מאמרים מאת הרב דוד לייבל

מהי חרדיות (מאמרי יסוד, חלק א')

ההתבדלות היא מאפיין חרדי בולט, עד שיש כאלו שרואים בה ערך מהותי בתפיסה החרדית. אלא שההתבדלות איננה אלא אמצעי לערך האמיתי והמוחלט של החרדיוּת - שמירת ההלכה. להתבדלות יש תפקיד חשוב, אבל היא איננה עיקרון על. עלינו לחנך את ילדינו בראש ובראשונה למחויבות והתמסרות מלאות לשמירת התורה והמצוות, וזאת מתוך עיסוק בשורשי המחויבות שלנו לתורה

החרדים ומדינת ישראל (מאמרי יסוד, חלק ב')

למרות המאבק ההיסטורי בין החרדיוּת לבין הציונות, היחס אל המדינה היום חייב להתאים למציאות העדכנית. לא ניתן להתכחש לעובדה שהציבור החרדי נהנה ממוסדות המדינה ומשתתף בניהולה. אין צורך לאמץ תפיסת 'אתחלתא דגאולה' כדי להפנים את החובה לנהוג כשותפים הגונים בביתו המשותף של העם היהודי

הנשירה החרדית: לפתור את הבעיה מהשורש

המודעות הציבורית המבורכת לבעיית הנשירה צריכה להיות מופנית לא רק לנשירה הגלויה והבוטה, אלא גם לנשירה הסמויה. פתיחה וגיוון של אופני הלימוד ומבנה המסגרות החינוכיות יאפשר הכלה של כל בחור, על אופיו, תכונותיו ויכולותיו

ההשתתפות במאמץ הלאומי היא כורח חינוכי

הרגשת הלב הפשוטה של כולנו כיהודים דוחקת בנו ליטול חלק במאמץ הלאומי בעת צרה. הנשיאה בעול, כל אחד בדרכו ובמקומו, היא גם אמירה חינוכית הכרחית כלפי הדור הצעיר

מתגייסים למצוא פתרון

הדרך לשותפות בגיוס עוד לא נסללה באופן ראוי, אך יחד עם זאת, עלינו להבין שזו לא בעיה של הצבא בלבד אלא גם בעיה שלנו. אנחנו אזרחי המדינה ובחרנו להיות חלק ממנה. כל עוד אין לנו תוכנית מעשית לוותר על האזרחות או להגר מכאן, פתרון אתגר הנשיאה בנטל מוטל גם עלינו

מעלת הבחירה

עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שכל אדם יוכל לבטא את עמדותיו בחופשיות, ולהפנים כציבור שאחרת אנו מבטלים את הצלם־אלוקים שלו. כל שכן כאשר מדובר ברבנים ותלמידי חכמים

חזון החינוך החרדי

את נאום "חזון החינוך החרדי" המובא להלן, נשא הגר"ד לייבל שליט"א באירוע הצדעה לחברי קהילות 'אחוות תורה' בבית שמש

מצוות לימוד תורה – מהותה וגדריה

קיימים שני חלקים במצוות לימוד תורה, השונים בעניינם זה מזה. חשוב להכיר את שניהם, ולהבין כיצד עלינו ליישם אותם בחיינו

השסע בין החרדים לשמאל: השבר ופתרונו

החיבור בין החרדים לימניות גורם נזק גדול. הוא מרחיק את שאר הציבור מהדת, והוא דוחק את הציבור המתון, המצוי במרכז, אל התפיסות של השמאל הקיצוני

הגיעה העת להתחדשות תורנית

כל קריאה להתחדשות יהודית ולפסיקת הלכה אקטואלית הלוקחת בחשבון את השינויים המתהווים מול עינינו, נתקלת מייד בחשדנות טבעית. האם הדובר הוא רפורמי? האם אין כוונתו לשינויים שסופם לבטל את היהדות המוכרת לנו?

האם חכם לתמוך ברפורמה המשפטית?

חכמינו למדונו שחכם רואה את הנולד. אל לנו להניח לרצון הרגעי להעביר חוקים מסוימים לעוור את עינינו לעתיד, או להשכיח מאיתנו את חובתנו להאהיב שם שמים

הדמוקרטיה והחרדים

אפילו המלוכה לפי התורה לא תיכון בלי הסכמה רחבה של העם. מה נוכל ללמוד מכך לימינו אנו?

המדינה זה אנחנו

אי אפשר לפסוח על שתי הסעיפים. כשם שאנחנו חלק מהמדינה בחלוקת המשאבים ובעיצוב אופיה, כך עלינו ליטול חלק שווה גם בהנהגתה, בשגשוגה ובשמירה על בטחונה

לאן נעלמו החכמים במלחמת המכבים?

מי היו 'כהניך הקדושים' שתפסו את התפקיד המתבקש מחכמי הדור? מאמר תורני מיוחד לכבוד הימים ההם, בזמן הזה

מיהו שבט לוי

וכי יעלה על הדעת שסך השעות שיוקדשו ללימוד תורה מצד מי שמתיימר לפרוק מעליו עול חשבונות הרבים, תהא נמוכה מסך השעות שמקדיש אדם עובד לפרנסתו?

בלב סוגיית הליבה

מה נורא כל כך בהחלטתה של קבוצה מסוימת לאפשר לילדים השכלה בסיסית שאין בה משום כפירה ח"ו, אלא אך ורק מתן כלים לפרנסה בכבוד בעתיד?

איש לפי מהללו

אלף פעמוני אזהרה צריכים לצלצל באזנינו כשקולנו נאלם מול דריסת ערכים שיטתית, אם מהצד השני ניצבים בעלי שררה שהכוח השחית אותם זה מכבר

סילוק השכינה בחורבן בית המקדש

כל זמן שהמקדש היה קיים, יכול היה האדם לחוות עונג, יופי, אסתטיקה, וכל הנאה אחרת, מתוך חיבור לאלוקות ואף ככלי להתקרבות לבורא, מכיוון שהחיבור הבלתי אמצעי היה חי ונוכח

ירידת הדורות

בפי הכל מורגלת ההנחה כי יורדים הם הדורות ירידה אחר ירידה. זו אינה אמירה זניחה. היא נוטלת חלק חשוב בעיצוב היהדות שלנו ויש לה השלכות רבות. שומה עלינו ללבן את מקורותיה ולהגדירה. האם הכרח הוא שהדורות ירדו? במה תלויה הירידה? על אלו תחומים היא חלה?

יציאת מצרים – ייחוד ה' ודרך ה'

מתי נבחר עם ישראל להיות לעם, ומה עלינו ללמוד מכך?

מה ליהודי ול'עד דלא ידע'?

התורה דורשת מהאדם לעמוד תמיד בצלילות דעתו. איך ניתן אם כן להסביר את מצוות ההשתכרות בפורים?

אדני זהב, עצי שיטים – והשראת השכינה

מדוע עוסקת פרשת תרומה רבות כל כך בצד הגשמי של כינון המשכן?

כניסת מנויים

כניסת מנויים