם. יחד עם כל הרעש וההתלהבות, צצו גם המון פחדים, בלבול ומיתוסים. קל ללכת לאיבוד בין כותרות מפחידות על רובוטים שמשתלטים על העולם לבין הבטחות על עתיד אוטופי שבו אף אחד לא צריך לעבוד.
אז בואו נעשה סדר. רוב הסיכויים שמה שאתם חושבים על בינה מלאכותית הוא לא לגמרי מדויק. הגיע הזמן לנפץ כמה מהמיתוסים הכי נפוצים, ולהבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים.
מיתוס 1: הבינה המלאכותית "חושבת" כמו בן אדם
כשאנחנו מבקשים מ-ChatGPT לכתוב לנו שיר לבת האהובה שלנו והוא עושה את זה, המוח שלנו מיד חושב: "הוא מבין אותי, הוא יודע מה זו אהבה". זו הטעות הכי גדולה.
המציאות: בינה מלאכותית יוצרת (כמו ChatGPT) היא לא מכונת חשיבה, היא מכונת חיזוי סטטיסטי אדירה. היא לא "מבינה" כלום. היא פשוט סרקה מיליארדי טקסטים מהאינטרנט ולמדה לזהות תבניות. כשהיא כותבת "אהבה היא פרח", היא פשוט חישבה שהמילים "היא פרח" הן ההמשך הסטטיסטי הכי סביר למילה "אהבה" בהקשר של שיר. זו אשליה מתוחכמת, לא תודעה. אין לה רגשות או הבנה אמיתית של העולם.
מיתוס 2: הבינה המלאכותית הולכת לקחת לכולנו את העבודה
זה הפחד הכי גדול, והוא מובן. אם רובוט יכול לכתוב, לעצב ולתכנת, מה יישאר לנו לעשות?
המציאות: זה לא נכון, אבל זה כן מסובך. AI לא הולכת "לקחת" את כל העבודות, היא הולכת לשנות אותן. היא לא תחליף אתכם, אבל אדם שיודע להשתמש ב-AI כנראה יועדף על פני אדם שלא יודע.
בינה מלאכותית היא כלי, כמו שהמחרשה והעט הם כלים וכמו שהאינטרנט הוא כלי. היא מדהימה במשימות ספציפיות וחוזרות על עצמן: סיכום מסמכים, כתיבת קוד בסיסי, מיון נתונים. היא מפנה לנו את הזמן להתעסק במה שאנחנו באמת טובים בו: חשיבה יצירתית, אסטרטגיה, אינטליגנציה רגשית, פתרון בעיות מורכבות וקבלת החלטות אתיות. העבודה לא נעלמת (אולי חבל), היא פשוט משתדרגת.
מיתוס 3: הבינה המלאכותית תמיד אובייקטיבית וצודקת
הרבה אנשים נופלים במלכודת הזו. "אם ‘המחשב’ [=GPT, הבינה או כל תיאור אחר] אמר, זה בטח נכון". אנחנו נוטים לחשוב שטכנולוגיה היא ניטרלית, בלי דעות קדומות.
המציאות: זו טעות מסוכנת. בינה מלאכותית היא אובייקטיבית בדיוק כמו האנשים שיצרו אותה וכמו המידע שהוזן אליה. כלומר, מלאת הטיות.
אם מודל AI אומן בעיקר על טקסטים היסטוריים, הוא עלול לשחזר הטיות מגדריות או גזעיות (כן, אנטישמיות…) שהיו נפוצות פעם. בנוסף, מודלי שפה נוטים "להמציא" דברים. הם יכולים להמציא עובדות, מחקרים או ציטוטים ולהציג אותם בביטחון מלא. תמיד, אבל תמיד, חובה להצליב מידע ולבדוק עובדות. AI הוא עוזר, אף פעם לא הסמכות העליונה.
מיתוס 4: הבינה המלאכותית תהפוך למודעת ותשתלט על העולם
אנחנו מכירים את זה מהסיפור האגדי על הגולם מפראג שבאחת השבתות יצא משליטה וחולל הרס עד שהמהר"ל היה חייב לעוצרו. או בניסוח של הסיפורת הבדיונית המודרנית – הרובוטים מפתחים תודעה ומשתלטים על בני האדם.
המציאות: אנחנו רחוקים מזה, אם זה בכלל אפשרי. מה שיש לנו היום נקרא "בינה מלאכותית צרה" (Narrow AI). אלו כלים שמצטיינים במשימה אחת ספציפית: כלי אחד טוב בכתיבת טקסט, כלי אחר טוב ביצירת תמונות, וכלי שלישי טוב בנהיגה אוטונומית.
הדבר הזה שנקרא "בינה מלאכותית כללית" (AGI) – מכונה עם תודעה אנושית, שמסוגלת לחשוב באופן גמיש על כל נושא, להציב מטרות ולהרגיש – הוא עדיין בגדר מדע בדיוני. ל-AI של היום אין רצונות, אין מטרות משלה ואין לה שום כוונה "להשתלט". היא כלי, וכמו כל כלי, היא עושה רק מה שאנחנו אומרים לה. וזה חשוב, כי אם אומרים לה להרוס היא תהרוס, אבל יש בן אנוש שאמר לה את זה.
מסקנה: להפסיק לפחד, להתחיל להבין
בינה מלאכותית היא לא מפלצת קסומה שבאה להשמיד אותנו, והיא גם לא פתרון פלא לכל בעיות העולם. היא פשוט הטכנולוגיה הכי חזקה ומשמעותית שהאנושות פיתחה מאז האינטרנט. והיא כאן כדי להישאר.
במקום לפחד ממנה, אנחנו חייבים ללמוד אותה. להבין מה היא כן יכולה לעשות (לעזור לנו להיות יעילים יותר, יצירתיים יותר ומהירים יותר) ומה היא לא (לחשוב, להרגיש, להבין באמת). מי שישכיל להשתמש בה כעוזר חכם, ירוויח יתרון עצום. מי שיתעלם ממנה מתוך פחד, כנראה יישאר מאחור.
