איש על הרפורמה: ריאיון עם שמעון נטף

שמעון נטף עשה דרך ארוכה מאז היה תלמיד ישיבה חזונאישניק ועד המינוי ליועצו של ח"כ שמחה רוטמן, תפקיד שהציב אותו במוקד המאבק לקידום העברת הרפורמה המשפטית. בריאיון מיוחד הוא מספר על הישיבות הרבות שבהן למד, המעבר לעולם המשפט, הכהונה הסוערת בלשכתו

אולי יעניין אותך גם

אילו פגשתם את שמעון נטף לפני שני עשורים, לא הייתם מעלים בדעתכם שהצעיר החזונאישניק שלפניכם עתיד למלא תפקיד במוקד קבלת ההחלטות של רפורמה חוקתית שתטלטל מדינה שלמה. גם נטף עצמו, למען האמת, לא יכול היה לחזות את התחנות אליהן יגיע.

הדימוי החביב עליו בהקשר הזה הוא משחק שחמט. "שחקן שחמט יודע שאתה לא מתכנן את ה־Endgame", הוא מסביר היום, ימים ספורים לאחר שסיים את תפקידו כיועץ מקצועי ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, וכשהוא בדרך ללימודי דוקטורט בארה"ב. "אתה עושה את המהלך הכי טוב שאתה יכול, בהתחשב במצב הכלים על הלוח בזמן נתון. הצעד הכי טוב מושפע מהאפשרויות של המהלכים הבאים, אבל אתה עושה צעד טוב שממקסם את האינטרסים שלך, ולא מתכנן מסלול מסוים. וזה מה שאני עושה בכל צומת הכרעה בחיים".

נטף גדל בבית מהפריפריה החרדית: אבא ספרדי ממוצא תוניסאי, אם אמריקאית מבית ציוני, ואשכנזייה ("מאוד").

"הבית היה מאוד מגוון", הוא מספר, "היה לנו ברור שאנחנו הולכים למוסדות חרדיים, או לפחות מוסדות על התפר, כמו 'ישיבת הכותל'. סגנון הרב אביגדור נבנצל. ביסודי הלכתי ל'מקור חיים' של הרב שטיינזלץ. אז זה היה אחד מהחיידרים על התפר, היינו חצי מהתלמידים חרדים וחצי דתיים לאומיים. אחרי היסודי התחלתי בישיבה התיכונית של 'מקור חיים', והיא כבר הייתה ישיבה דתית-לאומית לגמרי. במשך שנה החזקתי מעמד, עד שאמרתי שזה…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הפלייליסט הישיבתי: קווים לדמותו

האם המוזיקה החסידית עוברת מהפכה – או שמא רק ממשיכה להתפתח? כיצד התרחש המפנה ממילים מהמקורות למילים מקוריות? ואיזו השפעה רוחנית יש לשינוי הרגלי ההאזנה של בחורי ישיבה ובנות סמינר? יצאנו לבדוק

עינת ישפה

פסיכולוגיה

פלצבו – יתרון הנפש על הגוף

מעבר להשלכות הרפואיות, תופעת הפלצבו מדגישה אף יותר את כוחה של החשיבה החיובית ובמיוחד את כוחה של האמונה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על פתח הבית, מבחוץ 

בפתח החג הביתי ביותר בלוח השנה היהודי, אני שואלת את עצמי מהו בכלל בית

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

ככל הנראה

החוקרים טובים מאוד כשהם באים לנתח את הקליפה החיצונית, אבל הם נכשלים לחלוטין כשהם מתיימרים להבין בכלי המדידה את סוד הקיום כולו

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

"המדינה תצילנו!" – בין ביקורת ללשון הרע 

לחברה שלנו נדרשים 'חשמונאים', תרתי משמע – בעלי אומץ המוכנים לקחת סיכונים ולשלם מחירים עבור הליכתם בדרך יושר

גלגוליו של הטלפון הכשר

מהמירס הכשר הראשון ועד מדיניות הסינון העצמאית של הישיבות הגדולות: מסע בעקבות תקשורת כשרה ומפוקחת בציבור החרדי