קליק בשחור לבן: מבעד לעדשה האמנותית של צלמים חרדים 

ניתן לזהות מגמה ההולכת ומתחזקת בעשור האחרון, של צלמים-אמנים, המשתייכים לציבור החרדי. אם בעבר יכולנו לראות באירועים וחתונות חרדים צלמים מגויסים מקבוצות אחרות, בעשור האחרון המצב שונה. גם נשים צלמות לא טומנות את ידן בצלחת ומשתתפות במקצוע, מלוות את העולל כבר מרגע היוולדו דרך חגיגות החלאקה בגיל 3 ועד לאדמ"ורות. אם בעבר בזמן המצאת המצלמה רבנים הסתייגו מהכלי וביקשו שלא להצטרף אל נפלאות המודרנה ולא להצטלם, כיום ניתן לראות בכל התוועדות או טיש סוללת צלמים המעבירה אל הדפוס באופן מיידי כל מנהג ומבט אל עדת החסידים.

אלא שבתערוכה הנוכחית לא מדובר רק בתיעוד גרידא, אידיאליסטי ככל שיהיה, אלא בתחום הנקרא צילום אמנותי המשלב טכניקות שונות תחת עינו הבוחנת והסובייקטיבית של הצלם, המבקשת להנכיח נקודת מבט ולפתח התבוננות בקרב הצופה. בדרך זו התמונה מעניקה מבט חדש על העולם ולרוב גם מרפררת למקורות מעולם האמנות ואל אבני דרך בעולם הצילום. זוהי עמדה נפוצה בעולם האמנות, אך מעניין לראות מה עינו של הצלם החרדי מחדשת כאן ומה הרפרנסים שלו.

יורם בוזגלו, אמן חוזר בתשובה ומרצה באקדמיה, מציג את הצילום חברותא. הרעיון נולד עוד בתקופת הקורונה תוך כדי לימוד בבית מדרש. בצילום מתוארים 4 לומדים סביב שולחן בשלבים שונים של הלימוד, והוא מתאר תהליך רב מימדים וזוויות של לימוד תורה. כרמז לכך שהלימוד מכיל את 4 שכבות הפרד"ס, היצירה מכילה שכבות משלבת את הנוף הארץ־ישראלי בתחתית, את הלומדים, ומעל שכבות עדשה מטשטשת הגורמת לחוש את המעמד הרוחני ש'מעבר לזמן'. כפי שרומז שעון היד של אחד הלומדים. והלימוד הנדמה כריקוד מעגלי מרפרר לתמונה מפורסמת של מאטיס.

יצירותיו של עזרא לנדאו, חסיד ברסלב שעלה מצרפת, מתאפיינות בתפיסת הרגע ומעצימות את הממד האנושי. העוקב אחריו ברשת יגלה אמן המעודד את הצופה להתבונן, להשוות, לחפש, לשאול – עם הרבה חוש הומור המאפשר לרגעים הקטנים של החיים לקבל מפנה דרמטי ואידיאולוגי גם יחד. בצילום בתערוכה הוא קולט את מגוון הגרביים של הגברים בישיבה, המייצגות כל אחת מגזר אחר ויכולות לייצג עולם ומלואו מבלי שנצטרך לראות את פלג גופם או פניהם.

ראובן צוקרמן, עולה מברית המועצות לשעבר וחוזר בתשובה, מציג בתערוכה זו יצירה גדולת מימדים שהיא למעשה דיוקן עצמי בשחור-לבן, המשלבת צילום וציור. הדימויים שהם עלי עץ המכילים את האותיות העבריות, מתייחסים למושגים קבליים כמו אילן הספירות המתחברים אל ליבו המיוצג בצד אחד אדום ושני ירוק. התמונה עוסקת בזהות האישית שלו, כאדם, כחרדי וכאמן שחווה הגירה כפולה בין תרבויות שונות.

ערן חיים גוטסמן, אוהב ליצור בצילומיו ניגודים: בין הטבע והתרבות, בין החומר והרוח, בין המרחב הפרטי והמרחב הציבורי, בין תמימות של גיל הילדות לבין חכמת החיים הנצברת עם השנים. בין האדם לבין הטבע והנוף שמסביבו, ביצירה המוצגת בתערוכה, מצלם האמן ניגוד מעורר תהייה בין האלמנטים המצולמים כשילדות בית יעקב בתלבושת אחידה קופצות על חבל על רקע אזור תעשייה מודרני.

מיקי שפיצר גילה את מקל הנדודים ומצלם תופעות טבע מרהיבות, במקומות מרוחקים בעולם, תוך סיכון אישי ויצירת חוויית "אקסטרים". יצירותיו מתארות מסע שלו, אחד מני רבים, אל איסלנד. אליה נסע כדי לתעד התפרצות הרי געש, זוהר צפוני, מפלי מים ומרחבי שדות. לעיתים מופיע בתוך יצירותיו אדם העומד עטוף בטלית, בתפילה, על מנת לבטא את החיבור בין האדם לבוראו.

נחמן גולדשטיין, חסיד ברסלב המצלם מגיל צעיר, מציג בתערוכה זו סדרה מרתקת של שנדלירים וגופי תאורה, הנמצאים בקברי צדיקים, בתי כנסת ובתי מדרש בארץ וברחבי העולם. זווית הצילום מלמטה כלפי מעלה, יחד עם הקומפוזיציה הסימטרית, יוצרות הפשטה של נושא היצירה תוך התמקדות באלמנטים חזותיים ראשוניים, ויחד עם זאת מבקשות לדבר על מהות האור בניסיון להבין את הקדושה המצויה במרחבים אלו.

נחמן גולדשטיין סדרת השאנדליר:

קליק בשחור לבן

• צלמים חרדים מבעד לעדשה
• אוצרות: ד"ר נורית סירקיס בנק וד"ר נעה לאה כהן
• הפקה: עטי ברקלי. עיצוב: חוי גולדשטיין
• רוצים לצפות בתערוכה? קבעו פגישה מראש במספר 0585001019