איש לפי מהללו

אלף פעמוני אזהרה צריכים לצלצל באזנינו כשקולנו נאלם מול דריסת ערכים שיטתית, אם מהצד השני ניצבים בעלי שררה שהכוח השחית אותם זה מכבר

אולי יעניין אותך גם

שלושה דברים, כך אומרים, מניעים את העולם: כוח, כסף וכבוד. אחר אלו רודפים בני האדם מיום היוולדם ועד רדתם אל הקבר.

האם גם אנו כאלו? האם אנו רצים כל ימינו אחרי ההבל? מה הם הערכים היסודיים המניעים אותנו?

רבינו יונה על מסכת אבות (ד, ו) מגדיר מבחן נוקב למצבו של אדם. "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו – כלומר, לפי מה שהוא מהלל". אם נבדוק מי הם האנשים שאנו מהללים אותם, נוכל לדעת מי אנחנו. 

אלא שאם באים אנו להחיל את המבחן הזה על החברה שלנו, מצבנו בכי רע. הערכים שהיהדות שמה כעטרה על ראשה רחוקים מכוח, כסף וכבוד כרחוק מזרח ממערב. תחתם באים – תורה, עבודה וגמילות חסדים. אך השאלה, כאמור, איננה מה כתוב בספרים, אלא מה מניע אותנו בפועל, ואת זה ניתן ללמוד רק מתוך בחינת הדמויות אותן הציבור מעריך. האם את אנשי המעלה או את אנשי השררה; אנשי האמת או אנשי הכבוד; אנשי המעש או בעלי ההון.

הכוח משחית

חשוב להקדים ולומר שהכסף והכבוד אינם דברים רעים כשלעצמם. עשירות היא מן התכונות הדרושות כדי לשמש ככהן גדול, והכבוד הוא דבר שהתורה מצווה לתת לראויים לכך. העושר והכבוד אף מובטחים כשכר הנלווה לתורה: "בשמאלה – עושר וכבוד". ה' מברך את אברהם בכל ומבטיחו בין…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?