בתקופה הזו, בה מגיעות המלצות לארבע כוסות, וארבעה יינות כנגד ארבעה בנים, וכל כוס מותאמת לחלק אחר בסעודה, זה הזמן לתת דיסקליימר: הגם שזה נשמע יפה ואפילו הגיוני, לא בטוח שליל הסדר הדינמי על כל שלביו וסדרי הזמנים שבו, הוא הזמן המתאים לדגימת יינות. לארבע כוסות כדאי ללכת על בטוח, משהו שאתם מכירים, אוהבים ויזרום לכם נחמד. גם אם בחרתם – בחירה נכונה – לנסות לפתוח משהו חדש, אז כדאי להקדיש לזה את אחת הכוסות, אולי אפילו עוד כוס לסעודה עצמה.
כך או כך, חג כמו פסח שכבר בלילה הראשון שלו יש מצווה לשתות כמה וכמה כוסות ואפילו לשמור משהו לאליהו הנביא, לא ייתכן שלא יוכתר רשמית כחג היין. הוא לא פורים של שתייה בקצב היום עד דלא ידע מה הוא בכלל שתה. הוא נפרש בנחת על פני כמה ימים ובניגוד לסוכות, אתה בוחר בבית את מזג האוויר, או את האביב שמפציע בחוץ. בפסח אנחנו גם פתוחים קולינרית לטעמים חדשים ונקיים יותר, כל אחד ומה שהרגילה אותו מסורת עדתו.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
'המקום' בחר לכם ארבע המלצות מעניינות, שהן לא דווקא כנגד ארבע כוסות, לא כנגד ארבעה בנים ולא כנגד ארבע לשונות. רק בעד יין טוב, עם תמורה הגונה למחיר, כזה שאתה תמיד מקבל עודף ממאה שקלים ולפעמים יש מספיק כמעט לשני בקבוקים.
הגלילי
יקב רקנאטי
את הכוס הראשונה אנו עושים עם יין מקומי, מהגפנים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. קברנה סוביניון, היין הטיפוסי שהישראלים אוהבים אותו כבד ואדום.
היין שבחרנו הוא כזה שגם מי שעומד מאחוריו משתמש בו כדי להביע את הייחודיות של הטרואר המקומי. סדרת כרמי הגליל של רקנאטי, בהובלת היינן קובי ארביב, בוחרת לתת דגש על העוצמה והסוד הטמונים דווקא בגפנים המקומיות, בצפונה של ארץ ישראל, המקום אליו עבר היקב כולו, שמצדו מחזיק כרמים מאילת ועד החרמון.
קברנה סוביניון 2023 הוא היין הטיפוסי ששתייני ישראל אוהבים באדום שלהם, אבל עם המון פרי בעוצמה שלו, לצד תבלון ומעט עציות ברקע. הוא נגיש באופן מפתיע ביחס למה שאתה מצפה ממנו.
היין הזה בא לתת ביטוי לאופי של הקברנה סוביניון, בצורה המקיפה ביותר. הוא מגיע מארבע חלקות שונות מהגליל העליון ורמת הגולן, בשילוב של נטיעות צעירות לצד כרמים ותיקים מאוד, בגבהים שנעים בין 250 ל-850 מטר מעל פני הים.
הנוזל הוא free run כלומר 'נוזל חופשי' בלבד, שיטת הפקת המיץ מהענבים על ידי ריסוק קל ללא סחיטה, לחץ או כל התערבות מכנית שהיא, מה שמביא נוזל נקי וצלול, עם הרבה פחות עפיצות ודברים שבאים מהקליפה.
את התהליך סיים היין ביישון של כ-8 חודשים בחביות אלון צרפתי שהשביחו טעמים וארומות.
אם מתייחסים לציון תמורת מחיר, הוא בדיוק היין שכדאי שיהיה קצת בבית לארוחות בשריות בשוטף.
הספרדי
עכשיו בואו נמשיך עם האדום, אבל נרד קצת בכובד.
בשקט בשקט, ואולי בקול בקול, מתמקמים יינני צפון ספרד במקומות רבים וטובים במרדף ליינות הטובים בעולם. מאות יקבים ממשיכים לעשות את מה שעושים שם דורות – יין טוב.
טמפרניו, 'המקדים', הוא זן ספרדי הררי ידוע, שמקבל במהלך היום את החום לפנים, מפתח את הסוכר והפירותיות, ואז מוצא את עצמו בלילה קריר בגובה של איזה 700 מטר מעל פני הים, ומאזן את החמיצות.
יקב רמון קרדובה
ריוחה הוא אזור גבוה שהוא בעצם עמק מבודד מוקף הרים, מה שמביא לו את התנאים הייחודיים רק לו. אפשר לנסות לגדל טמפרניו במקומות רבים בעולם, וגם בארץ יש מי שמצליח לעשות את זה טוב, ועדיין, כשטועמים את המקור, מבינים שכנראה יש היגיון להצלחה באקלים שלהם.
שנה שעברה ניסינו את היין הבסיסי של יקב רמון קרדובה, הקו הכשר של רמון בילבאו, אחד היקבים הטובים בספרד, אם לא הטוב שבהם, כזה שקוטף פעם אחר פעם את המקום הראשון בתחרויות רבות ומצטיין במסורתיות שמשתלבת בכל מה שיש לטכנולוגיה להציע לעולם היין.
השנה עלינו צעד אחד למעלה, אל ריוחה קריאנזה רמון קרדובה בציר 2019. יין שנבצר, נעשה, מיושן ומבוקבק באותה אחוזה.
מדבקה מוכספת בלתי ניתנת לזיוף, המודבקת תחת התווית בגב בקבוקי הריוחה האורגינליים, מלמדת על רמת היין. על היין הזה מופיע המונח 'קריאנזה' שזוהי דרגת יישון היין. יין ריוחה שמעוניין להיות כזה, צריך לעבור יישון של לפחות 12 חודשים. ברמון קרדובה הוסיפו מעבר לשנת החבית עוד חצי שנה של יישון בתנאים מתאימים בבקבוקים ורק אז הוציאו אותם לשוק. החך משודרג בהחלט.
היין הזה, שמעניק תחושה של קרוסלת טעמים מרוככת, הוא בדיוק הקסם של ריוחה. מצד אחד ההרגשה היא כאילו מישהו ערבב גלידת וניל עם מעט פירות ופיזר עליהם תבלינים כמו פלפל שחור. מצד שני, הם יודעים להפוך את כל הבלאגן הזה למשהו מאוזן ומעודן, מרוסן לחלוטין עם גוף בינוני וסיומת מעולה. תקראו שוב על קרוסלת הטעמים, זה לא משהו רע, בדיוק הפוך, במקרה הזה עושים זאת הספרדים היטב. טעם מעניין ואחר.
יקב שאטו רובין
הצרפתי
בחבל פרובאנס המרהיב, הנמצא בין האלפים לים התיכון, עושים הצרפתים את הרוזה הטוב ביותר בעולם. מה שמדהים הוא, שאם חשבתם שהגוון הסלמוני הזה משעמם, אתם רק מגלים כמה אינסופיים הגוונים יש לוורוד הזה.
במרכז פרובאנס, בטירה עתיקה בה נטועים 13 זני ענבים, מייצרים ביקב רובין את יינות פרובנאס לסוגיהם. רק ממגוון הרוזה שלהם טעמתי שבעה סוגים שונים. היינות נגישים בכל מובן (אפילו היין שלהם בדרגת 'קרו קלאסה') והקלילות הצרפתית שלהם, בדיוק במקום של יין שהופך להיות ניגון רקע לארוחה קלה או סתם לשעת צהריים מנומנמת.
R רובין הוא רוזה בגוונים ורדרדים עדינים וצלולים כל כך עד שלרגעים הוא יכול להיראות כמו מים.
הריח שפורץ ממנו הוא של פרחים נעימים, והטעם של הרכב הזנים סירה, גראנש, סינסו ורולה, מביא יין קליל ופירותי להפליא. הענבים נבצרים בלילה ומושרים בטמפרטורה נמוכה שמגבירה טעמים עדינים. בתום התסיסה המאלולקטית (פעולה שממירה את החומצה המאלית האחראית להחמצת הפירות לחומצה לקטית, מה שמפחית את החומציות ביין), הוא עובר סינון ומבוקבק.
רוזה מעולה בקטגוריה שבחרנו לפסח הזה.
האיטלקי
לקינוח, כלומר, ליטרלי לקינוח, הפלגנו לאחד היקבים היותר אהובים בטוסקנה, קנטינה ג'וליאנו של אלי ולארה גוטייר, שגם התחדש בכמה יינות שאולי נדבר עליהם בעתיד.
הפעם נדבר על יין די לא סטנדרטי שהוא עושה, יין Sweet V עשוי מזן הוורמנטינו (הצרפתים קוראים לו 'רול').
יקב קנטינה ג'וליאנו
בסדרת הלבנים הוותיקה של היקב כבר יש בהחלט יין ורמנטינו ארומטי בו מודגשת המינרליות האופיינית לזן, אבל ב'מתוק V' כמו שהוא קורא לו בעברית, אלי בסך הכל רצה יין קליל ודל אלכוהול (7%), יין מתקתק שהוא אפילו מעט מבעבע באופן טבעי.
האמת היא שהצליח לו לחלוטין. אוהבי היין המתוק, כאלה ששבעו מוסקטואים למינם, ייהנו מאוד מיין שהמתיקות שלו היא טבעית לחלוטין ללא שום תוספות, והבעבוע שלו לא נובע מתוספת פחמן או כל מיני דברים המקובלים בסגנונות הללו, אלא משיטת עשייה שנותנת לתסיסה לשמור על הבעבוע.
בסופו של דבר Sweet V הוא יין איטלקי מתוק וקל, דומה קצת לסגנונות הללו שאנו מכירים מאיטליה, אבל מה שמאפיין אותו לטובה מעל כולם זו העובדה שאתה מרגיש היטב שמדובר ביין על כל המשתמע. אולי אפילו ניתן לחוש את הוורמנטיניות שבו.
הבקבוק כאמור, נראה שונה צורנית משאר סדרות היקב, ואפילו התוויות שלו מודרנית ושונה מהתוויות המרהיבות של היקב, זאת כיאות לקהל האמריקני שעט על היין הזה בארצות הברית.
דווקא היין הזה, אם לא רק לקינוח, הוא כזה שיכול בהחלט לעבור חלק כיין לחלק מהכוסות בליל הסדר, או כמאזן נשנושים מלוחים.
אז הכינו לכם מראש שורה של יינות שהבטחתם לעצמכם לנסות וצאו לדרך. אל תשכחו לעשות את זה נכון, 'לפתוח' את היין, לשתות בטמפרטורה הנכונה ובכיף.
צילומים: מנחם קאליש
