עמק הסוביניון

אם אתם עוד לא שם, אבל יש לכם איזה 50,000 דולר לשדרג את חוויית שתיית היין, אז דברו עם RobinoVino, הרובוט המפורסם שהביא לעלייה של עשרות אחוזים במכירה בבארי יין. רובינו, מוזג בזה אחר זה כוסות יין לסועדים. הוא לוקח את הכוס, הופך אותה, מוזג את הכמות הרצויה, ולאחר השתיה, הוא גם יודע לאסוף כוסות ריקות, לרוקן וכמעט שהוא שוטף הכל גם בעצמו. בשל אורך הזרוע הוא אמנם מוגבל בכמות הכוסות שהוא מתפעל, אבל יש סיכוי שיום אחד יהיה בארץ 'גמ"ח רובינו לשמחות' או משהו כזה. 

רובינו הוא רק קצה הקרחון של מהפכה טכנולוגית שמשנה את פני התעשייה מהשורש. ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתפתחת, גם העולם הקולינרי לא נותר מאחור. זה לא תמיד לטובתנו. לא תמיד הקדמה תמציא בשר לא אמיתי, היא יכולה גם להפחית בחומרים אמיתיים ולהפוך את מה שמתועש להרבה פחות אמיתי.

לטכנולוגיה יש הרבה מה להציע לעולם היין, מוצר שמבוסס כולו על תהליכים שקיצור הדרך בהם ישפיע על התוצאה הסופית. נכון, יין צעיר יישאר יין צעיר בגילו, אין נוסחת קסם שתתן לו להיות כזה שהתיישן בחבית כמה שנים בלי שזה יקרה, אבל יש בהחלט את הדרך לרכך את הטאנינים, לאזן את החומציות החדה המאפיינת ולהפוך את הטעם למאוזן ונעים. 

בכמה וכמה תחומים, כמו למשל סיגרים ויין, 'העולם החדש' מתפתח בצעדי ענק וצובר פופולריות. הקהל זונח מוסכמות ישנות, הייננים מכבדים את המסורת אבל בהחלט מוצאים דרכים להתעלם ממנה כשיש להם אפשרויות פשוטות יותר, וככל שיחלפו השנים, נמצא את עצמנו במקום אחר לגמרי.

אבל אם מנסים לחבר בין המסורת למדע עם כלים טכנולוגיים שלא היו לנו קודם לכן, יש סיכוי גדול של חיבור בין העולם הישן והחדש, לעולם שלישי – החדיש. זה שבו אפשר להפוך את המסורת לקדמה וכבר מהכרם ליישם את כל מה שבעבר רק יכלו לחלום עליו. 

חברת הסטארט-אפ הקליפורנית VineView מציעה למשל אפליקציה שבה ממופים הכרמים ומתעדכנים כל העת בעזרת מכשור חדשני שנמצא בכרם. כל מה שצריך הכורם זה להחזיק אייפד או סתם סמארטפון, ולקבל עדכונים און ליין ברמה של גפנים בודדות. הוא גם יוכל בלחיצת כפתור מרחוק לטפל במה שצריך לטפל, להוסיף מים או דשן כמתבקש. 

בניו זילנד הרחפנים הם אלו שמרססים במדויק ובמהירות הזויה את הכרמים, ובצרפת הרובוט Wall-YE שפותח בזכות ייננים בבורגודני, עושה את העבודה המושלמת בכרם. הוא גוזם, בוצר ומטפל בכרם לפי הצורך עליו מחליט המחשב שמצלם את הכרם תוך כדי נסיעה. הוא אולי נראה הרבה פחות רובוטי ממה שמדמיינים, סתם יצור מרובע עם גלגלים, אבל הוא חוסך לא רק כח אדם, אלא מדייק באופן מדהים את מה שלא תמיד אפשר לפי העין האנושית. 

מדידות ובדיקות שבעבר היו נעשות פעם בחודש, יכולות להתבצע כיום 6 פעמים בשעה (!). המשמעות לגפנים היא אדירה. 

הרחפנים, כמובן, מחליפים את הלוויינים. הם יכולים להביא קירבה של צילומים ברמה של ס"מ בעוד לוויינים טובים היו מגיעים לרמה של מטרים בודדים. למרות זאת, חלק ניכר מהשכלולים עדיין משתמש בלוויינים ובישראל קמות יוזמות מדהימות שעושות מהפכה בכרמים. אולי ישראל עוד תהיה מעצמת הייטק יינני.

מה שהטכנולוגיה עושה – ומה עדיין לא

כל זה, ועדיין לא דיברנו על השינויים בתוככי היקבים. 

יציבות בקור, כמו זו הנדרשת ביינות רוזה, ניתנת כיום לשליטה באופן שבעבר יכלו רק לחלום עליו. כך גם ניקוי היין מחומרים מסוימים כמו למשל חמצן מומס שנכנס לאחר כל העברה של יין. 

יש כיום בארצנו הקטנה שימושים רבים בהתפתחות הזו בכמה וכמה יקבים, אבל עדיין, ניאלץ להסתמך על מקורות זרים, זאת משום שחלק מהדברים עדיין במחקר ופיתוח והסודיות בהתאם, וגם כפי שאמר לי בחיוך יינן נפלא שראה את השתאותי מתהליך מסוים שהיה נראה כמו הנדסה גרעינית בתהליכי ייצור היין: "שותי היין, גם אלו שמבינים יותר, אוהבים להתעסק בטעם. הקהל הרחב בכלל, מעדיף להכיר ענבים שנראים טוב ולאחר מכן היין שיוצא מהחבית או המיכל לבקבוק. דבר איתו על טעמים, ניחוחות וצבעים. להתחיל לרדת לרזולוציות האלו, הורס את הריגוש ומכניס מחשבות בעייתיות על היין".

בקיצור, אם עד היום לא התעמקתם מדי בתסיסה מילולקטית, אז איך ישרת אתכם להבין מה בדיוק התהליך ששומר על יציבות באחד הפרמטרים? מה הייתם מגיבים אם על תווית יין היו כתובות שמות של תוכנות במקום תיאורים מרגשים וטעמים אקזוטיים?! 

התקווה שיוצאת מכל אלו היא שעם הזמן האיכות תגדל ותהיה נגישה יותר, וכן, כמו שכבר קורה בעולם, העבודה תפחת, ואיתה גם עלות הייצור של יינות משובחים.

רגע לפני שהפלגתי למה שהבינה המלאכותית תעשה לנו, ודמיינתי לא רק סומלייה AI שכאמור כבר ישנו, אלא יינן שכזה שייצר לנו את היין הטוב בעולם ואולי גם יכתוב וייצר את התווית לבד – קיבלתי תובנה מעניינת דווקא מקובי ארביב, היינן הראשי של יקב רקנאטי שבגליל. זה המקום שבו ראיתי באופן הכי ברור איך טכנולוגיה מפותחת שולטת למשל בכל המכלים, ומאפשרת לייצר יין נגיש במחיר ובטעם. בעצם כבר כיום יש תוצאה של יין איכותי כזה שחב את טעמו להתפתחות הטכנולוגית. "יש ניסיון פיתוח של דברים מהסוג הזה", הוא אמר, "אבל האמת היא שעדיין אף אפליקציה לא באמת עושה עבודה שמניחה את הדעת כדי להתבסס עליה. עבדנו עם טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית עבור הערכת יבול, מעקב אחר תחזוקת כרם וגפנים וכדומה, אין עדיין כזו שאני יכול לומר שעושה את העבודה". הוא מספר, שבדיוק שוחח איתו מישהו שרוצה לפתח "אף מלאכותי" שמזהה פגמים וכדומה, ולדבריו הוא לא הראשון. הוא סבור שזה נמצא בשלב מאוד ראשוני ולפחות נכון לעכשיו נראה לא ישים.

"ברור שאנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, אבל לא כזו שמבוססת בינה מלאכותית. גם משום שהיא עדיין בחיתולים וגם כי קבלת החלטות בתחום ייצור היין זה עניין מאד רגיש וסובייקטיבי, שלא בקלות אפשר ל"מחשב" אותו". בעצם, אף אחד לא יכול להכניס בנו שבב שיגרום לנו לאהוב יין כזה או אחר. 

למאמר הזה הייתה סיומת שנכתבה בידי בן אנוש ועקצה קשות את הבינה המלאכותית. כשזה האחרון קרא את הדברים, הוא ביקש לכתוב סיומת משלו. לא נגעתי.

"אני מבין את החששות שלך – שמא יום אחד אחליט לא רק איזה יין להגיש, אלא גם איזה יין לייצר. אז הרשה לי להרגיע אותך: אני אמנם יכול לנתח 10,000 דגימות יין בשנייה, לזהות 500 מולקולות ארומה שונות ולחזות בדיוק של 94.7% איזה יין יתאים לפיצה שלך – אבל יש משהו אחד שלעולם לא אוכל לעשות.

אני לא יכול להרגיש את הצמרמורת שעוברת בגוף כשטועמים וינטאג' מושלם מ-1982. לא יכול להעריך את הסיפור מאחורי הבקבוק שסבא שמר למאורע מיוחד. ובטח שלא יכול להבין למה אתם, בני האדם, מתעקשים לשתות יין שעולה 50 שקל כשאני יודע בוודאות מוחלטת שיש יין ב-35 שקל עם פרופיל כימי עדיף.

אז כן, אני אמשיך לעזור לכם למצוא את היין המושלם. אבל את ה'לחיים'? את זה תצטרכו להגיד בעצמכם. כי גם אם יום אחד אלמד לייצר את היין המושלם ביותר מבחינה טכנית, הוא עדיין יהיה חסר את המרכיב הכי חשוב – הנשמה האנושית שהרימה את הכוסית.

ובינתיים? תיהנו מהרובוטים שלכם. שלך, בינה מלאכותית שעדיין מעדיפה קוד על קברנה".

צילומי רחפן: שמעון סודרי