הדרך מתחילה יותר כמו המסלול לגן עדן. אנחנו לבד, נהנות מהחוויה של הטבע סביבנו, המוזיקה שלנו, הבדיחות. הכול טוב. אנחנו בעיקר צוחקות. עד לרגע שהשטן
ללחוץ ידיים עם הכאב
שושי סירקיס
גיליון 26 - סיוון תשפ"ג
ללחוץ ידיים עם הכאב
את התערוכה 'גוף הכאב' יצרתי יחד עם חברתי, אפרת יפה. בעולם שבו הכאב הוא חלק מאיתנו, רצינו לתת לו ביטוי
סוד המינימליזם
שושי סירקיס
גיליון 25 - ניסן תשפ"ג
סוד המינימליזם
המינימליזם תקף בכל, הוא כמו מטריה מונוכרומטית שעוטפת את כל תחומי החיים. זה פחות אפליקציות בפלאפון, פחות מינויים במייל. פחות קבצים במחשב. הרעיון פשוט: להוריד
לפלס דרך בג'ונגל של עצמנו
שושי סירקיס
גיליון 24 - אדר תשפ"ג
לפלס דרך בג'ונגל של עצמנו
כדור לא פותר בעיות, והוא גם לא מילת קסם שמעיפה ניצוצות באוויר. כל תרופה מגיעה עם הרבה "מתנות" לצידה
קצב לקשב
שושי סירקיס
גיליון 23 - שבט תשפ"ג
קצב לקשב
מוזיקה עוזרת לי מאוד להתרכז. בנהיגה אני לא מעבירה לדרייב לפני שהצלילים נשמעים בחלל הרכב. המוזיקה דולקת אצלי בבית כמעט 24 שעות ביממה
מסעדה להרפתקנים: ביקור במסעדת סולו קרנה
שושי סירקיס
גיליון 23 - שבט תשפ"ג
מסעדה להרפתקנים: ביקור במסעדת סולו קרנה
רציתי משהו שונה, מסעדה שתכניס אותי לחוויה, שף שיפתיע אותי במנות שלו, שארגיש הרפתקה מעצם הבילוי במסעדה ולא רק בגלל העיצוב או המקום.
תעשי מה שאת אוהבת
שושי סירקיס
גיליון 22 - טבת תשפ"ג
תעשי מה שאת אוהבת
אט אט המפה נצבעת, טקסטורות, תקריבים, אנשים, מילים, חוויות, טבע, ריגושים, הפתעות, לימודים. זו מפת האהבה שלי. כל אותם דברים שפשוט עושים לי טוב
יחד זה אפשרי
שושי סירקיס
גיליון 21 - כסלו תשפ"ג
יחד זה אפשרי
אני מתבוננת פנימה לתוכי ושואלת את עצמי, האם מתאים לי לחבוש את כל הכובעים? האם אני באמת מפיקה את המרב כשאני מדלגת ממשבצת למשבצת?
לא צריכה שום כדור!
שושי סירקיס
גיליון 20 - חשון תשפ"ג
לא צריכה שום כדור!
בסך הכול קצת כוח רצון. אני צריכה ללמוד לעשות. לבצע משימות. לא להתעצל. אני יכולה אם אני רוצה, כך אני אומרת לעצמי
כל ההתחלות
שושי סירקיס
גיליון 19 - תשרי תשפ"ג
כל ההתחלות
יש את אלה שהחדש מלהיב אותם ויש את אלה שאוהבים את המוכר והבטוח ושינוי מפחיד אותם: מה מחכה שם מעבר לדלת?
מולטיטאסקינג? לא בנהיגה
שושי סירקיס
גיליון 18 - אלול תשפ"ב
מולטיטאסקינג? לא בנהיגה
אני בטוחה שזה קורה לכם גם. מפספסים תמרורים, פניות, שוב נוסעים דרך ארוכה. זה קורה לכולנו ולא רק לאיידיאייצ'די
