איך לנהל את הכסף שלנו

אמסטרדמסקי מעניק כלים ברורים ופשוטים לנווט בתוך הסבך, לבחור, להחליט, ולקחת שליטה על החיים הכלכליים שלנו

אולי יעניין אותך גם

מי שעוקב אחר התוכן הכלכלי המונגש של העיתונאי שאול אמסטרדמסקי במגוון הפלטפורמות בהן הוא פועל, כבר יודע איך להתמקח עם הבנק על ביטול עמלות, איזה מסלול השקעה לבחור עבור חיסכון לילד, ובגדול, הוא נהנה מהרבה המלצות מקצועיות המסייעות בהתנהלות כלכלית נכונה.

כבר שנים רבות מגלה אמסטרדמסקי כי המוצרים הפיננסיים שאמורים לעזור לנו להתקדם – הלוואות, משכנתאות, ביטוחים, פנסיות – מדברים אלינו בשפה שאנחנו לא מבינים. יש לכם מושג אם לעשות ביטוח סיעודי מורכב, או להסתפק במשהו בסיסי? יודעים איפה כדאי להפקיד את כספי הפנסיה שלכם? ומה זה בכלל ריבית דריבית?

זו בדיוק הסיבה בגינה 'כסף טוב' נכתב. הספר מהווה מדריך ידידותי להתנהלות נכונה ומבריאה של משק הבית שלכם, בהווה ובעתיד. הוא מעניק כלים ברורים ופשוטים לנווט בתוך הסבך, לבחור, להחליט, ולקחת שליטה על החיים שלנו. בפעם הבאה שנשב מול היועץ הפנסיוני, סוכן הביטוח שלנו, או הפקיד בבנק – נדע בדיוק מה האינטרסים שלנו, ולא פחות חשוב – מה האינטרסים של מי שמולנו.

כסף טוב

  • שאול אמסטרדמסקי
  • כתר
  • 254 עמ'

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?