מאמרים מאת שושי סירקיס

שושי סירקיס

בין הגוונים

משהו קטן וטוב

להיות פייטר זה לא קל, אבל איזה סיפוק יש אחר כך, קונפטי של דופמין בגוף. בועות תוססות של אדרנלין. תחושה מענגת של ׳עשיתי את זה׳

שושי סירקיס

בין הגוונים

זו שרוקדת על החוף

אצא אל רצועת החול שטופת השמש. כאילו מעולם לא ביקרתי במעמקים. הם לא ידעו מה היה שם. הם לא יבחינו בכתמי הדמע שטרם נספגו בי

שושי סירקיס

בין הגוונים

להאמין שיהיה טוב

חשיבה חיובית אלו לא רק מילים יפות שנחמד להגיד. זו עבודה עצמית לא קלה, היא דורשת ריכוז ורצון לצאת מאזור הנוחות. להאמין בטוב, להודות על הקיים

שושי סירקיס

בין הגוונים

בלי מסכים – בלי מסכות

אז מה אני שווה בלי וי כחול. בלי k צמוד למספר. בלי מאות תגובות ושיתופים. מה אני שווה אם אני לא משפיעה?

שושי סירקיס

בין הגוונים

תא מטען, כירבולית, טבע

במקום להיאבק בעצמי כדי להתאים למסגרת שרירותית, למדתי להתאים את המסגרות וההרגלים לצרכים שלי. וזה עובד

שושי סירקיס

בין הגוונים

ניפגש בשבוע הבא

חלות נאפות, ארוחות חמות מבושלות, ומתנדבים נוסעים את כל הדרך כדי להביא ארוחת שבת לחיילים. שעון השגרה מתקתק אבל כנגדו הלבבות מתעקשים לפעום יחד

שושי סירקיס

בין הגוונים

אין בי אמנות, אין מילים

לא רציתי לגעת. פחדתי לראות. יראתי לשמוע. ידעתי שהלב שלי לא יהיה מסוגל. שאם אשמע, שאם אטבול אצבע אחת באוקיינוס הדם שנשפך משהו בי יקרוס, לא אוכל להמשיך

שושי סירקיס

בין הגוונים

לקום עם שיר חדש

התחדשות. היא מגיעה תמיד ארוזה בעטיפה צבעונית, מרשרשת, משמיעה מנגינה של משהו מפתיע. כיף לקרוע את הנייר, לראות אותה פורצת. היא תמיד מרגשת. רק למה היא נשארת לזמן קצר כל כך?

שושי סירקיס

בין הגוונים

איך עושים את העבודה השחורה?

אני מתעלמת מהתמונות שממתינות. מהשעון הקטן בפינה הימנית שהספרות בו מתחלפות ומתקדמות. וכך העבודה השחורה מחליפה את צורתה למסטיק גומי דביק, שהולך ונמתח

שושי סירקיס

בין הגוונים

להתרגש מחוויות חדשות

התרגלנו כל כך להיות מבוגרים ששכחנו את ההנאות הקטנות שיש לילדים

שושי סירקיס

בין הגוונים

אימה במסלול השטן

הדרך מתחילה יותר כמו המסלול לגן עדן. אנחנו לבד, נהנות מהחוויה של הטבע סביבנו, המוזיקה שלנו, הבדיחות. הכול טוב. אנחנו בעיקר צוחקות. עד לרגע שהשטן מופיע

שושי סירקיס

בין הגוונים

ללחוץ ידיים עם הכאב

את התערוכה 'גוף הכאב' יצרתי יחד עם חברתי, אפרת יפה. בעולם שבו הכאב הוא חלק מאיתנו, רצינו לתת לו ביטוי

שושי סירקיס

בין הגוונים

סוד המינימליזם

המינימליזם תקף בכל, הוא כמו מטריה מונוכרומטית שעוטפת את כל תחומי החיים. זה פחות אפליקציות בפלאפון, פחות מינויים במייל. פחות קבצים במחשב. הרעיון פשוט: להוריד את כל מה שלא חשוב ולא נצרך

שושי סירקיס

בין הגוונים

לפלס דרך בג'ונגל של עצמנו

כדור לא פותר בעיות, והוא גם לא מילת קסם שמעיפה ניצוצות באוויר. כל תרופה מגיעה עם הרבה "מתנות" לצידה

שושי סירקיס

בין הגוונים

קצב לקשב

מוזיקה עוזרת לי מאוד להתרכז. בנהיגה אני לא מעבירה לדרייב לפני שהצלילים נשמעים בחלל הרכב. המוזיקה דולקת אצלי בבית כמעט 24 שעות ביממה

מסעדה להרפתקנים: ביקור במסעדת סולו קרנה

רציתי משהו שונה, מסעדה שתכניס אותי לחוויה, שף שיפתיע אותי במנות שלו, שארגיש הרפתקה מעצם הבילוי במסעדה ולא רק בגלל העיצוב או המקום.

שושי סירקיס

בין הגוונים

תעשי מה שאת אוהבת

אט אט המפה נצבעת, טקסטורות, תקריבים, אנשים, מילים, חוויות, טבע, ריגושים, הפתעות, לימודים. זו מפת האהבה שלי. כל אותם דברים שפשוט עושים לי טוב

שושי סירקיס

בין הגוונים

יחד זה אפשרי

אני מתבוננת פנימה לתוכי ושואלת את עצמי, האם מתאים לי לחבוש את כל הכובעים? האם אני באמת מפיקה את המרב כשאני מדלגת ממשבצת למשבצת?

שושי סירקיס

בין הגוונים

לא צריכה שום כדור!

בסך הכול קצת כוח רצון. אני צריכה ללמוד לעשות. לבצע משימות. לא להתעצל. אני יכולה אם אני רוצה, כך אני אומרת לעצמי

שושי סירקיס

בין הגוונים

כל ההתחלות

יש את אלה שהחדש מלהיב אותם ויש את אלה שאוהבים את המוכר והבטוח ושינוי מפחיד אותם: מה מחכה שם מעבר לדלת?

שושי סירקיס

בין הגוונים

מולטיטאסקינג? לא בנהיגה

אני בטוחה שזה קורה לכם גם. מפספסים תמרורים, פניות, שוב נוסעים דרך ארוכה. זה קורה לכולנו ולא רק לאיידיאייצ'די

שושי סירקיס

בין הגוונים

צבעים של ארגון

הצבעוניות שאני בוחרת עליזה ובטוח משחררת אדרנלין או דופמין (מה שזה לא יהיה). עושה לי טוב לראות את הכל מסודר. לראות שיש זמן לכל דבר. זה לא שאני לא גמישה. ברור שאני מתגמשת בימים אם צריך. אבל הסדר הזה עושה משהו

שושי סירקיס

בין הגוונים

שירת הנשמה

והזמירות האלה ששרנו שבת אחר שבת חדרו עמוק לנשמתי. הם הנרות שנדלקים כשמחשיך לי בלב

שושי סירקיס

בין הגוונים

באין מילים

כרגע הדבר היחיד שאני יכולה לכתוב עליו זה על המוצרלה הכפולה שבסלייס השני שלי, ועל זה שלדעתי האישית בלבד ועם כל הכבוד לחנות הפיצה הפופולרית, הפיצה הביתית שלי טעימה יותר.

שושי סירקיס

בין הגוונים

הטבע הוא אבי ההשראה

כשאנחנו סגורים בתוך ארבעה קירות מול מסך שמנסה להתחכם בעושר גווניו, אנחנו נעלמים ומתפוגגים בתוך ההשראה הדיגיטלית מעשה ידי אדם