ראשית, אולי כדאי להקדים שאמנם אנו יוצאים לאסקפיזם בקפיצה קטנה לאירופה, אבל חשוב לזכור שיש לנו בארץ יקבים מופלאים בדרום כמו בצפון, שרבים מהם נתונים תחת אש באופן שמקשה מאוד על תהליך היצירה. זה הזמן לחזק אותם וליהנות מתוצרתם.
במקביל לתעשיית היין המהודרת בארץ מתרחש משהו טוב בעולם ועסקנו בו כמה פעמים במדור זה. יינות רבים, בהם היינות המסורתיים הצרפתיים, אט אט הולכים ומחדשים פסי ייצור כשרים למהדרין. חבל ארץ מפורסם שבו ניכרת היטב המגמה הזו הוא פרובנס. אחד החלקים היפהפיים בדרום צרפת, ויש שאומרים שהוא המקום היפה ביותר במדינה. במרכזו העיר מרסיי, השנייה בגודלה בצרפת, עיר נמל ענקית ששוליה הם כפר דייגים עתיק, כמו קטע היסטורי שלא נגעו בו.
הייחודיות של פרובנס היא בשילובים המדהימים של תנאי האקלים. היא גובלת מצד אחד בנהר הרון כמו גם בהרי האלפים המושלגים, ומצד שני באחד מחופיו היפים של ים התיכון. זהו המקום שבו הגפנים מקבלות מצד אחד את הקרירות המאזנת את היין, ומצד שני את הרוחות הים-תיכוניות שמביאות אופי מלא טעם ומינרליות ליינות פרובנס, שזוכים לימי שמש ארוכים המבשילים את היין ומעשירים את טעמו.
מעניין לדעת שאזור היין הצרפתי הזה הוא לא רק המקום בו הומצא יין הרוזה האהוב, אלא הוא מהווה גם בירת הרוזה העולמית עד היום. רוב מוחלט של היין הנעשה בפרובנס הוא…
