אנו חיים בתקופה שתיכתב בספר דברי הימים. תקופות כאלו מחדדות הבדלים ונישות. כולם רצים אחרי המדיה, כולם רוצים אונליין. ובשקט בשקט צצה סצנת ויסקי לא שגרתית במחוזותינו. יודעי דבר לא מחליפים את כוס התה שלהם, סליחה הוויסקי, למשקה שמתחת חוזק חבית ועדיף שיהיה ממבקבק עצמאי. ימי הפורים לפנינו ואולי בחירת משקה מעניין עדיפה על שתיה מופרזת.
חוזק חבית הינו ביטוי לאופן בו בוקבק הוויסקי. לא מדולל, לא צבוע בצבע מאכל, לא מסונן בקירור. לרובנו המונחים הללו אינם משמעותיים. שותים ויסקי ונהנים. אז מה ההבדל בין ויסקי בחוזק 40% לבין ויסקי בחוזק 59.3% למשל. ומה זה בכלל מבקבק עצמאי?
בדיוק לשם כך ישבתי לשיחה עם דוק. ויסקי, הלא הוא ד"ר ישי קליימן, וטרינר וחובב ויסקי ותיק, שהפך (גם) ליבואן ויסקי.
ראשית, בכדי שנוכל בכלל לקרוא למשקה ויסקי סקוטש, הוויסקי צריך להיות מזוקק במזקקה סקוטית לאחוז אלכוהול שלא עובר את ה-94.8% והוכן משעורה מולתתת (אליה ניתן להוסיף גרעינים אחרים), מים ושמרים בלבד.
אותו תזקיק חייב להתיישן בחביות מעץ אלון בעלות תכולה של עד 700 ליטר, לפחות 3 שנים בסקוטלנד. הוויסקי חייב להיות מבוקבק במינימום של 40% מנפח המשקה הסופי וללא כל תוספת פרט לתוסף קרמל/צבע (E150a) והמים לדילול.
בתוך קטגוריות הסקוטש ויסקי קיימת חלוקה ל: סינגל מאלט, סינגל גריין, בלנדד מאלט, בלנדד…
