ריאיון עם המנהלים שכתבו ספר ניהול מפרקי אבות

מה מביא שני מנהלים ישראלים מצליחים לכתוב ספר על סודות הניהול המתבסס דווקא על פרקי אבות? ראיון מיוחד עם זיו אלול, יזם מהמגזר הפרטי, ויניב פוגל, מנהל אדמיניסטרטיבי מהמגזר הציבורי,

אולי יעניין אותך גם

באחת מפגישות הדירקטוריון של חברת ההזנק שלו בגרמניה, בילה זיו אלול חלק מהפגישה במטבח המלון שבו היא נערכה. מכיוון שהיה לו חשוב לקבל כשאר הקולגות שלו את אותו התפריט בהתאמות קלות, ולאכול אותו בכלי זכוכית ולא בחמגשית, הוא נאלץ להעביר את האוכל הכשר למהדרין שהוזמן מבעוד מועד באופן אישי לכלים הכשרים שהובאו למקום במיוחד בשבילו. בפגישות אחרות, כשכולם מרימים כוס יין לסגירת עסקה מוצלחת, הוא מסביר שהוא מעדיף ויסקי. את לוח הזמנים שלו בחו"ל הוא בונה כך שכמעט תמיד את השבת יעשה עם המשפחה בפתח תקווה, ולא משנה כמה עמוס הלו"ז שלו. כמו כן, הוא לא יוותר על החברותא השבועית שלו.

יניב פוגל מוצא את עצמו במסגרת תפקידו כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים וולפסון מסביר לאנשי הצוות מה זו טומאת כוהנים ("אני מדמה את זה לקרינה, ואומר להם שכמו שלא רואים קרינה ועדיין יודעים שהיא שם, כך גם טומאת כוהנים") ולמה צריך להתעקש על רכישת חסה ללא תולעים בחדר האוכל. שאלות נוספות שמעסיקות אותו נוסף על הניהול האדמיניסטרטיבי השוטף של בית החולים הן נהלים של מעליות שבת, פתיחת דלתות אוטומטיות בשבתות, ושאלות דומות אחרות.

זיו אלול ויניב פוגל הכירו בזמן שירותם הצבאי. שניהם חיים ונושמים את עולם הניהול המקצועי. ככל שהתקדמו בעולם הזה גילו השניים שתפיסת העולם של היהדות נותנת את המענה המתקדם והמודרני ביותר לדילמות הכרוכות בניהול חברה, מוצר ועובדים. בפרקי אבות הם מצאו התייחסויות מרעננות להתמודדויות שנתקלו בהן דרך קבע ולכלים שעשויים להיות שימושיים מאוד למנהל. בספר שכתבו יחד, 'אבות הניהול' (ידיעות ספרים) הם מבקשים להביא את הרציונל והניסיון העמוקים המשתקפים בדברי חז"ל אל עולם הניהול של ימינו.

הספר בנוי משבעה פרקים המבוססים על דילמות שמעסיקות מנהלים – איזון החיים האישיים וחיי העבודה, שילוב רגשות בניהול עובדים, מתי להשתמש ביועצים חיצונים, איך בוחרים עובדים, ועד כמה רחוק ללכת עם החזון שלכם ומתי להרפות.

בגיל 47 (אלול) ו-45 (פוגל), נראה שהשניים הגשימו לפחות חלקית את החזון שלהם. חברת הפרסום הדיגיטלי אינראקטיב שהקים אלול יחד עם עופר יהודאי נמכרה בסיבוב הראשון ב-86 מיליון דולר לחברת Fyber הגרמנית. אלול שימש כמנכ"ל החברה במשך 12 שנה. ב-2021 נמכרה Fyber בעסקה ששווייה 650 מיליון דולר, ובאותה שנה הקים אלול סטארט-אפ חדש בשם Periapt. הוא משקיע נלהב וחבר דירקטוריון בכמה חברות סטארט-אפ, סא"ל במיל' ובעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

פוגל הוא המנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי וולפסון. משמש כדירקטור וכמנהל בעמותות ובארגונים שונים. גם הוא סא"ל במיל'. בעל תואר ראשון בהיסטוריה צבאית וניהול, ותואר שני במדיניות ציבורית במסגרת התוכנית למנהלים של האוניברסיטה העברית.

קורות החיים המרשימים של שניהם לא מובנים מאליהם. אלול, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בפתח תקווה, אך הוא גדל בקריות לעולים שעלו ממרוקו. אביו עבד בשתי עבודות כדי לפרנס את משפחתו ולא להחסיר דבר מילדיו. הוא למד במסגרות ממלכתיות, והתגייס לחיל החימוש. אלול הצטרף ליחידת אל-אופ, אלקטרו-אופטיקה, והיה טכנאי גדרות מערכת. עד היום הוא זוכר את הלילות הארוכים בשטח, לפעמים רק מפני שחיות נתקעו בגדרות. הוא יצא למסלול קצונה, ונשאר בצבא עד לגיל שלושים תוך כדי השלמת תואר ראשון ותואר שני. במהלך התואר השני, אקזקיוטיב MBA באוניברסיטה העברית, מצא את עצמו פתאום כאיש צבא יחיד בין מנכ"לים, סמנכ"לים ואנשי ממשלה. "כמו שקודם בצבא הרגשתי שעליי חובת ההוכחה כמי שבא מהפריפריה, פה הרגשתי שעליי חובת ההוכחה כמי שמגיע מהצבא".

מכספי הפיצויים שלו הקים יחד עם חבר את חברת ההזנק הראשונה שלו, והשאר היסטוריה. בגיל 30 חזר בתשובה. ההתחלה הייתה כאשר שהה בטיול בתאילנד וראה איך ביום כיפור כל קיבוץ הגלויות הישראלי מתכנס בבית חב"ד, חילונים כדתיים. כך הוא התחיל להניח תפילין. בהמשך הכיר את שביט, כיום רעייתו, והתחיל ללכת לבית כנסת בשבתות עם אביה. ההתחזקות האמיתית הייתה כשאורי, בתו, נולדה פגה. "הייתי שם אותה על כף היד, וזה היה כמעט כל גודלה. ושם, בפגייה, בטיפול נמרץ, המון אנשים מתפללים, קוראים תהילים, והצטרפתי. גם קיבלתי על עצמי לשמור שבת".

פוגל, נשוי ואב לארבעה, מתגורר בבית שמש. הוא גדל בקרית היובל בירושלים, הוריו עבדו שעות ארוכות במסגרות ציבוריות. הוא היה מדריך בבני עקיבא, התגייס לשירות קרבי. כשנפצע, הועבר לחיל הלוגיסטיקה והשתחרר בהמשך בגיל 28, אז החל לעבוד בתחום הלוגיסטי במרכז הרפואי אסף הרופא.

עולם הניהול בתורה

אלול ופוגל נפגשו כאשר שניהם שירתו בחטיבת מילואים בבית אל. יניב ראה במשרדו של זיו את תמונתו של מור יהודה אלרז שנהרג שנה לפני כן והיה חבר משותף. כך נוצרה הדרך המשותפת שהובילה לכתיבת "אבות הניהול". את הספר כתבו יחד כשכל אחד מביא את הידע שצבר ואת השקפת עולמו. על החלקים התורניים הופקד הסופר והמרצה רוני קרביץ.

פוגל: "הייתה חלוקה לא רשמית בינינו, זיו כתב על המגזר העסקי-פרטי ואני על הזירה הציבורית-ממשלתית. בסופו של דבר כתבנו ספר שהוא רלוונטי לכל העולמות".

באירוע השקת הספר. מימין: זין אלול, רוני קרביץ יניב פוגל (צילום: אביב חופי)

מהיכן הרעיון לשלב את היהדות בעולם הניהול?

פוגל: "בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה דכולה בה" ובאמת גם עולם הניהול נמצא בתורה. צריך לאתר את זה. בחרנו בפרקי אבות כי שנינו מאוד התחברנו למסכת. וככל שהעמקנו גילינו כמה יש שם דילמות ניהוליות שאנחנו חיים אותן יום יום".

להיות מנהל שומר תורה ומצוות זה יתרון או חיסרון, ואולי בכלל אתגר?

אלול: "היתרון הוא עצום, ארגז הכלים היהודי הוא ענק, ויש בו מידע עסקי, ניהולי משפטי, שכל העולם המודרני מתבסס על חלק מהעקרונות שלו. מי שמגיע מהעולמות האלו ומשתמש בארגז כלים של הידע הזה יש לו משהו שמי שאין לו את החשיבה ואת הידע של העולם התורני, פשוט לא מכיר. המטרה בספר להנגיש את זה. זה מאוד דומה למישהו שהוא מהנדס והוא רוצה להיות מנהל. הוא מביא ידע מקצועי, אבל החיסרון שלו זה העולם העסקי. אז אפשר להשלים תואר שני בניהול. תמיד יש משהו שחסר, לפעמים חסר הידע המקצועי אבל אפשר לגשר עליו".

"דילמות ניהוליות מתוך פרקי אבות". יניב פוגל

אלו דילמות מעסיקות מנהלים דתיים?

אלול: "הרבה. החל מדילמות ערכיות, ועד דברים טכניים כמו שתיית יין בפגישה או חבישת כיפה. לי ברמה הערכית ברור שאני לא מוכן להיות בלי כיפה בפגישות. לא משנה מה. אלא אם זו מדינה סופר-אנטישמית או שיש שם איזו סכנה. וכן, כיפה תמיד מעוררת שאלות, אבל לא אנטגוניזם. אנשים בעיקר רוצים להבין ולשמוע".

פוגל: "רוב הדילמות הניהוליות שלי אינן שונות משל כל מנהל אחר. למעשה באמצע השבוע פחות מורגש הפן הדתי בבית החולים. שבת היא לב הבעיה. ובעצם השימוש במילה בעיה הוא לא נכון. שבת היא אתגר. למנהל אחר זה יכול להיות אתגר סביב זמני תפילות, סביב ערבי גיבוש שלא מתאימים לאדם הדתי וכדומה. והשאלה היא איך אתה כמנהל לוקח את הדת ומנגיש אותה, כך שלא תראה כמו המפלצת שמצטיירת בתקשורת. לקחת את העולם הדתי ולהתאים אותו למציאות היום יומית. אם זה על ידי פרשת שבוע, פרקי אבות, או מקורות נוספים. המטרה היא לאזרח או להנגיש את העולם הדתי לחילוני, אבל באהבה. חגגנו עכשיו את חג הסוכות. מי שמסתכל מהצד על נענוע של ארבעת המינים מן הסתם חושב שמדובר בטרלול. או לך תסביר עכשיו למה אתה לא יכול לשתות יין בחו"ל. אבל למדתי: בסוף, אחרי שאתה מסביר לאנשים את הערכים שלך, הם יותר מעריכים אותך".

אלול: "אחד הדברים שמעסיקים מנהלים בהייטק הוא נושא התמיכה מרחוק. יש חברות שחייבות להעניק תמיכה גם בסופי שבוע. חבר פתר את זה בכך שהוא מעסיק חברה דרוזית שנותנת מענה. לגבי כל מה שקשור לאורח החיים הדתי, יש היום הרבה יותר הבנה. במגדלי אלון בתל אביב למשל, שם מרוכזות הרבה חברות הייטק, יש מנחה באמצע היום. יש הבנה לצרכים של העובד.

"באופן כללי אני נתקל ביחס מכבד ליהודים בעולם העסקי. אתמול הייתה לי שיחה עם סטארטאפיסט, שסיפר לי שהיה בסיטואציה שהוא ניהל שיחה עם מישהו בזום, והוא הוריד את הכיפה כי הוא חשש שזה יכול לפגוע בו מול אותו לקוח, שיתפוס אותו אחרת, עובד שלו שישב לידו, שאל אותו מה הקטע. אז הוא חלק אתו את החששות שלו. והעובד אמר שהוא בכלל לא רואה בזה בעיה, ובאמת אותו סטארטאפיסט החליט שהוא לא ייתן לזה להשפיע. הרבה פעמים רק בעיניים שלנו יש את החשש שזה עלול לפגוע, אבל בעולם מעריכים יותר ונותנים לזה משקל חיובי, מייחסים לזה עומק".

"אנשים בעיקר רוצים להבין ולשמוע". זיו אלול

יוצא לכם להעסיק מועמדים מהמגזר החרדי?

אלול: "לי יוצא לפגוש מועמדים חרדים. הם באים עם המון רצון ללמוד. הם מאוד רוצים להצליח ויש להם המון אמביציה להוכיח ולהראות מה הם מסוגלים. החיסרון הוא הזמן שלוקח להם להבין את הדינמיקה החברתית. למשל מה עושים כשקולגה רוצָה ללחוץ להם את היד. אלו סיטואציות חברתיות תרבותיות שאין להם ספר חוקים. לשמחתי יש גופים כמו קמא-טק שלקחו על עצמם לנסות לחבר בין חרדים לחברות".

פוגל: "העוזר שלי הוא חרדי. החרדים הם אנשי אמון ויודעים לנתח כל סוגיה לעומק. אני חושב שזו חלק מהשליחות של כל מנהל לשלב ביחד את גווני החברה הישראלית. ימנים שמאלנים, חילונים וחרדים, אלו החיים במדינת ישראל".

עניין של סדרי עדיפויות

השניים מלהטטים בין מגוון כובעים, ומוצאים גם זמן לתרומה לקהילה. אחד הפרקים המעניינים בספר עוסק באיזון בין החיים הפרטיים לחיים בעבודה.

אלול: "ניהול זמן זה עניין של החלטה מה הם העוגנים שחשובים לך, וייצור אסטרטגיה כמו שאתה מייצר אסטרטגיה בכל תחום אחר. כל אחד צריך לייצר עוגת זמן שכוללת עסקים, משפחה, זוגיות, התנדבות וכל מה שחשוב לך. למשל, אני רוצה פעם בשבוע לפחות לצאת עם אשתי לשתות קפה, ואני רוצה פעם בשבוע להיות עם הילדים בזמן משפחה חוץ משבת. או להגדיר שאני טס לחו"ל פעם בחודש ולא יותר, ולא מוותר על פעמיים בשבוע אימון. כשאתה מייצר עוגנים בתוך המבול השוטף של העשייה וההתרחשויות זה נותן כללים מאד ברורים, הדרך לעשות את זה היא דרך משמעת. זה כמו דיאטה שצריך להקפיד עליה, ולהיות מחויבים אליה. צריך להיות עם משמעת חזקה כדי להיצמד לעוגנים האלו. נקבעה לי השבוע למשל פגישה לזמן שבו אני תמיד לומד עם חברותא. אז אמנם דחיתי את החברותא, אבל מייד קבעתי זמן חדש".

יניב שוטח את השקפת העולם שלו בנושא, וכבר לפי חיתוך הדיבור ניתן להבין שמדובר באיש צבא שתירגל את הנושאים האלו במשך שנים. "ניהול זמן זה דבר קריטי. בסוף, זמן קובע גם את סדרי העדיפות שלך כבנאדם, משפחה, חברים, וגם את זמן העבודה. כולם רוצים את הזמן שלך: המשפחה, הילדים, ההורים, המזכירה, העובדים המנהלים. איפה שאתה משקיע את הזמן שלך שם מתבטא עולם סדרי העדיפויות שלך.

"אצלי העוגן המרכזי הוא צרכי המשפחה המיידיים: אם יש אירוע משמעותי לילדים או לאחד מבני המשפחה זה בראש סדר עדיפויות. אחר כך, את זמן העבודה שלי אני מחלק ל-60 אחוז משרד ו-40 אחוז שטח, ומתוך המשימות אני בודק מה יהרג ואל יעבור, ומה לא ממש. מניסיון, מה שלא כתוב ביומן מתמסמס.

"לשמחתי הטכנולוגיה מאפשרת לבצע כמה דברים במקביל – יש מיילים ויש זום ויש נסיעות בדרכים שמאפשרות שיחות טלפון ארוכות. הכל תלוי בקשב וריכוז שלך וכמה משימות אתה מסוגל לנהל בו זמנית. ממש לא מזמן הייתי אחראי על 8 הליכים במקביל, בין היתר מילואים, עבודה, משפחה, הספר, התנדבות בשתי עמותות. זה דרש ניהול זמן קיצוני, מה שהנחה אותי זה שמה שכתוב ביומן קורה. ואם יש משבר במשפחה או בעבודה אז עוזבים הכל ודואגים לדבר הזה קודם כל".

בסיום כל פרק מופיע ראיון עם מנכ"ל או דמות בכירה בעולם העסקים או התעשייה, התורם מניסיונו והשקפת עולמו. המשותף לכל המרואיינים, מלבד הצלחתם, היא היותם יהודים. פוגל: "השתדלנו להביא מגוון של מרואיינים מתעשיות שונות ומתחומים שונים, גברים נשים. התיעצנו עם הרב יונתן זקס ז"ל בשאלה האם לראיין דווקא אישים יהודים, והוא הנחה אותנו שכן, כי זה מה שמייחד את הספר. יחד עם זאת, בסופו של דבר, הספר מונח במדף ספרי הניהול ולא הדת".

טיפ אחד שלכם למנהל הדתי?

פוגל: "להיות מי שאתה, לא לוותר על הערכים שלך, על התפילות ועל הזמנים ועל הנראות שלך עם הכיפה, בסוף כולם מעריכים את זה, גם בארץ וגם בעולם".

זיו: "להסתכל על כל דבר במשקפיים של איך הצד השני תופס את זה, לא ממקום מבקר, אלא ממקום של 'בא ננסה להבין למה הוא חושב ככה' . אתה לא יכול להסתכל על הדברים רק מהעיניים שלך, וזה תקף לכל מערכת יחסים- זוגית, עם הילדים, וגם בעולם העסקים".

צילום שער: אביב חופי

אולי יעניין אותך גם

"אין מישהו שאומר לי שלום ולא אומר משהו על 'ווארט'"

הדרך שעשה מחיידר תשב"ר להקמת חברת נדל"ן מובילה, הלקחים מ'בחורים טובים' והעבודה על 'בחורים טובים 2', האמונה שלו בערך של נישואים בגיל צעיר, והד"שים האינסופיים שהוא מקבל בעקבות התוכנית 'ווארט': ריאיון מיוחד עם יקי רייסנר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

חזל"ש גרסת תשפ"ה

כל מה שביקשנו הוא קצת שגרה בריאה, אבל אנחנו חיים בתקופה של שינויים ותמורות בלתי פוסקים. כיצד מתמודדים איתם? הכירו את מודל VUCA

שולי אביטבול

רוחות העונה

תפילה לימים נוראים: לא לפחד מהפכים

באלול תשפ"ד, הלב שבור מכדי לצאת אל השדה ולפגוש בו, במלך. השנה הזו, כמו מנהרה חשוכה, כמו גדר פרוצה, כמו אמון שנשבר, עומדת כחיץ ואין אני לדודי ואין הוא לי. איך נמצא כך תשובה?

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אז באיזה צד אתה?

לעולם לא אסלח לכם, עסקנים עלובים, על שגרמתם לי להיות באותו צד עם עיתונאים אכזריים ושאר רודפי תורה

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

ראש השנה של תקווה לאומית

תקווה היא המחר שלנו; ללא אמון במחר, אין לנו גם את היום. בנסיבות הקשות שבהן אנו שרויים, מניין תבוא תקוותנו?

מירמיהו ועד ימינו: התמודדות עם מחיר אמירת האמת

מה צריך לעשות יהודי בעומדו לפני ההחלטה אם לדבוק בעקרונותיו או בדעותיו בנושאי השקפה, כשהוא בוודאות יספוג חיצי רעל וחרמות מאלו שאינם חושבים כמותו?

כניסת מנויים

כניסת מנויים