רק כשניסיתי לסדר את המילים והמחשבות כדי להיות ערוכה לקטן שלי שתיכף יחזור וישאל, הכתה בי ההבנה שגלעד הי"ד שלא רק נפטר אלא גם חי על קידוש ה', היה דמות הנופל הראשונה שעקיבא שלי הכיר ממעגל ראשון...
לקריאה נוספת >>
לתת ליצירות שלנו כנפיים
אנחנו חזקים אבל שברירים כל כך בנוגע ליצירות שלנו. כשאנחנו בוחרים לשחרר יצירה לעולם, אנחנו לא באמת משחררים...
לקריאה נוספת >>
היום שאחרי המלחמה
האם יש רפואה לנפש ילדינו הקטנים שהריצה אל הממ"ד היא כבר חלק מנוף הילדות שלהם? האם לנו יש סיכוי לחזור לראות את העולם באותן העיניים? ...
לקריאה נוספת >>
לעוף עם הפרפרים
אנחנו בעיצומו של השלב החשוב ביותר: שלב שבו אנחנו צומחים, מתכוננים לעוף...
לקריאה נוספת >>
על פתח הבית, מבחוץ
בפתח החג הביתי ביותר בלוח השנה היהודי, אני שואלת את עצמי מהו בכלל בית...
לקריאה נוספת >>
להקשיב לכאבים השקופים
התפקיד שלי היה בעיקר להקשיב, הקשבה עמוקה וכנה, בכל פעם לאורח אחר. בכל פעם לכאב אחר שלא הכרתי עד כה...
לקריאה נוספת >>
לאבד קשר עין עם החוף
למדתי לשחרר, לסמוך על רב החובל שמוביל אותי גם כשאני לא רואה את האופק...
לקריאה נוספת >>
מה שלמדנו בשדה התעופה של מונטנגרו
הזוג עם הילדה בעלת הצרכים המיוחדים נעמד בקצה התור. למודי עלבונות הם אפילו לא העזו לבקש שיכבדו את הפטור שלהם...
לקריאה נוספת >>
משהו קטן וטוב
להיות פייטר זה לא קל, אבל איזה סיפוק יש אחר כך, קונפטי של דופמין בגוף. בועות תוססות של אדרנלין. תחושה מענגת של ׳עשיתי את זה׳...
לקריאה נוספת >>
תפילה לימים נוראים: לא לפחד מהפכים
באלול תשפ"ד, הלב שבור מכדי לצאת אל השדה ולפגוש בו, במלך. השנה הזו, כמו מנהרה חשוכה, כמו גדר פרוצה, כמו אמון שנשבר, עומדת כחיץ ואין אני לדודי ואין הוא לי. איך נמצא כך תשובה?...
לקריאה נוספת >>
גוט שאבעס בוושינגטון הבירה
למרות החופש והחירות שמציעה ארצות הברית, תחושת הביטחון כיהודי לא מובנת מאליה. בישראל לא נראה ניידות ושוטרים חמושים בפתח כל בית כנסת...
לקריאה נוספת >>
השמיים של היום
לאחרונה אני חוששת שהאוויר אליו אני מגדלת את הילדים שלי הוא האוויר הכבד, המחניק, של המחלוקת. אני מתפללת לגדל את הילדים שלי לעולם בו התורה הקדושה מנצחת. את המחלוקת, את השנאה, את הקרע...
לקריאה נוספת >>
זו שרוקדת על החוף
אצא אל רצועת החול שטופת השמש. כאילו מעולם לא ביקרתי במעמקים. הם לא ידעו מה היה שם. הם לא יבחינו בכתמי הדמע שטרם נספגו בי...
לקריאה נוספת >>
ופשוטים הדברים
השנה, יותר מתמיד, אני חושבת שהימים הלאומיים מבקשים תשובות פשוטות, מהלב. מה מעיר אותנו דווקא עכשיו, ולמה הימים האלה, יותר מכל הימים בשנה, כואבים מספיק כדי לשאול? ...
לקריאה נוספת >>
לשמוח שקשה
בואו ננסה להתייחס אל כל אתגר כאל משהו שאפשר לצלוח...
לקריאה נוספת >>
להאמין שיהיה טוב
חשיבה חיובית אלו לא רק מילים יפות שנחמד להגיד. זו עבודה עצמית לא קלה, היא דורשת ריכוז ורצון לצאת מאזור הנוחות. להאמין בטוב, להודות על הקיים...
לקריאה נוספת >>
להיות מושפע מהגשם, ובכלל
טיפ קטן ממשורר גדול החזיר אותי לצמח התבלין שהנבטתי עם בני בחלון הבית...
לקריאה נוספת >>
שאוני בליבכן
החזון של שרה שנירר לחבר את הילדות והנערות לאוצרות הרוח היהודיים התגשם מעבר לציפיותי. מימוש החזון של שרה שנירר גם על נשים בשנות הבגרות ממתין לממשיכות של המורה הגדולה...
לקריאה נוספת >>
בלי מסכים – בלי מסכות
אז מה אני שווה בלי וי כחול. בלי k צמוד למספר. בלי מאות תגובות ושיתופים. מה אני שווה אם אני לא משפיעה?...
לקריאה נוספת >>
תא מטען, כירבולית, טבע
במקום להיאבק בעצמי כדי להתאים למסגרת שרירותית, למדתי להתאים את המסגרות וההרגלים לצרכים שלי. וזה עובד...
לקריאה נוספת >>
הלבוש של הדברים
בין ערפילי היומיום מסתתרות נקודות אור יקרות, שרק מחכות למישהו שיחשוף אותן ...
לקריאה נוספת >>
להסכים לספר סיפור חדש
כשאנחנו דבקים בתוויות שיצרנו כמו מפגין פרוגרסיבי בעד חמאס, אנחנו מסתירים מעצמנו את המציאות ומפספסים את הסיפור המורכב שהיא מספרת ...
לקריאה נוספת >>
הקדיש הכללי
הרצון לשמור על הנפש מהזוועות עלול להיות מתורגם לניתוק והתנכרות אל שבר בני עמנו. איך נימנע מהתכנסות אל הפרטי כשהכלל קורא לנו לשותפות
...
לקריאה נוספת >>
מישהו צריך לעשות את זה
טיפה שמִתכללת בנהר של טיפות, איש שחולם על פסנתר וסוחב את חלומו, ונער טהור אחד שעומס על כתפיו את משא העם ומתנדב ראשון למשימה...
לקריאה נוספת >>
ניפגש בשבוע הבא
חלות נאפות, ארוחות חמות מבושלות, ומתנדבים נוסעים את כל הדרך כדי להביא ארוחת שבת לחיילים. שעון השגרה מתקתק אבל כנגדו הלבבות מתעקשים לפעום יחד
...
לקריאה נוספת >>
אל תקראו את הסיפור מהסוף
גיוון מעגל דמויות המופת שלנו יאפשר לכל ילד וילדה להזדהות עם גיבור חינוכי, שיעצים ויתווה דרך...
לקריאה נוספת >>
מצטופפים תחת האלונקה
בחדר הכשרות צפוף במתנדבים לארגון השמירה ניסיתי להבין מה דחף את כולנו לכאן...
לקריאה נוספת >>
אין בי אמנות, אין מילים
לא רציתי לגעת. פחדתי לראות. יראתי לשמוע. ידעתי שהלב שלי לא יהיה מסוגל. שאם אשמע, שאם אטבול אצבע אחת באוקיינוס הדם שנשפך משהו בי יקרוס, לא אוכל להמשיך...
לקריאה נוספת >>
להיות שמיים
עוד רגע חגים. הזדמנות לעצור את מעגל ההסחות ולשנות את הפוזיציה מתודעה חווה לתודעה צופה. לנשום לתוך התהליכים, להביט על הכל מהצד
...
לקריאה נוספת >>
לקום עם שיר חדש
התחדשות. היא מגיעה תמיד ארוזה בעטיפה צבעונית, מרשרשת, משמיעה מנגינה של משהו מפתיע. כיף לקרוע את הנייר, לראות אותה פורצת. היא תמיד מרגשת. רק למה היא נשארת לזמן קצר כל כך?...
לקריאה נוספת >>
איפה הוא בכלל, בית הכנסת שלי?
לעיתים עבר בי געגוע לבית הכנסת שלנו ולאנשיו הטובים, אלה שהילכו בדרכי התשובה תמיד ולא פגשו בה רק אחת לשנה...
לקריאה נוספת >>
איך עושים את העבודה השחורה?
אני מתעלמת מהתמונות שממתינות. מהשעון הקטן בפינה הימנית שהספרות בו מתחלפות ומתקדמות. וכך העבודה השחורה מחליפה את צורתה למסטיק גומי דביק, שהולך ונמתח...
לקריאה נוספת >>
מועדון חברים
מה אם התפקיד של החברים בחיים שלנו הוא לראות את החלק הזוהר, היפה והטוב, שהאנשים שנמצאים איתנו כל הזמן כבר לא רואים?
...
לקריאה נוספת >>
האיש על החוף
פתאום, בלי שיכולתי לצפות את זה הוא מתחיל לבכות. "אני כל כך רוצה לפגוש כבר את בורא עולם, אני כל כך אוהב אותו. תראה מה זה הוא הניח אותי כאן מול הים, נותן לי כל כך הרבה טוב ואני לא יכול לראות אותו"...
לקריאה נוספת >>
להתרגש מחוויות חדשות
התרגלנו כל כך להיות מבוגרים ששכחנו את ההנאות הקטנות שיש לילדים...
לקריאה נוספת >>
טוב כשההגה בידיים
כמי שבעבר הפנה אנשים ללימודים, הוא ידע בדיוק למי לגשת והיכן אפשר לקבל מלגות. וכך, כבר שנה שהוא עובד כנהג ומפרנס את משפחתו בכבוד ואפילו קצת יותר מזה...
לקריאה נוספת >>
אימה במסלול השטן
הדרך מתחילה יותר כמו המסלול לגן עדן. אנחנו לבד, נהנות מהחוויה של הטבע סביבנו, המוזיקה שלנו, הבדיחות. הכול טוב. אנחנו בעיקר צוחקות. עד לרגע שהשטן מופיע...
לקריאה נוספת >>
ללחוץ ידיים עם הכאב
את התערוכה 'גוף הכאב' יצרתי יחד עם חברתי, אפרת יפה. בעולם שבו הכאב הוא חלק מאיתנו, רצינו לתת לו ביטוי...
לקריאה נוספת >>
כמו שתי ספינות
האם דיבורים על קירוב לבבות והתקרבות אנושית יכולים לגשר על הפער האדיר הזה של שתי ספינות נפרדות המבקשות להגיע ליעד שונה?...
לקריאה נוספת >>
סוד המינימליזם
המינימליזם תקף בכל, הוא כמו מטריה מונוכרומטית שעוטפת את כל תחומי החיים. זה פחות אפליקציות בפלאפון, פחות מינויים במייל. פחות קבצים במחשב. הרעיון פשוט: להוריד את כל מה שלא חשוב ולא נצרך...
לקריאה נוספת >>
החג של הסיפור
כולנו רוצים סיפור. לא סתם פורח ומשגשג ענף הסטוריטלינג, שמשמעו בפשטות: כל מה שיש לך לומר, פשוט תספר...
לקריאה נוספת >>
לפלס דרך בג'ונגל של עצמנו
כדור לא פותר בעיות, והוא גם לא מילת קסם שמעיפה ניצוצות באוויר. כל תרופה מגיעה עם הרבה "מתנות" לצידה
...
לקריאה נוספת >>
לקחים מאליפות הרובוטיקה הישראלית
מאמפתיה ועד חוסן מנטלי: מתחרות הרובוטיקה בה השתתף בני, גם מי שלא עלה לשלב הבא יצא עם זכיות משמעותיות...
לקריאה נוספת >>
אור דרך הסדקים
כך מצאנו את עצמנו במעגל בזק בתוך המים, משתפים כל אחד במשהו שמח שקרה בחופשה ובמשהו אחד מאתגר או קשה. להפתעתנו הילדים זרמו ושיתפו כל אחד בענייניו...
לקריאה נוספת >>
קצב לקשב
מוזיקה עוזרת לי מאוד להתרכז. בנהיגה אני לא מעבירה לדרייב לפני שהצלילים נשמעים בחלל הרכב. המוזיקה דולקת אצלי בבית כמעט 24 שעות ביממה...
לקריאה נוספת >>
ללכת רחוק כדי להרגיש קרוב
חורף הוא זמן של בית. ובעידן שבו הבית לא חסין בפני הסחות דעת דיגיטליות, חברתיות וסתם אפורות מרוב הרגל, מצאנו את עצמנו אורזים חמישה תיקים קטנים ונוסעים לחופשה. הרחק מאזור החיוג והקליטה...
לקריאה נוספת >>
תעשי מה שאת אוהבת
אט אט המפה נצבעת, טקסטורות, תקריבים, אנשים, מילים, חוויות, טבע, ריגושים, הפתעות, לימודים. זו מפת האהבה שלי. כל אותם דברים שפשוט עושים לי טוב...
לקריאה נוספת >>
הדף היומי ואני
כיוון שר׳ חיים קנייבסקי יש רק אחד, יצא שנשרתי גם מהשיעור הזה. יותר מדי חורים שהייתי צריך להשלים בצירוף פחות מדי מוטיבציה, עד שהתייאשתי...
לקריאה נוספת >>
יחד זה אפשרי
אני מתבוננת פנימה לתוכי ושואלת את עצמי, האם מתאים לי לחבוש את כל הכובעים? האם אני באמת מפיקה את המרב כשאני מדלגת ממשבצת למשבצת?
...
לקריאה נוספת >>
שיתוף זה כוח
כל העולם כולו מלא בידע רחב מאוד, והעיקר לא לפחד לשתף כלל
...
לקריאה נוספת >>
לא צריכה שום כדור!
בסך הכול קצת כוח רצון. אני צריכה ללמוד לעשות. לבצע משימות. לא להתעצל. אני יכולה אם אני רוצה, כך אני אומרת לעצמי
...
לקריאה נוספת >>
כל ההתחלות
יש את אלה שהחדש מלהיב אותם ויש את אלה שאוהבים את המוכר והבטוח ושינוי מפחיד אותם: מה מחכה שם מעבר לדלת?...
לקריאה נוספת >>
לאן אוליך את הגעגוע שלי?
כשמקשיבים לחליל העשוי מהקנה, אפשר לשמוע את הגעגוע שלו לימים שבהם היה ירוק ושלם, נטוע על פלגי מים, ומקומו נודע וברור...
לקריאה נוספת >>
שהרבים צריכים לו
משאית הפתיעה בדיוק כשהתחלנו לצאת אל הצומת ושפכה חמתה על העצים והאבנים של הרכב, שסיים באותו המעמד את תפקידו בעולמנו ויצאה נשמתו באחת....
לקריאה נוספת >>
מולטיטאסקינג? לא בנהיגה
אני בטוחה שזה קורה לכם גם. מפספסים תמרורים, פניות, שוב נוסעים דרך ארוכה. זה קורה לכולנו ולא רק לאיידיאייצ'די...
לקריאה נוספת >>
צבעים של ארגון
הצבעוניות שאני בוחרת עליזה ובטוח משחררת אדרנלין או דופמין (מה שזה לא יהיה). עושה לי טוב לראות את הכל מסודר. לראות שיש זמן לכל דבר. זה לא שאני לא גמישה. ברור שאני מתגמשת בימים אם צריך. אבל הסדר הזה עושה משהו...
לקריאה נוספת >>
בין הזמנים שמח ומועיל!
מהו היצור הזה 'בין הזמנים', חמדה גנוזה שמאז שיצאנו לעבוד ניטלה מאיתנו וניתנה לאברכים ולתינוקות הממלאים את גינות השעשועים? ומה מתרחש במרחב המופלא הזה שנקרא קעמפ?...
לקריאה נוספת >>
שירת הנשמה
והזמירות האלה ששרנו שבת אחר שבת חדרו עמוק לנשמתי. הם הנרות שנדלקים כשמחשיך לי בלב...
לקריאה נוספת >>
השם, תגיד לי מה לעשות!
חבר הכיר לי שיר מהסוג שנתקע בראש, והוביל אותי להרהורים על הצורך שלנו בדמות סמכות בחיינו...
לקריאה נוספת >>
באין מילים
כרגע הדבר היחיד שאני יכולה לכתוב עליו זה על המוצרלה הכפולה שבסלייס השני שלי, ועל זה שלדעתי האישית בלבד ועם כל הכבוד לחנות הפיצה הפופולרית, הפיצה הביתית שלי טעימה יותר....
לקריאה נוספת >>
הטבע הוא אבי ההשראה
כשאנחנו סגורים בתוך ארבעה קירות מול מסך שמנסה להתחכם בעושר גווניו, אנחנו נעלמים ומתפוגגים בתוך ההשראה הדיגיטלית מעשה ידי אדם...