למה אנחנו מי שאנחנו? זו שאלה שלפעמים התשובות שלה יכולות להפתיע אפילו אותנו.
אם אתם זוכרים, היו ימים שבהם הנושא העיקרי המדובר במדינת ישראל היה המהפכה המשפטית. התקופה הזו, כצפוי, הניעה ספרים רבים, שחלקם יצאו רק כעת ומחדדים תובנות לאחר השביעי באקוטובר, לפחות בנספחים ובהקדמות.
אחד מהם הוא 'הגניוס הישראלי', שכתבו שאול זינגר ודן סינור, מחברי הספר 'מדינת הסטארט־אפ'. בספרם הקודם, הם ניסו להבין איך האומה הקטנה והנרדפת הזו הפכה למעצמה טכנולוגית בינלאומית. עכשיו הם מנסים להניח את הנקודה על החוסן המפתיע של ישראל כאומה מפולגת מלאת מחלוקות שגם יודעת פתאום לתת כתף ברגעי משבר ולא רק אז.
הספר מביא נקודות עוצמה בפאזל שמרכיב את האופי הישראלי הייחודי, כמו למשל הילודה והחיים סביבה כמטרה, כך גם היחס לילדים כדבר מרכזי, בניגוד למקומות אחרים בעולם. גני השעשועים הפזורים בכל מקום ונראים לנו טבעי, בדיוק כמו לקחת את הילדים למסעדה יחד איתנו. סעודת השבת, שגם בלי הצד הדתי שלה, הפכה לחלק מהישראליות, זמן שבו המשפחה יושבת כולה יחד מדי שבוע לגיבוש שנותן המון עוצמה ומהווה בעצם חוויית 'חג הודיה שבועי' כלשונם.
בספר ישנם רגעים ישראלים מעניינים למדי כמו זה שבו רוני נומה, איש הצבא שהפך פרויקטור הקורונה לבני ברק, עומד מול רבני העיר שמסבירים לו שביעור חמץ הוא דבר שיש לקיים, והוא שלא רואה את זה…
