שנהיה בריאים: למה החרדים מובילים בתחלואה בסוכרת ובהשמנה?

מה הפך את המגזר החרדי למוביל בארץ בתחלואה בסוכרת ובהשמנה? מדוע בישיבות לא מאמצים תפריטים בריאים, והאם ייתכן שהפוליטיקאים הפכו לכלי משחק בידיהן של יצרניות המתוקים? בעקבות ביטול המס על שתיה מתוקה, יצאנו להבין את הצד הפחות מתוק של הסיפור

אולי יעניין אותך גם

בחור הישיבה שהתייצב למחרת תקופת חגי תשרי בפתח מרפאתה של ד"ר פלוריס לוי-חדמי, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיית ילדים והמרפאה לסוכרת בילדים ונוער במרכז הרפואי שערי צדק, נראה היה מאוכזב וכאוב. "אני לא מבין למה האינסולין שאני מזריק והטיפול התרופתי לא מאזנים אותי", הוא התלונן.

ד"ר פלוריס שמלווה אותו במשך השנה האחרונה הבינה היטב את כאבו. רק בשנה שעברה נפטר דודו בגיל צעיר מאוד מסיבוכי סוכרת סוג 2. הבחור, בן 17 בלבד, אובחן בדיוק בשנה זו בסוכרת, ומאז הוא מנסה לעשות הכול כדי למנוע ממצבו להסתבך.

רק כשהבחור ישב מולה ופירט איך נראתה התזונה שלו בתקופת החגים (שהוסיפה למשקלו 8 קילוגרמים!) הם הבינו יחד את מקור הבעייתיות שבעניין. הסתבר שהוא אמנם הקפיד היטב על לקיחת תרופות ואינסולין, אך על תזונה מאוזנת הוא כלל לא נתן את דעתו.

"וזה לא נדיר", אומרת ד"ר לוי-חדמי, "אני פוגשת את הבעיה הזו שוב ושוב אצל נערים צעירים, אבל במגזר החרדי היא בולטת במיוחד. בחורי ישיבות נמצאים בפנימייה, מחוץ לבית, וכשאני שואלת אותם איך נראית התזונה שלהם אני ממש נחרדת – הם מספרים לי לפעמים שהם אוכלים בארוחת בוקר עשר פרוסות לחם לבן, שזה רעל. הם שותים מיץ מתוק, שזה זבל מוחלט. מכינים לעצמם שוב ושוב במשך היום כוסות קפה עם שלוש כפות סוכר, ונהנים מבקבוקי קולה בכל פעם שמתחשק. לא פלא שבסופו של דבר מתפתחת מחלת סוכרת".

הדברים כואבים לה בפרט לאור העובדה שבתקופה האחרונה עלו הדיונים על ביטול חוק תוספת מס על המשקאות המתוקים. "המשקאות המתוקים הם הראשונים שגורמים לסוכרת, ומזיקים מכל כיוון אפשרי. אסור להתייחס לצריכתם בשוויון נפש", היא טוענת. "אבל כמובן שכל נושא התזונה בציבור החרדי מצריך חשבון נפש. הנתונים קשים כל כך, ומוכרחים לתת עליהם את הדעת".

בריאות לעשירים בלבד

"בואו נדבר במספרים", אומר פרופ' נדב דוידוביץ, מנהל בית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב. "על פי המחקרים של אגף התזונה במשרד הבריאות אנו יודעים שהסיכוי של צעיר חרדי בגילאי 25–34 לחלות בסוכרת מסוג 2 גבוה פי 1.5 ביחס לצעיר יהודי בן גילו שאינו חרדי.

"המחקרים גם זיהו כי הציבור החרדי ניזון מהרבה יותר מזונות מזיקים ביחס לציבור הכללי. לצורך הדוגמה 78% ממשקי הבית החרדים רוכשים מאפים מתוקים ביחס ל-60% בציבור הכללי; 89% מהמשפחות החרדיות קונות חטיפים מתוקים, לעומת 74%; והפער הגדול ביותר הוא בהרגלי השתייה המתוקה – 79% ממשקי הבית החרדיים רוכשים שתייה מתוקה, ביחס ל-51% בציבור הכללי”.

הנתונים שציינת נאספו לפני חוק המס על המשקאות או אחריו?

"הנתונים נאספו בדיוק לפני החוק, ובקרוב צפויים להתפרסם נתונים מדויקים לגבי מגמת השינוי בעקבות החוק. אבל כבר בינתיים אפשר לראות שישנה ירידה גדולה. בבנק ישראל עקבו אחרי הנושא ודיווחו כי בעקבות החוק יש ירידה בכל חלקי האוכלוסייה בצריכת משקאות מתוקים, כאשר הירידה הגדולה ביותר נראית בציבור החרדי, שם על פי הערכת הבנק היא הגיעה מאז שנחקק החוק ל-30%.

"אגב, כשמדברים על חוק המשקאות חשוב לי להזכיר נקודה חשובה – הראשון שקידם אותו היה דווקא שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, כך שכל החיבור בין ליברמן לחוק מוטעה מהיסוד. עבודה על חוקים במדינת ישראל נמשכת שנים, ובמקרה היא הסתיימה אצל ליברמן, אבל הוא בכלל לא זה שהגה את הרעיון. בכלל, כל ההתייחסות לחוק הזה כאנטי-חרדי וכאילו נועד להזיק לציבור החרדי היא כל כך שגויה. להיפך, החוק הוא בעד האוכלוסייה החרדית, כי זו הדרך לצמצם את התחלואה הקשה, את הסוכרת ואת רכישת המשקאות המתוקים".

למה אתה חושב שדווקא בציבור החרדי יש דרישה גבוהה כל כך לשתייה מתוקה?

"ייתכן שזה קשור לכך שהם מתייחסים לשתייה מתוקה כאילו היא עונג שבת או משהו שמתאים להזדמנויות חגיגיות. כל עוד המחיר של בקבוק עומד על שישה-שבעה שקלים, הורים מרגישים בנוח להגיש לשולחן את בקבוקי השתייה המתוקה, ואף בשפע. אגב, בדיוק מסיבה זו יש צריכה גבוהה כל כך של מיני מתיקה בציבור החרדי. אם בעבר סוכריות היו יקרות המציאות ונתנו לנו אותן פעם בשבוע, כיום הן הפכו להיות נגישות לכל ילד, ובכמויות מבהילות. המבוגרים רוצים לשמח את הילדים בבית הכנסת, בגן או בבית ספר, ומחלקים להם סוכריות בזו אחר זו.

"בשנים האחרונות התחילו להיות מודעים קצת יותר לנזקים שעלולים להיות, ואז התהפך המצב – אם בעבר אנשים עשירים היו אלו שקנו לעצמם בקבוק קוקה קולה, כיום בדיוק להיפך – העשירים מודעים יותר לנושא הבריאותי שהפך לסוג של לייף סטייל, הם מעדיפים את המים הקרים, ואילו האוכלוסייה החלשה, בכל חלקי החברה, לאו דווקא החרדית, לא נחשפת מספיק למחקרים ולאורח החיים הבריא, מעדיפה את השתייה המתוקה על השולחן.

"אגב, מצב דומה קיים גם בנוגע לממתקים וג'אנק פוד. בעבר, המשפחות האמידות נתנו לילדיהן ממתקים, ואילו העניים נתנו תפוח. כיום בדיוק להיפך – המשפחות המוחלשות מתקשות בקניית פירות וירקות, ולעתים קרובות מעדיפות לתת לילדיהן עוגות וחטיפים. אגב, מכיוון שהחטיפים והג'אנק פוד הפכו להיות זולים, גם עמותות הצדקה מעדיפות לפעמים לחלק אותם למשפחות נזקקות, וכך מעמיק הפער עוד יותר.

"יש לי קשר הדוק עם אנשי תקשורת חרדים ומובילי דעת קהל", מוסיף פרופ' דוידוביץ, "ואני יכול לומר באופן ברור שרובם מבינים היטב שאמנם חוק המשקאות נצבע בתחילה כפוליטי, כאילו ליברמן המציא את המס הזה כדי לנקום בחרדים, אבל ייתכן מאוד שזו בדיוק הדרך שתוכל לחלץ אותנו מהבוץ של השתייה המתוקה. יחד עם זאת, אני חייב לומר שכאשר חוקקו את החוק הזה לא עשו אותו בצורה נכונה. אילו רק היו דואגים במקביל גם להוזיל את סל המזון הבריא ולקידום פעילויות שונות בתחום העלאת המודעות באופן ספציפי במגזר החרדי, זה היה יכול להצעיד אותנו הרבה קדימה".

בישיבה של מטה

ניר כהן, דיאטן ויועץ משרד הבריאות לציבור החרדי, נתקל גם כן מקרוב בפער בין המגזרים. "דווקא בשנים האחרונות עולה המודעות לתזונה נכונה בציבור החרדי", הוא סבור, "בכלל לא נדיר לראות משפחות שהחלו לצרוך באופן קבוע מאכלים מקמח מלא, או לאפות בעצמן את הלחם בבית, יש גם כאלו שהוציאו לגמרי את המשקאות המתוקים, וזה דבר מבורך מאוד.

"אך יחד עם זאת, יש דברים שאנשים לא מספיק מודעים להם. כך למשל אני פוגש לעתים קרובות הורים שנותנים לילדיהם וגם צורכים בעצמם הרבה מאוד ויטמינים או תוספי תזונה כפתרון לבעיות. יש כאלו שממש דוגלים בכך. צריך לדעת שאם צורכים אותם ללא חוסר אמיתי, הוויטמינים והתוספים הללו עלולים להזיק לבריאותנו. כך למשל, נטילת ברזל במקרים שמשק הברזל בגוף ברמה תקינה, עלולה לגרום לרעילות עקב הצטברותו בגוף. בכלל, עם כל הכבוד לתוספים ולוויטמינים, הם בוודאי לא מספיקים בזמן שהתזונה כולה אינה מאוזנת.

"במשך השנים הזדמן לי גם ללוות לא מעט בחורי ישיבות, ומכולם שמעתי תיאורים על מאכלים המוגשים בישיבה. כך למשל בארוחת בוקר יש בדרך כלל לחם לבן, לפעמים גם ביצים וגבינה. הירקות לא תמיד מוגשים או שאינם טריים, גם פירות חסרים ברוב הישיבות. ארוחות הצהריים מתבססות בעיקר על מאכלים אולטרה מעובדים, כמו שניצלים, בורקסים ועוד מאכלים המבושלים בהרבה שמן, שבשונה ממוצרים אחרים, דווקא בו לא חוסכים בישיבות. ואילו בארוחת ערב מגישים בדרך כלל שניצל סויה, מלאווח, פלאפל וכדומה. השתייה המוגשת ברוב הישיבות בארוחות היא פטל.

"בואו לא נשכח שבשלב מסוים הבחורים מתחילים גם להשתתף בחתונות של חברים, לפעמים מספר פעמים בשבוע, ואז מתווספים לחגיגה מאכלים כמו טשולנט, קוגל ובורקסים מ'בר המשמחים' – כל מה שהזכרתי אלו מאכלים רוויים בשמן מזיק וערמות של סוכר – שומר נפשו ירחק מהם".

איך אתה מסביר את זה שאף אחד לא מנסה לשנות את המצב?

"זה פשוט מאוד – הבחורים באים בדרך כלל מבתים שלא ממש מקפידים בהם על תזונה נכונה, ומאידך – גם הטבחים שמבשלים בישיבות לא תמיד מודעים לחשיבות העניין. בנוסף, יש כמובן גם את הצד הכלכלי. כי תקציב הישיבות אינו גדול ולעתים קרובות יש חברות שתורמות לישיבה סטוקים של מוצרי מזון, לאו דווקא בריאים ומזינים".

אבל הבעיה, לדבריו, אינה רק בישיבות אלא גם בבתים הפרטיים. "בציבור החרדי ניתן לראות לעתים קרובות הורים שמעדיפים לרכוש לילדיהם חטיפים זולים וארוחות מהירות, מאשר להשקיע כסף בפירות וירקות שעולים הון או בבישול ארוחה מזינה, שדורש זמן והכנה".

ניר פוגש את המטופלים שלו בדרך כלל כשהם מגיעים למצב בו הם כבר מבינים שזקוקים לשינוי. "זה יכול להיות נער בר מצווה שהחליפה לא עולה עליו, או ילד שהחברים צוחקים לו, בחור ישיבה שנכנס לשידוכים, או אברך צעיר שהרופא מאיים עליו שתוצאות הבדיקות שלו כמו של אדם בן 50. כולם מבקשים פתרונות מיידיים, אבל בדרך כלל אני מבהיר להם שהשינוי לא יכול להיות דרסטי, אלא חייב להיות מדורג ומאוזן. כי רק כך נוכל להחזיק מעמד בתזונה נכונה ומאוזנת לאורך זמן. יש לי הרבה טיפים, עצות והדרכות שאני נותן למטופלים, אבל המסר הכי חשוב הוא דווקא להורים – זכרו שאתם דמות לחיקוי, ואם חשוב לכם שילדיכם יאכלו בריא, בבקשה הקפידו גם אתם על ארוחות נכונות ודוגמה אישית.

"אגב, חשוב לי להדגיש שיש אנשים שאוכלים בלי שום חשבון, ובכל זאת הם לא משמינים והבדיקות שלהם נראות תקינות. חשוב מאוד לדעת שזה לא מוכיח על כך שהגוף שלהם לא ניזוק. לכולנו בגיל צעיר יש מנגנונים שמאפשרים לנו להתמודד עם מצבים כאלו, אך במשך השנים הגוף נשחק, וכך התופעות הבעייתיות מתפתחות באופן הדרגתי. אסור לנו להשלות את עצמנו שלא נוצר שום נזק, כי הוא תמיד מתרחש. בידינו לעצור את הגלגל, אני לגמרי מאמין שניתן למנוע את זה".

גם ד"ר פלוריס לוי-חדמי משערי צדק, בטוחה שבידינו לשנות את הנתונים. "הסוכרת מחולקת לכמה סוגים, כאשר השכיחים בהם ביותר הם סוג 1 וסוג 2. אלא שבעוד שסוג 1 נחשב למחלה אוטואימונית שאמנם קשורה גם למרכיבי תזונה אך לא באופן ישיר, הרי שסוכרת מסוג 2 קשורה ישירות להשמנה, וזהו הדבר העיקרי שעומד בדרך כלל בבסיס ההתפתחות שלה.

"בשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת של השמנה בקרב ילדים ובני נוער, ואנו עדים לעלייה קבועה גם בהתפתחות סוכרת סוג 2, שפתאום מתגלה גם בקרב בני נוער צעירים, שזה דבר שפחות הוכר בעבר. מדובר בעלייה מתמדת שקשורה חד משמעית לתופעות של עודף משקל ואי שמירה על אורח חיים בריא. זה לא שכל מי שאוכל ממתקים יחלה בסוכרת, אך ברור שאם יש לבחור רקע גנטי לפתח סוכרת, שזה לא מצב נדיר בכלל, ובנוסף הוא לא שומר על אורח חיים בריא, הסיכון שלו לפתח סוכרת הופך לגדול מאוד".

ד"ר לוי-חדמי מציינת שהיא נתקלת במרפאה לא מעט בבני נוער מהחברה החרדית, בעיקר בנים, שמאובחנים במחלה זו. "בחורי ישיבות מאופיינים באורח חיים יושבני מאוד, לעתים קרובות ללא שום פעילות גופנית, ובצירוף לאוכל הישיבתי המעובד ועתיר הקלוריות והשומנים שהם צורכים, הם נמצאים ברמת סיכון מאוד גבוהה. אני לא רוצה לגרום פאניקה, אך כאשר סוכרת מסוג 2 מתגלה בגיל צעיר ההשפעה שלה עלולה להיות קשה מאוד על הכליות, העיניים, הלב, ועוד איברים נוספים. אנו פוגשים לעתים בני נוער שאובחנו בסוכרת וכבר שנה או שנתיים לאחר האבחון סובלים מפגיעה כלייתית, ובכלל, הטיפול בהם מאוד מורכב, כי לא כל תרופה לסוכרת סוג 2 שמתאימה למבוגר, תתאים גם לילד. למעשה, הכלים שיש לנו כדי לטפל בהם אינם מיטביים ויש לעשות כל השתדלות שניתן כדי להתרחק מהמחלה הזו, או לפחות לדחות את הגעתה".

רעל המוות

אבל מי שמרשה לעצמו להתבטא באופן הכאוב ביותר הוא פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "אנשים מתייחסים ליצרני השתייה המתוקה בשוויון נפש, אך למעשה הם לא שונים מיצרני הסיגריות", הוא מבהיר, "בגלל המניפולטיביות של החברות לא עלה בידינו לנהוג כלפיהן בסנקציות כמו כלפי חברות הסיגריות, אך הייתי מציע שכל אחד ידמיין כשהוא קונה את בקבוק השתייה המתוקה כאילו שמופיעות עליו תמונות קשות כמו אלו שמופיעות על אריזות הסיגריות, כי הנזק בצריכתם הוא עצום, ומי שבוחר לצרוך שתייה מתוקה בקביעות מגדיל עשרות מונים את סיכוייו לקטיעת רגליים בגלל סוכרת והשמנה.

"אנחנו יודעים שעולם המשקאות המתוקים אחראי לכ-50% מצריכת הסוכר המוסף, שזה המון", מוסיף פרופ' לוין, "והוא גם נחשב לגורם מספר אחת להשמנה וסוכרת, כאשר הסיבה שהוא מזיק כל כך היא מכיוון שהמשקאות, בשונה מהמאכלים, זורמים היישר לתוך הגוף במהירות, לא כמו המזון שעובר תהליך של לעיסה באופן איטי יותר.

"המצב של ישראל גרוע במיוחד בכל הנוגע לסוכרת והשמנה. בעקבות כך ניתן לראות שישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בקטיעת גפיים בעקבות סיבוכי סוכרת, וכן גם בסיבוכים של אי ספיקת כליות ופגיעה בלב. אנחנו משלמים על כך מחיר גבוה ביותר, ובפרט בחברה החרדית, שם אנו רואים ששיעורי הסוכרת גבוהים משמעותית, ובהתאם לכך גם הסיבוכים".

אז אולי צריכים לחוקק חוק חד משמעי שאוסר את הפצת המשקאות?

"אני מסכים שחוק כזה באמת יגן על הציבור, יש מדינות בעולם שכבר חוקקו חוק שאוסר העמדת מכונות אוטומטיות לממכר שתייה מתוקה, בדיוק כמו החוק שאוסר על העמדת מכונות לממכר סיגריות. אך חשוב להבין כי חברות המשקאות, בדומה לחברות הטבק, הן בעלות כוח אדיר שמשפיע גם על החלטות הממשלה. אלו חברות שמצליחות לזהות את הקהלים שאליהם ניתן להתפרץ, והן משקיעות סכומים אדירים כדי להפיץ, לשווק ולפרסם את השתייה המתוקה. בישראל, לצורך הדוגמה, מושקעים מדי שנה מאות מיליונים בשיווק מוצרי מזון מזיקים לבריאות, כאשר התקציב של הפרסומים הללו במגזר החרדי עולה בלי הפסקה, כיוון שהחברות כבר זיהו שזו חברה פגיעה וברמה סוציו־אקונומית נמוכה. מדינת ישראל אינה הראשונה בעולם שהמציאה את רעיון המס על השתייה המתוקה. עד היום יש יותר מ-80 מדינות שהטילו מס על המשקאות המתוקים, אבל למיטב ידיעתי אנו המדינה היחידה שאחרי שכבר העבירה חוק כזה, פתאום חוזרת בה.

"ברגע שמחירי המשקאות ישובו להיות זולים, זה עלול לסכן את כולנו – כי המציאות מוכיחה שכאשר יש פרסומים אינסופיים, מחיר זול ונגישות רבה, הצריכה עולה לאין שיעור. הבעיה הגדולה היא שהחברות הצליחו לייצג מצג שווא כאילו לא ניתן להסיר את המשקאות הללו מהמדפים, כי זה קשור לחופש הבחירה של הצרכנים. אבל זה בדיוק להיפך, הן אלו שפוגעות בחופש הבחירה שלנו. הפרסומות שלהן אגרסיביות וגורמות לנו לראות את השתייה המתוקה בכל מקום, ובעקבות כך גם לקנות אותה. כך החברות פוגעות בנו באופן מכוון, גורמות לנו להבין שהמשקה שהן מציעות הוא 'טעם החיים' ושחייבים לצרוך אותו, בזמן שזה לא טעם החיים, אלא רעל המוות, ויספרו לכם על זה כל קטועי הרגליים וחולי הדיאליזה שמשלמים על כך בבריאותם". פרופ' לוין מציין שהוא באופן אישי הוציא מביתו את השתייה המתוקה על כל סוגיה, וגם לא צורך אותה מחוץ לבית. "לאחר שהתוודעתי לנזק העצום של המשקאות המתוקים, אני מסתכל על בקבוק קוקה קולה בדומה לחפיסת סיגריות מבחינת הנזק שהוא גורם מבחינת התמכרות ופגיעה בבריאות.

"חברות המשקאות כה מתוחכמות עד שהצליחו לעבוד על כולנו – גם על הפוליטיקאים שחושבים בטעות שהציבור שלהם רוצה את המשקאות האלו, בזמן שזה לא נכון כלל. אני משתתף בפורום לקידום הבריאות באוכלוסייה החרדית ורואה מקרוב שיש הרבה מאוד נציגים בחברה הזו שרוצים מאוד להפסיק עם הצריכה המיותרת של המשקאות, ולא חוששים בכלל מכך שהמס יישאר. צר לי שהחברות מצליחות לסכסך בתוך מגזרים כחלק מהפעילות שלהן, ואני מקווה מאוד שמישהו יתעשת כאן, לפני שתהיה בכייה לדורות".

פועלים לשינוי

ובכל זאת, אחרי שנשמעים נתונים כל כך קשים, אי אפשר לסיים מבלי לציין שיש גם סיכוי לשינוי. לניר כהן יש חדשות טובות: "כבר שנים שאני מסתובב עם חלום לעזור לבחורי ישיבות ולעודד אורח חיים בריא", הוא מספר, "אבל תמיד נתקעתי בשלב בו הבנתי שזה מצריך שינוי מטעם הישיבות עצמן. בשנים האחרונות, זימן לי השם להגיע לתפקיד יועץ תזונתי של משרד הבריאות לציבור החרדי ויחד עם פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד וסגניתה מורן בלייכפלד מגנאזי, אנחנו מפתחים תוכניות לשיפור המצב התזונתי בציבור. אחת התוכניות המרכזיות היא תוכנית שעוסקת בדיוק בנושא הזה ומנסה לחולל שינוי בתפריט הישיבתי. כחלק מכך אנו נפגשים עם טבחים בכל רחבי הארץ, ומביאים למפגשים בין היתר את השף ישראל דודק שמלמד את הטבחים באופן מעשי איך להכין אוכל בריא, חסכוני וגם טעים, ללא פריצת התקציב הקיים".

"גם אני אופטימי", מפתיע פרופ' לוין, "אני מאמין שאנחנו קרובים ליום בו תגבר המודעות ובסופו של דבר יגיע רגע בו הממשלה תטיל סנקציות משמעותיות על החברות היצרניות. הבעיה היא שגם החברות חשות בכך שיומן קרב ולכן נלחמות ומנסות לדחות את הקץ ככל שניתן. אבל אנחנו חייבים לזכור שמדובר חד משמעית בעניין של חיים ומוות. מידי שנה מתים בישראל כ-10,000 אנשים כתוצאה מהשמנה וסוכרת, כאשר אצל מאות מהם להערכתי זה קשור ישירות לתחום המשקאות. כולנו חייבים להתעשת ופשוט לדאוג לבריאות שלנו ושל האנשים היקרים לנו".

אור בקצה הסוכרת

פרופ' אהוד גזית, מנהל-מייסד של מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד מהממציאים הפוריים ביותר באקדמיה הישראלית, שרשם למעלה ממאה פטנטים ואשר הוביל את העברתן של טכנולוגיות לחברות בארץ ובעולם.

מתוקף תפקידו הוא עוקב במשך שנים אחרי מחקרים רבים שנעשים בעולם בתחום הסוכרת, ומציין כי לאחרונה יש ממש מהפכה בתחום הריפוי. "ככל שחולף הזמן מבינים החוקרים שהגנטיקה אינה הסיבה היחידה לסוכרת", הוא מדגיש, "אלא בהחלט יש משמעות רבה גם לאורח החיים והתזונה. כך למשל נבדקים לא פעם אנשים בעלי מבנה גנטי כמעט זהה כמו אחים, או מבנה זהה ממש כמו תאומים זהים, ובכל זאת – אחד מהם פיתח סוכרת והאחר לא. במשך כל השנים פורסמו מחקרים על כך שתזונה מאוזנת ונכונה משפיעה על התפתחות הסוכרת, אבל לאחרונה פורסמו מחקרים ממש מהפכניים שמראים שכאשר מדובר בסוכרת מסוג 2, אפשר ממש לעצור את ההתקדמות של המחלה ואפילו להפוך אותה על ידי תזונה וצום.

"השפעה עצומה לתזונה על פיתוח מחלת הסוכרת". פרופ' גזית (צילום: עדי קנטור, דוברות אוניברסיטת תל אביב)

"בשבועות האחרונים פורסם מאמר חשוב בנושא שזכה להרבה עניין בעולם. מדובר במחקר שבדק איך משפיעה התערבות דיאטת צום לסירוגין שנמשך שלושה חודשים על אנשים עם סוכרת. במחקר נבדקו 36 אנשים עם סוכרת ונמצא שכמעט 90% מהם, כולל אלו שלקחו חומרים להורדת רמת הסוכר בדם ואינסולין, הפחיתו את צריכת התרופות שנדרשו להם, 55% מהאנשים הללו אף חוו הפוגה בסוכרת, הפסיקו את הטיפול התרופתי ושמרו על הפוגה זו במשך שנה לפחות. אני בא לומר בכך שאם רק נדע להקפיד על תזונה מתאימה, בהחלט נוכל למנוע את המחלה, לא רק בשלבים המוקדמים שלה, אלא ייתכן שגם בשלבים המאוחרים יותר.

"יחד עם זאת, כדאי לשים לב שיש אנשים שמבצעים בדיוק את ההיפך מהמומלץ במחקר, מה שאומר: צורכים תזונה עשירה בפחמימות, סוכר וכדומה, לאורך כל שעות היום. ברור שאם הם נמצאים במצב טרום סוכרתי, תזונה כזו עלולה להשפיע באופן לא טוב על מצבם. אין בדבריי המלצה גורפת לגבי תזונה כזו או אחרת, כל אחד צריך להתייעץ עם רופאו, אך ניתן להבין מכך את ההשפעה העצומה שיש לתזונה על פיתוח מחלת הסוכרת".

מס עולמי

בדיוק בימים בהם הופך חוק המשקאות המתוקים לאחד הנושאים המדוברים בתקשורת הישראלית לקראת הקמת הממשלה החדשה, מפרסם ארגון הבריאות העולמי את מדריך המס העולמי הראשון שלו עבור משקאות ממותקים בסוכר. המדריך מפרט את השפעת המס על השתייה המתוקה בהתאם למסקנות שהוסקו לפחות ב-85 מדינות בעולם שכבר החלו לגבות אותו.

ד"ר רודיגר קרך, מנהל קידום בריאות בארגון הבריאות העולמי, ציין כי "מיסים על משקאות ממותקים יכולים להיות כלי רב עוצמה לקידום בריאות, מכיוון שהם מצילי חיים ומונעים מחלות, בפרט אם עושים זאת תוך קידום שוויון בריאותי ושימוש בהכנסות המס לצורך מימוש כיסוי בריאות אוניברסלי".

לדבריו, מיסים על שתייה מתוקה, טבק ואלכוהול הוכחו כדרכים חסכוניות למניעת מחלות, פציעות ותמותה מוקדמת, והוא גם התריע: "צריכה קבועה של שתייה מתוקה, כולל משקאות קלים, חלב בטעמים, משקאות אנרגיה, מי ויטמינים, מיצי פירות ותה קר ממותק, מעלה את הסיכון לחורים בשיניים, סוכרת מסוג 2, עלייה במשקל והשמנה, וכן מחלות לב, שבץ וסרטן.

"ישנן עדויות בכל המדינות על כך שהטמעת מיסים על שתייה מתוקה מעלה את מחירי המוצרים ומפחיתה את הביקוש, וכתוצאה מכך יש פחות רכישות. סקר שנערך לאחרונה גם מצא שרוב האנשים ברחבי ארה"ב תמכו במיסים על שתייה מתוקה, אלכוהול וטבק".

בעקבות הנתונים קרא ארגון הבריאות העולמי למדינות לאמץ את תוספת המס על השתייה המתוקה ואף להגדיל אותה, במטרה להעלות את מחירי המוצרים, להפחית את הביקוש ואת הצריכה שלהם.

איור שער: יוני גודמן

אולי יעניין אותך גם

"אין מישהו שאומר לי שלום ולא אומר משהו על 'ווארט'"

הדרך שעשה מחיידר תשב"ר להקמת חברת נדל"ן מובילה, הלקחים מ'בחורים טובים' והעבודה על 'בחורים טובים 2', האמונה שלו בערך של נישואים בגיל צעיר, והד"שים האינסופיים שהוא מקבל בעקבות התוכנית 'ווארט': ריאיון מיוחד עם יקי רייסנר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

חזל"ש גרסת תשפ"ה

כל מה שביקשנו הוא קצת שגרה בריאה, אבל אנחנו חיים בתקופה של שינויים ותמורות בלתי פוסקים. כיצד מתמודדים איתם? הכירו את מודל VUCA

שולי אביטבול

רוחות העונה

תפילה לימים נוראים: לא לפחד מהפכים

באלול תשפ"ד, הלב שבור מכדי לצאת אל השדה ולפגוש בו, במלך. השנה הזו, כמו מנהרה חשוכה, כמו גדר פרוצה, כמו אמון שנשבר, עומדת כחיץ ואין אני לדודי ואין הוא לי. איך נמצא כך תשובה?

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אז באיזה צד אתה?

לעולם לא אסלח לכם, עסקנים עלובים, על שגרמתם לי להיות באותו צד עם עיתונאים אכזריים ושאר רודפי תורה

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

ראש השנה של תקווה לאומית

תקווה היא המחר שלנו; ללא אמון במחר, אין לנו גם את היום. בנסיבות הקשות שבהן אנו שרויים, מניין תבוא תקוותנו?

מירמיהו ועד ימינו: התמודדות עם מחיר אמירת האמת

מה צריך לעשות יהודי בעומדו לפני ההחלטה אם לדבוק בעקרונותיו או בדעותיו בנושאי השקפה, כשהוא בוודאות יספוג חיצי רעל וחרמות מאלו שאינם חושבים כמותו?

כניסת מנויים

כניסת מנויים