זה הולך להיות טור שאולי נשמע מובן מאליו, אבל אני מודה – לא פשוט לי לשלב בו שיווק. אני בדרך כלל מעדיפה להשאיר את הכתיבה שלי נקייה מפרסומות, אבל הפעם יש פתרון שאני באמת מאמינה שהוא יכול לעשות הבדל גדול בשבילכם. אז החלטתי להתגבר על המחסום הזה ולשתף אותו כאן – כי בזמן האחרון אני רואה שוב ושוב מצבים שמחייבים לדבר על זה, וקשה לי להישאר אדישה.
אז תשמעו.
לא מזמן נפגשתי עם בת דודה טרייה אחרי החתונה. ישבנו בשמחה משפחתית ומבין רעשי הרמקולים והיא זרקה לי משפט שתפס אותי חזק והלך בערך ככה:
"תקשיבי, אני בשוק. בסמינר ציירו לי דמות של בחור שכל עולמו זה ללמוד ולהתעלות, ואני באמת האמנתי שזה מה שאני הולכת לקבל. ואז גיליתי שהוא מכיר סדרות יותר טוב ממני – ושזה בעצם מזל גדול. ככה הוא לא חי באיזה עולם מרוחק שאני צריכה להקריב את החיים שלי בשבילו".
המשפט שלה הדהד לי ימים אחר כך. למרות שהסיפור שלה הוא לא יוצא דופן ולא הפתיע אותי. הוא משקף תהליך שעוברות בנות רבות היום וזורמות איתו.
כשהורים עומדים לפני השלב הזה של לחתן את הילדים, הם נוטים להסתכל אחורה – אל איך זה היה אצלנו. אבל המציאות של היום שונה לגמרי.
הכל יקר ואנחנו שולחים את הבנות להרוויח יותר כסף בגלל זה וכל בחור ישיבה סטנדרטי יודע להגיד שחשוב לו "הייטק". אבל מה שלא לקחנו בחשבון הוא את ההתפתחות האישית שהן עוברות. הן יוצאות לעבוד, לומדות לעמוד מול בוס, להרוויח את כספן ביושר, לקבל החלטות ולפתח ביטחון עצמי. הן פוגשות אנשים מחוץ לסביבה המוגנת, לומדות להתבטא, ולעיתים אף מקבלות אחריות על תקציבים ועובדים. כל זה משנה את הציפיות שלהן מהחיים ומהזוגיות.
ואז בסמינר מספרים להן שהבחורים הם "צדיקים", "קודש קודשים", חלומם להגות יומם וליל. אבל כשמגיעות לשלב הפגישות – הן לא מחפשות רק את הדמות המושלמת שצוירה להן. הן מחפשות גם בן זוג עם ראש פתוח, עם חוש הומור, אחד שידע להקשיב, לשתף אותן במחשבות ולהיות שותף אמיתי שאפשר לקבל ממנו ביטחון ולהישען עליו. מי שמתעסק בעולם השידוכים מכיר את הפער הזה מזה זמן.
כשהן פוגשות בחור אמיתי, עם החוזקות, החולשות והתחביבים שלו ואולי ציטוט אחד או שניים או עשרה מסדרה אהובה, זה לא מרתיע אותן, אבל לפעמים מבלבל. הדמות המושלמת שציירו להן מתנפצת, ובמקומה ניצב אדם חי, עם עולם פנימי משלו. הפער הזה עלול להפתיע, ולעיתים גם לאכזב, אם הן לא יודעות מראש איך נראה מפגש אמיתי עם בן זוג פוטנציאלי ואיך לברר אם הוא מתאים להן באמת.
גם ההורים צריכים להתכונן. הם גדלו בתקופה אחרת, עם ציפיות אחרות מהזוגיות ומהתפקידים בבית. במקרים הטובים, יש ליווי צמוד של ההורים בצורה חכמה ואוהבת, לעיתים גם התייעצות עם ראש הישיבה או דמות חינוכית אחרת שמכירה את הבחור – אבל גם זה לא תמיד קורה ולא תמיד מספיק.
בוגרות הסמינר של היום חיות בעולם שבו השותפות חשובה לא פחות מהפרנסה או מהלימוד. הן רוצות להיות נוכחות ומעורבות בחיים של בן הזוג שלהן, לחלוק איתו את ההתלבטויות וההצלחות. אם ההורים לא מבינים את הפער הזה, הם עלולים לייעץ להן עצות שלא מתאימות למציאות שלהן – ולעיתים אף לבלבל אותן יותר.
ולכן שיחה פתוחה היא המפתח. כמו שהדרכה לקראת חתונה היא הרבה מעבר לשיעור טכני בהלכות – היא מרחב שבו אפשר לשאול שאלות בלי פחד, לפרוק חששות ולהבין לעומק מה את מחפשת ומה חשוב לך באמת בזוגיות. כשזה קורה בזמן הנכון, זה מעניק כלים ושפה שילוו אותך לאורך שנים ויהפכו את הבחירה שלך למודעת ושלמה, לא רק "לעשות מה שצריך".
הדרכת הכלות הקלאסית אמנם קיימת, אבל היא מגיעה מאוחר מדי. דווקא רגע לפני הפגישות הוא הזמן לפתוח את השיחה הזו, לברר ציפיות, לדייק ערכים וללמוד לשאול את השאלות הנכונות – עוד לפני שהלב מתבלבל.
מתוך ההבנה הזו נולדה אצלי סדנה לשידוכים: תהליך עדין ומעשי שמעניק לבת שלך ליווי צעד-צעד: מיפוי הערכים האישיים שלה, הבנת מה באמת חשוב לה בזוגיות, תרגול שיחה ותקשורת וכו'.
ההרשמה לסבב הקרוב פתוחה עכשיו, באווירה אינטימית ובקבוצות קטנות.
אם זה מדבר אלייך – אפשר לכתוב לי ל־WhatsApp 058-7616677 או למייל [email protected], ואשלח לך את כל הפרטים בשמחה.
