יקי רייסנר התכונן לריאיון הזה בצ'יל האופייני לו.
כלומר, לא התכונן בכלל. למעשה, הוא לא הזיז לו. שלח אותי לקבוע עם המזכירה שלו כאילו הוא מעניש אותי בקלאס ובאפס מאמץ על טורי הביקורת שכתבתי על 'ווארט'. הוא ישב מול המחשב במשרדו בחברת רייסדור שבבעלותו ועבד בשקט, עד שפרצתי לו אל תוך המסך בסערה הרגילה שלי.
מה אתה, יקי רייסנר? יש לי כאב ראש רק מלהגדיר אותך. אתה יזם נדל"ן, אתה במאי, אתה שחקן, מה אתה למען השם?
הוא חשב שנייה ואז ירה: "אני יזם נדל"ן שבחר לעשות סרטים במקום לקנות יאכטה".
"פעם איזה חבר שלי שיש לו יאכטה אמר לי – תוך כדי שאנחנו על היאכטה שלו – 'מה זה הטמטום הזה שלך עם הסרטים'? אמרתי לו: אתה בחרת להוציא את ההובי שלך על יאכטה, הסרטים זה היאכטה שלי. 'אתה לא מעדיף יאכטה'? הוא שאל. אמרתי לו: "חבר עם יאכטה זה מעולה".
יקי רייסנר גדל בבני ברק למשפחה שמרנית וחשובה שהועידה אותו, איך לא, להיות למדן. אבל תוכניות לחוד ויקי לחוד. "כבר בכיתה ז'-ח' ראו שיש איתי בעיה. הייתי שבבניק צעיר. פשוט לא היו מאבחנים ילדים כמוני, אבל אם כן היו מאבחנים אין לי ספק שהיו מכירים לי בהפרעת קשב וריכוז קשה. אולי כמה ריטלין היו עוזרים. לא לי, אבל למערכת".
את חיידר תשב"ר הוא סיים עם מעט פליקים וכמה מקלות, כמות סבירה ביחס לחבריו לספסל, משם המשיך לישיבה קטנה 'כנסת יחזקאל' (חברון הקטנה) של הרב זוכובסקי. "התקבלתי כי המשפחה מספיק מקושרת", הוא מודה. ומשם המשיך למיר בירושלים. "רציתי להיות במסגרת ישיבתית. שמרתי באופן כללי על מסגרת, כללית כזו, אבל לא לוחצת, קלילה. במקביל התנדבתי בארגון 'קו לחיים' שם הכרתי את טובי, אשתי, שהייתה גם היא בני ברקית".
כך ויתר שדכן "ווארט" המפורסם על שדכן וטווה את השידוך שלו לגמרי לבד כשהיה בסך הכל בן 19 והיא בת 21. שנה אחרי הוא כבר היה אבא, ובגיל 43 הפך לסבא. "אז תכל'ס", הוא מסכם את קורות חייו, "הכל לפי הקצב המגזרי המתבקש. וסבתא שלי ב"ה חיה, נושמת ועובדת, אז לנכדה שלי יש סבתא של סבא".
אני לא חושבת שאשכח את חוויית הצפייה בסרט "בחורים טובים", בקולנוע חצי ריק בחיפה. האולם היה מלא מפה לאוזן כשכל החדרים ליד העלו אבק. יצאתי ממנו שטופת דמעות ומתפוצצת מצחוק. הגדרתי אותו מיד לחברה שהייתה איתי: "בוקס בבטן". השבוע יצא לאקרנים סרטו השני, בחורים טובים 2, תופעה שאפשר להגדיר אותה סנסציה של ממש.
"עשיתי את הסרט הזה פשוט כדי להוציא סיפור שישב לי בראש. אם היית אומרת לי אז שאפסיד מיליון שקל מהסרט, הייתי מקבל את זה בברכה ואומר 'הצלחנו להביא עשרות אלפים לקולנוע? מצוין'. לא ציפיתי לעשרות אלפים. זה לא תוכנן בשום צורה כדי להרוויח. רק להוציא תוכן, מסר, רעיון. דברים שחשובים לי. בסוף יצאתי מורווח".
כמה?
"בנדל"ן אני מרוויח יותר".
"כשעובדים נכון בנדל"ן מרוויחים ב-90% מהמקרים. בסרטים זה לא קשור. אתה יכול לעבוד כמו חמור, להביא את הצוות הכי טוב בעולם – אם הקהל לא אוהב, זה לא מצליח. 70–80% מהסרטים לא מצליחים. מי שמעורה בתחום יודע שלהביא סרט שהצליח זה מאוד לא מובן מאליו. זו אגב הסיבה ל'בחורים טובים 2' – ללכת על מה שהצליח. אמרתי לעצמי "אם אהבו – נמשיך". עשרות שנים לא עשו סרט המשך ישראלי. אבא גנוב 2 היה האחרון שיצא. לי תמיד יש רצון לעשות דברים שלא עשו, אז היה לי דחף חזק לעשות סרט שני. ועכשיו חובת ההוכחה עליי. עכשיו כשהסרט השני יוצא, אני צריך לראות באמת אם מצאתי את המתכון למוצר שאנשים אוהבים".
"הביקורת נעשתה בדרך קומית ומכבדת"
הסרט הראשון היה הנגיעה הראשונה של יקי בעולם התרבות. משם הוא נגע בדברים נוספים כמו התוכנית 'ווארט' על שידוכים של חרדים ששודרה ברשת 13, 'לב טוב' שתעלה בקרוב בקשת 12, 'ווארט' עונה 2 שצפויה בשנה הבאה, ועוד. "זה מראה שאם אתה עושה דברים טובים עד הסוף, אם זה אותנטי, אם אתה משקיע זמן ויכולות ועושה כל מה שצריך – אנשים אוהבים את המוצר. ואם אוהבים – אנחנו פה".
"למדתי על עצמי שאני מבין בתוכן. היום הייתה לי פגישה עם חברת הפקה גדולה לגבי סדרה לערוץ Yes, הם סיפרו לי את הסיפור והצבעתי להם על כמה בעיות בו, אמרתי שלא בטוח אם זה יצליח בעולם. זו המטרה שלי היום, שמוצר ישראלי יצליח בחוץ. אני מסתכל היום גם על המשמעות הבינלאומית. האם יהיה חילול השם, האם זה יעורר אנטישמיות. לקחת סיפור ולהבין שיש לו זווית שאנחנו כישראלים יכולים להבין אבל בעולם משדר משהו לא טוב, זה אומר שצריך להביא פיצוח איך לעשות את זה נכון בלי לפגוע בתוכן. ואני רואה שמקשיבים לי, ולומד על עצמי שיש לי תרומה לתוכן. יש לי הבנה".
יש שיגידו שהאמירה שלך בבחורים טובים היא אמירה קשה. אולי אפילו מוציאה לעז על המגזר החרדי.
"את המילה לעז אני לא מקבל. יש לי 160 בני דודים ואף לא אחד נשוי לספרדייה. אז זה לא לעז. זה כן מביא שיח, מאיר זרקור על הנושא. ובסופו של דבר יש את מבחן התוצאה. אמרו לי 'אתה עושה טעות, תהיה ביקורת', אבל יש מציאות. הסרט יצא ואהבו בלי סוף למרות הביקורת. קיבלתי המון תגובות חיוביות, כי הביקורת נעשתה בדרך קומית ומכבדת. בדרך שמציפה את הנושא אבל לא תוקפת. העובדה שבחור פוסל בחורה ספרדייה מעולה רק על בסיס עדתי הוא נושא שלפי דעתי היה צריך לדבר עליו כבר מזמן.
"בעולם התסריטאות יש טקסט ויש סאבטקסט. יש את מה שרואים ויש את מה שמבינים. פעם הייתי בפאנל שאלות תשובות שבו מישהו קם ותקף אותי, אמר 'אתה מוציא את דיבתו הרעה של המגזר'. אמרתי לו שמעניין שראו את הסרט 300,000 איש, רובם חילונים שראו בקולנוע, עיתונות חילונית סיקרה אותו, ובסופו של דבר לא הייתה אף כותרת נגד המגזר. ובדקתי. כי בסוף מה ראו? איך חברים בישיבה מתנהגים. ראו בחור שרוצה בחורה מסוימת למרות שהיא לא אשכנזייה. ראו אותו משנה את המודל. ראו הורים שלמרות שהיה להם קשה נורא, בסוף הגיעו לאירוסין. כל אחד רואה מה שהוא רוצה, אפשר לראות בזה ביקורת ואפשר לראות בזה פשוט הסתכלות אחרת על המגזר. יש בסאבטקסט המון חיוביות על המגזר, זו תוצאה שאי אפשר להתווכח איתה".
ציפיות לקראת בחורים טובים 2?
"שיעלה על הראשון במספרי צופים ובסיקור התקשורתי, אבל לא רק. כשהתחלתי את העבודה על הסרט השני אמרו לי: 'אל תעשה את זה. אי אפשר לעשות סרט המשך יותר טוב מהראשון'. אז המדד לא יהיה רק בכמות הצופים. בסוף אנחנו בתקופה קשה מבחינת קולנוע. אמצע מלחמה. יכול להיות מצב שבחורים טובים 2 לא יביא את אותו מספר של צופים, אבל אם יאהבו וייהנו זה ההישג האמיתי".
יהיה בחורים טובים 3?
"כבר בכתיבה".
לא הבנתי איך אני לא בצוות הכותבים שלך.
"בואי".
בתחילת חיי הנישואין שלו עבד יקי בחברת בנייה כמחסנאי ואחראי סחורות. אחרי שנתיים הוא הכיר את הבניין מלמטה למעלה, ולקחו אותו למשרד הראשי. הוא התקדם למשרת מנהל רכש ואז התחיל לפתח יזמות בתוך החברה. אבל הם רצו להתפתח בקטנה, ויקי, כמו יקי, רצה יותר. בגיל 25 כבר הקים את 'רייסדור' שהלכה וגדלה וב-20 שנה צמחה לאחת מיזמיות הנדל"ן המוכרות בארץ.
מתי הבנת שאתה עשיר?
"בערך בגיל 30 סיימתי לבנות מרכז מסחרי באלעד ואז מכרתי אותו לקרן גדולה – פמה השקעות. זו הייתה הנקודה בה הבנתי שאני חברה גדולה. זה היה רגע משמעותי. גם מבחינה אישית זה השפיע, כלכלית זה שם אותי במקום אחר לגמרי. זה היה השלב שבו החברה התחילה באמת להתפתח".
אולי טוב שלא נתנו לך ריטלין בתשב"ר.
"אין לי ספק שבעיות הקשב והריכוז הזניקו אותי קדימה. לכל בעלי הפרעות הקשב יש כוח עצום בידיים. מי שתופס את זה כחוזקה ולא כחולשה יכול להצליח בגדול, כי אנחנו אנשים שמסוגלים לעשות יותר. בעיניי, הכל שאלה של איך מנצלים את זה".
טוב, אני צריכה לשאול את ההורים שלך לגבי זה…
"ההורים שלי התמודדו בגבורה מעוררת הערצה עם ילד שהחליט שהוא פורץ גבולות. כשאתה גדל בתוך משפחה ליטאית הארדקור, "חזונאישניקית", זה לא פשוט להכיל מישהו כמוני. מהשלבים הראשונים, שזה אפילו להחליף לכיפה בלי סרט, ואז מחולצה אלגנט רגילה לשרוולים קצרים. אני עוד לא מדבר איתך על טריקו אפילו. ועד האתגרים הגדולים של לא רוצה ללמוד בישיבה ורוצה לעבוד וכל הנלווים לזה. לא היה להם קל, אבל הם התמודדו עם זה יפה. אנחנו חברים מאוד טובים".
הם עדיין היו רוצים שתהיה משהו אחר?
"כן. זה לא משנה בסוף כמה אני מצליח, ברור שההורים היו רוצים לראות אותי ר' חיים לפני שיראו אותי ביל גייטס. אבל זה בסדר. ואגב למגזר שלנו יש אופי שהוא מכבד ומעריך מצליחנים בתחומם. אז אני מקבל הרבה הערכה מסביב. חרדי שרואה חרדי אחר שהצליח בתחום מסוים – זה נותן לו גאווה וסיפוק. וזה נכון לכל מיני סוגים של הצלחות".
"אני מאמין גדול בנישואים צעירים"
אתה אומר "המגזר שלנו". מדדת את עצמך במד 'מיהו חרדי' הבוקר?
"אני מגדיר את עצמי חרדי מודרני, זה טבעי לי. אני אוהב את ההגדרה הזו. זה מובנה, זה בילד-אין. אני יכול להחליף כיפה ודעה ברגע ולהגיד שאני לא חרדי, אבל אני עושה את זה מבחירה ושמח להיות מוגדר ככה. את הילדים שלי שלחתי לחינוך חרדי מודרני, הם לומדים במוסדות שלומדים בהם ליב"ה ומוציאים בגרות. בן אחד הלך לישיבה, שני לצבא והשלישי גם ממשיך בישיבה. יש לנו בית פתוח ומאפשר".
ואיפה הלב שלך? באיזה ילד אתה יותר שמח?
"ילד ששמח במה שהוא עושה הכי משמח אותי. אני מחנך אותם בדרך מסוימת, שימשיכו בישיבה, וילד שמרגיש שיותר מתאים לו לעבוד משמח אותי אותו דבר. אני מחנך שימשיכו בישיבה כי אני מאמין בזה שהתורה והלימוד זה חשוב. ובתוך העולם שלנו יש כאלה שמאוד מתאימים לזה, וטוב שישבו וילמדו. ומי שלא, לפחות שיקבע עיתים. ומי שלא מסוגל בכלל – שייקח את זה למקומות אחרים. העיקר שיעשה מה שטוב לו, העיקר שלא יהיה בבטלה".
ושיתחתן צעיר.
"כן", הוא מקבל את העקיצה בחיוך. "אני מאמין גדול בנישואים צעירים. יש לכל דבר מעלות וחסרונות, אבל סך המעלות עולה על החסרונות באופן מובהק. בעיניי, היכולת והקלות של בניית הקשר היא חזקה יותר כשהזוגיות מתחילה בגיל צעיר. כשצעירים יותר קל להתחבר. כשאני מסתכל על המשפחה שלי, כולנו התחתנו לפני גיל 20. שש אחיות שלי נשואות לאברכים. אין ספק שכשאתה בגיל 30 נשוי עשור עם 3–5 ילדים, אחרי שעוברים כל כך הרבה, הקשר מאוד חזק. בני הזוג מאוד מחוברים. אותו זוג, אם היה מתחיל מאוחר יותר, הפוטנציאל שונה והקושי גדול יותר.
"אגב, זה צריך להיות בהתאמה מגזרית. חילוני לא צריך להתחתן בגיל 20–21, ולא בטוח שבציבור הדתי לאומי צעיר זה 21. גם 24 זה צעיר עבורם. לכל מגזר ההתאמה שלו, כי המוכנות היא שונה. התרבות היא שונה. אני חושב שהקושי שעובר המגזר הדת"לי עם רווקות מאוחרת שהגיעה לממוצע של 30, מתרחש אצל החילונים בגיל 40. בכל מגזר יש גיל מאוחר משלו וקשיים שיש לו עם הגיל. הפתרון של נישואים בגיל צעיר הוא כלל מגזרי, פשוט בהתאמה. כי הגיל הצעיר מקל מאוד על בניית הקשר".
איך פריק של נישואים מוקדמים מצליח למצוא חיבור ואמפתיה לרווקים המבוגרים של 'ווארט'?
"בעבודה על הסדרה נחשפתי עוד יותר לקשיים שיש ברווקות המאוחרת. והאמת, שבתוכנית עוד לא הרגשתי את זה כל כך חזק כמו אחרי השידורים. כמות הפניות ואופי הפניות שהגיעו אחרי 'ווארט', כשהיא כבר שלושה חודשים לא באוויר – זה בלתי נתפס. הכמויות, הצורך, הקשיים: פשוט לא הייתי חשוף אליהם לפני. זה מראה עד כמה התופעה הזו נרחבת ודורשת טיפול והתייחסות מאוד מעמיקה. צריך לסייע בתחום, צריך לעשות משהו. אני מצטער להגיד שאין לי את הזמן ואת האפשרות לקחת את הדבר הזה ולטפל בו באופן רציני. אם יהיו כאלה שכן מסוגלים ויעשו, כדאי".
"שתביני. אני גידלתי בית פתוח, ילדים שמסתובבים בעולם, רואים חברה, יוצאים למסעדות, חיים את האינטרנט, את יודעת. וכשהבן שלי יצא לשידוכים והתחילו להגיע הצעות ושאלתי אותו מה הוא מחפש, הוא אמר לי משפט שמאוד זכור לי. הוא חשב שנייה ואז אמר: 'אבא, תכל'ס אתה מכיר אותי הכי טוב, אתה יודע מה מתאים לי'. יש בזה משהו, שבגיל צעיר בחור שמרגיש שנמצאים מולו הורים שברור לו שאם מחר הוא צריך כליה הם יתנו לו – אז גם ברור לו שהם יעשו הכל כדי לדאוג לטובתו, והם ידאגו יותר ממנו שהשידוך יהיה מוצלח, אז יש לו על מי לסמוך. הרווקות המאוחרת מבטלת את זה, רובם כבר לא סומכים על ההורים ונשענים יותר ויותר על עצמם, ואז הם מוצאים את עצמם קצת לבד. אין להם תמיכה ואין להם מי שיגיד להם 'לך על זה, תרגיש בטוח'. וזה בעיניי הדבר המרכזי שחסר. אם לכל אחד מהרווקים המבוגרים יהיה מי שילווה אותו ויכוון אותו, מישהו שהם יכולים לתת בו אמון, לא איזה שדכן שמסמן וי אלא מישהו שהם ירגישו שרואה אותם – אז הם ירגישו יותר בטוחים "ללכת על זה" כשיהיה משהו טוב. אי אפשר להתחתן לבד".
שמעתי שאיזו עיתונאית חרדית, לא חשוב שמות, כתבה עליכם טורי ביקורת.
"את יודעת, אני נוסע לכנס נדל"ן פעמיים בשנה כבר איזה 20 שנה. אתמול חזרתי מכנס שהיה באילת. כנס שהייתי בו לפני ואחרי 'ווארט'. וואלה, לא משנה כמה דירות אתה בונה, אין מישהו שאומר לי שלום ולא אומר משהו על 'ווארט'. לא משנה כמה שנים אני בונה ועובד, 'ווארט' אחד משנה לך את כל התדמית. לראות חילונים בכמויות כאלה, לא אחד או שניים, שמדברים על גיל וליאת או אלון והודיה ואיזו טעות הם עשו – זה מאוד מרגש. לראות עד כמה זה תפס ועניין אותם עד כדי מעורבות רגשית בפרטים ובשמות. כל הזמן שואלים מתי עונה שנייה. ברגע שזה קורה זה אומר שזו סדרה טובה ונחוצה. וגם עצם העובדה שבתוכנית הזו התחתן זוג – ולא משנה איך הכירו – ואחרי התוכנית שאר המשתתפים התחילו להתחתן אחד אחרי השני. אז כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה, זה לא משנה. עצם זה שרואים אותך אלפי אנשים – הפוטנציאל שלך למצוא את השידוך הנכון עולה. אז על הדרך זה עושה גם דבר טוב".
על הדרך? זו לא הייתה המטרה מלכתחילה?
"המטרה הייתה לחשוף לציבור החילוני את עולם השידוכים החרדי. להביא ניואנסים, תרבות, סגנון. להראות איך מתאהבים בלי לגעת, איך מתחברים, מה הנושאים החשובים שמדברים עליהם. תהליך השידוך הרי מאד ממוקד חתונה, רצינו להראות איך זה נראה. דייטים אצלנו זה לא בילוי. אפילו החילונים בצוות התוכנית התאהבו בקונספט, אמרו לנו: 'כמה דייטים מיותרים היינו מבטלים בחיים אם היינו לוקחים משהו מהשיטות האלה'. וזה הרעיון, להראות את העולם היפה הזה".
אתה יודע, אנשים אומרים 'וואלה עשה כסף, עכשיו משעמם לו, רוצה מסך'.
"אני לא מתווכח עם העובדה הזו. הדבר הראשון שעשיתי בעולם התרבות היה בחורים טובים, וזו עובדה שאילולא האפשרויות הכלכליות שלי לא הייתי יכול להוציא את הסרט. לא כל חרדי שידפוק לקשת בדלת יתקבל בברכה ויגידו לו 'בוא'. כשהוא בא ואומר אני שם כסף, משקיע ומפיק – זה מפתה במיוחד. אבל אתה צריך גם להביא חומר טוב, אז הכסף שלי הוא לא הכל. כנראה שאני גם עושה עבודה טובה".
לסיום, בשם המסורת והנימוס המחייב, מה אתה מאחל לעצמך הלאה?
"אנחנו בתקופה מאוד קשה בישראל, מכל הבחינות. אני חושב שאחד האתגרים שהיו לי בתרבות זה להביא לקולנוע ולטלוויזיה חרדים אותנטיים חיוביים ומצחיקים, ולנסות להשפיע במשהו קטן. אני מקווה שאני עושה את זה טוב, ומקווה שאוכל להמשיך לקדש שם שמיים. עם בחורים טובים ועם כל דבר אחר שאעשה".
אתה בחור טוב יקי?
"לא".
צילום שער: רמי זרנגר
