שחמט למאותגרי קשב ומשחק חלל בקטן 

אוניטמה Onitama

• מעצב: Shimpei Sato
• אמנות: Jun Kondo
• מו"ל בארץ ותרגום לעברית: קורטקס משחקים
• רמת סיבוכיות: 1.55\5 קל
• מיועד ל: 2 שחקנים

נכון שחמט? אז אני שאלה: מתי אמרתם על שחמט "כיף"? כמעט-תמיד-אף-פעם-לא. כלומר, יכול להיות ששניים משלושת קוראי המדור במקרה שחקני שחמט באקסטזה עילאית, ובשבילם כל דבר אחר, כמו לנשום ולשתות, לא כיף. אבל אדם אחר, בשבילו, שחמט זה או לא בשבילו, או שזה נחמד, טוב, מהנה, ראוי, נאה. אבל "כיף"? זה לא הביטוי.

ומה אם אני אגיד לכם שאפשר לקחת את חווית השחמט, לסובב אותה קצת, לכווצ'ץ' אותה קצת, להוסיף מלח, ווסאבי וקונג-פו, והופ – כיף. מה תגידו?

התמה היא באווירה יפנית של מכונים לאומנויות לחימה סוג קונג-פו, והמוסד המכובד שלכם נלחם במתחרהו. האמנות והאווירה של חוברת המשחק טבולה בניחוח מזרח-רחוק כללי, עם פתגמי זן מפוצצים ואיורי דיו צפויים אך נאים.

מה עושים שם?

יש לכם גריד של 5 על 5 משבצות, 4 חיילים ואחד 'מורה' לכל שחקן. מאוד מהדהד שחמט, נכון?

מטרת המשחק היא להכות את ״המורה״, או שהמורה שלך ייכנס ל״מקדש״ של הצד השני. הצלחתם? ניצחתם.

ואיך החיילים הולכים? אוה. הם לא. כלומר, אין דרך אחת שהחיילים יודעים בה ללכת, אלא בכל רגע נתון יש לכם 2 קלפים שאומרים לכם איך החיילים עשויים ללכת. יש קלפים שמרשים ללכת צעד אחד לכל כיוון, או קפיצה של 2 משבצות הצידה או כל מיני קומבינציות של צעדים. אתם יכולים לבחור, מבין 2 הקלפים שמולכם, באיזה צורה תלכו. בחרתם? עשית צעד? הקלף מתחלף בקלף אחר, וכעת השחקן השני מקבל את סוג הצעד שאתם עשיתם. זה אומר שאתם צריכים לחשוב היטב, כי אחרי שתעשו את הצעד שלכם, השחקן השני יוכל לעשות את סוג התנועה שאתם עשיתם.

וזהו. אתם מוכנים לשחק.

מה כיף?

מי שאוהב משחקים אבסטרקטיים, אסטרטגיים ותחבלנים, עם זיקה לצורניות במרחב, יתחבר מיד. זה שחמט, אבל בקטן, מצומצם, כמעט דחוס. אבל, יש משהו מלהיב. איזו תחושה תמידית שאתה על הקצה, שהאירוע חדש לך, ודורש ממך לעבוד פחות על אוטומט. כלומר, מי שאוהב שחמט אבל מוצא את עצמו לא משחק כי המשחקים כבדים לו, ארוכים, וגם, בכן, קשים – ממש יאהב. אני לגמרי רואה איך ילדים צעירים יתחברו לאירוע. התמה הכללית, הקשקשנית לעתים, מקלילה את האירוע, במובן המאוד חיובי. בניגוד לשחמט, המשחק כולו יחסית קצר, ויותר מזה, התחבולות קטנות יותר. נכנס ממד אינטראקציה שאינה דטרמיניסטית. השני לא רק עושה מהלכים, אלא מאפשר לכם את המהלכים שלכם על ידי כך שהוא מעביר לכם את קלפי הפעולה שלו. ואז נוצרות מיקרו-דילמות שמחוברות למאקרו-דילמות. האם לעשות צעד ולהסתכן שהשני יקבל את הקלף הטוב הזה? מה הוא יעשה עם זה? אולי שווה לי לעשות צעד לא מקדם, רק כדי שלשני יהיו רק קלפים מסוימים? וכל הדבר הזה קומפקטי, כלומר, לא פיזית, אלא מנטלית. האירועים הללו לא עמוקים-עד-תהום-שחמט-לייק, אלא ברי ניהול גם לקצרי קשב או/ו ילדים צעירים.

אמרתי לכם שיהיה כיף.

מה פחות?

שום דבר שלילי במשחק עצמו, שהוא מה שהוא במובן החיובי של המילה. מי שאוהב את הסגנון, יאהב מאוד. מי שמחפש משחקי מילים עם הדודות, זו לא השכנה בכלל. מה שכן הזוי זו האריזה והמסביב שהם פשוט, ובכן, מגוחכים. הצורה הזויה, החלוקה הפנימית הזויה, הפליימט הענקי הזוי, חוברת ההוראות מפוצצת הסמי-זן הזויה, הכל כאילו, מה. למה. למה לא אלגנטי, תזכירו לי? אבל עם כל זה, זה חסרון טוב, כי הוא לא נוגע בחוויית המשחק עצמה. וואנס התחלתם לשחק, שכחתם. אוהב כאלו חסרונות.

לאיזה אירוע יתאים?

האירוע שיש לי בראש הוא 2 אנשים שאוהבים משחקי חשיבה אסטרטגיים, עם חצי שעה פנויה וסביבה שקטה יחסית. כל העסק קצר יחסית – חציש וסיימתם. אז זה מאוד זוג, בערב, לפני משחק באורך בינוני אחר, או נכד וסבא-שלא מוכן-להרוג-לעצמו-את-השנצ, כאלו.

מה כולם אמרו?

אבוש גיק צדיק: אהבתי. הטעם שלי יותר משחקי יורו עם מגוון רחב יותר של פעולות, אבל במדף המשחקים הקצרים, זה במקום מאוד מאוד גבוה. גבוה אבל לא מדי, כי הצורה של הקופסה הזויה ו… (כולם משתיקים אותו)

אמא מהנדסת עסוקה: בהתחלה חששתי שזה שחמט. לא אוהבת שחמט. אבל אחרי משחק אחד, הבנתי. זה החלק הנחמד יותר של שחמט. זה נחמד מאוד לשחק עם —

יונתן, ילד 10: כיף! מאוד! אוהב! נורא!

שורה תחתונה:

קורטקס משחקים הביאו לפה משחק קלאסי, כיפי, מתאים מאוד למי שזה מתאים לו, ומהסוג שיורד מהמדף לעתים קרובות כי הוא מעמיק יותר מפילר קצר, וקצר יותר ממשחק כבד של שעה.

אפשר להשיג את המשחק באתר של ״קורטקס״, ובחנויות ספציפיות מאוד של משחקי קופסה, כמו פריק, הממלכה או מדעי הלוח בירושלים. תגידו שאנחנו שלחנו ותקבלו חיוך.

ציון : 8.7 בדירוג ׳צלחת הקוגל המוזהבת׳.

אדיר וזעיר גלקסיות

• Tiny Epic Galaxies
• מעצב: Scott Almes
• אמנות: William Bricker
• מו"ל בארץ ותרגום לעברית: קורטקס משחקים
• רמת סיבוכיות: 2.16\5 קל-medium

סדרת Tiny Epic היא סדרת משחקי קופסה ששמה לה מטרה כיפית: להוציא משחקים בעלי תוכן עשיר, במורכבות בינונית, עם חלקים יצירתיים בהפקה טובה ועם טוויסטים למכניקות מוכרות. וכל זה, הכי חשוב, בגודל פיזי קטן. כמה קטן? בגודל של ספר מהקטנים. בסדרה יצאו כ-15 משחקים, כל אחד בתמה שונה ובמכניקה שונה. ויקינגים, זומבים, שודדים, רובוטים, מה שתרצו. עכשיו, תשאלו אם זה עובד. תשאלו בבקשה. טוב ששאלתם. אז התשובה היא שלא תמיד. איכות המשחקים לא אחידה, לא כולם מצליחים לתת משחק שאשכרה כיף לפתוח ולשחק שוב. חוץ מכמה בודדים – שנחשבים למעולים, ומממשים את ההבטחה – הרבה במעט. וטוב. אחד המשחקים הכי טובים בסדרה הוא Tiny Epic Galaxies שנחשב לטוב ביותר, ולמרבה המזל – הוא היחיד שתורגם ויצא בשפת הקודש ובארץ הקודש. יאי! קורטקס משחקים תרגמו אותו ל״אדיר וזעיר גלקסיות״, והכל בעברית ומתורגם ויפה כזה.

אז על מה אנחנו מדברים:

המשחק בתמה של חלליות וגלקסיות (כן, למרבה ההפתעה). יש לכם אזור שהוא בסיס הבית שלכם. יש לכם משימה סודית (מעין מכפיל כח לסוף המשחק אם תעמדו ביעד ייחודי לכם). יש באמצע אזור המשחק כמה גלקסיות שפתוחות לכולם, ויש לכם קוביות לגלגל, כל אחד בתורו. הקוביות יביאו לכם מספר פעולות שתוכלו לעשות. הפעולות יהיו ״להסיע את החלליות״ (שזה אומר מכניקת working placement – כלומר השמת עובדים כלומר, להשקיע את המשאבים שלכם במקום מסוים לתור זה כדי שיביאו התקדמות) לכוכבים, ואם תעשו את זה בשכל, תשתלטו על כוכבים ותעצימו את בסיס הבית שלכם, כך שיהיו לכם כוחות מיוחדים ותתקדמו בדרגת בסיס הבית. כל התקדמות כזאת תזכה אתכם בנקודות בסוף המשחק, ומי שיש לו הכי הרבה אז יש לו הכי הרבה. כיף? כיף.

מה אהבנו:

שזה ממלא את ההבטחה: משחק מורכב ברמה בינונית, בגודל פיזי קטן, שהוא שחיק מאוד. כל משחק מרגיש קצת שונה, בגלל הרכב הכוכבים השונה והמשימה הסודית שנותנת לך מוטיבציה שונה. כל האירוע לוקח חצי שעה, אבל הוא ״חכם״. יש פה שילוב של בניית מנוע (ספלנדורish) אבל גם אסטרטגיה על סמך מה שאתם מקבלים (חידושים והמצאותish). יש אינטראקציה בין השחקנים, אבל רכה מאוד, בסגנון, יא, אני רציתי לשים שם את החללית. ההפקה טובה. ההוראות ברורות מאוד, עבודת תרגום פיקס פיקס.

מה פחות:

את ממד המזל. הקוביות הן קוביות, יענו יש ממד מזל. יש אפשרות לשנות את התוצאה של קובייה תמורת איזה משאב. יש כמה כוכבים שמרגישים קצת לא מאוזנים ביחס לאחרים, אבל ממש בקטנה. אישית אני מחבב אינטראקציה קצת יותר משמעותית (למה כרטיסי הבסיסים לא בגודל של כל הקופסה? עוד 2 אינצ׳ים לא היו הורגים אף אחד ומשאירים את העסק בדיוק באותו גודל).

למי, באיזה אירוע?

לגדולים וקטנים חכמים. אירוע חשיבתי שקט יחסית, לא מדובר פה בלהיט מסיבות בירה פראי, אלא במנוע עדין שצריך לבנות בשקט. בבית עם ילדים קטנים, זה פרקטי רק אחרי שהם נרדמים על הספה, כי הכל קטנצ׳יק, וכל זץ פיצי משבש את המערכת. קרה שאחד הנקצים משך קצת את המפה והכל זז רק טיפונת, אבל הכל השתבש קצת למדי.

שורה תחתונה:

משחק טוב. מי שאוהב בניית מנוע וקצת תחכום של הקצאת משאבים, וכל זה בגודל פיזי זעיר, אז בשבילו זה יהיה, לא יודע אם "אדיר", אבל חביב מאוד למדי בהחלט.

גם אותו לא קל להשיג, לכו לחנויות ייעודיות למשחקי קופסה או לאתר של קורטקס.

ציון: 8.1 ופאצ׳ מחבב על הגב לקורטקס שהביאו יציאה טובה.