בין פרט וכלל: על הצורך ב"אחר" וב"אחרות"

מהי חשיבות הקשר עם האחר, ומה משמעותה של החברה בחיינו?

אולי יעניין אותך גם

לאחרונה נדמה שהעולם השתגע. מבנים חברתיים שהיו ברורים בעבר, מתערערים. אולי זוהי אשמת הקורונה שאילצה אותנו להתמחות ב"ריחוק חברתי", אולי זוהי הגַלִיוּת הטבעית של חיינו שנעה בין לכידות ואחדות ובין אינדיבידואליות, פיצול ופירוד, או שמא מדובר בתזמון לא מוצלח שחיבר בין השניים. כך או כך, נדמה שבזמן בו אנו זקוקים לכך ביותר, קיימת תחושה שמשהו בקשר עם "האחר" נסדק ונותר מקום רק לקול אחד, הקול שלי. דווקא כעת יש מקום לבחון את חשיבות הקשר עם האחר ואת משמעותה של הקהילה והחברה בחיינו.

"האחר" כצורך התפתחותי

היינץ קוהוט (1913–1981) היה פסיכואנליטיקאי יהודי אמריקני, ממייסדי זרם פסיכולוגיית העצמי. בניגוד לקודמיו שעסקו בדחפים פנימיים, קוהוט האמין שהעצמי מתפתח בתוך הקשר ובתוך קשרים משפחתיים וחברתיים. הוא תיאר שלושה צרכים בין-אישיים המשפיעים ישירות על התפתחות העצמי: הצורך בשיקוף (mirroring), באידיאליזציה של האחר ובתאוֹמוּת (twinship).

שיקוף:בינקות אין חוויית עצמי לכן תינוק זקוק לאחר שישקף עבורו את הווייתו, את חוויותיו, את עובדת קיומו ואת קבלתו. קוהוט תיאר את השיקוף כ"ניצוץ בעיניה של האם" כאשר היא מתפעלת ושמחה בתינוקה. על פי קוהוט, אנו רואים את עצמנו בעיניהם של אלה הרואים אותנו. כך, השיקוף שתינוק מקבל יהווה בסיס למושג העצמי שלו בילדותו ובבגרותו. אם העיניים המביטות אלינו חיוביות ומקבלות, נפנים שאנו ראויים. עיניים ביקורתיות יובילו להפנמה שאנו "לא…

הקריאה למנויים בלבד

אולי יעניין אותך גם

כי נפלתי קמתי: סיפורו של כפר עציון

שלוש פעמים חרבה ההתיישבות היהודית בגוש עציון שבהרי יהודה, ותמיד קמה מחדש. דווקא בימים קשים אלה, יצאנו לחקור את מסעם מעורר ההשראה של אנשי גוש עציון לדורותיהם, ושל יתומי גוש עציון ששבו הביתה אחרי מלחמת ששת הימים והגשימו שוב את חלום ההתיישבות בין ירושלים לחברון

לצחוק מבעד לדמעות: תפקידו של הומור בימים אלו

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? על הומור בשנות השואה ובימי מלחמה, הומור כמנגנון התמודדות פסיכולוגי, והאופן בו אנו משתמשים בהומור כדי להתמודד עם החרדה והקושי של ימים אלה

חוי בר זאב

באה בטוב

למה חשוב לשמור על מורל גבוה?

במלחמה הנוכחית מול שתי חזיתות, חמאס וחיזבאללה, הכוח הממשי של האויב הוא מול העורף. לכן, ככל שהעורף יהיה חזק יותר מנטלית, יכולת האיום שלהם עלינו תפחת

רוח הבליץ: מה שההיסטוריה מלמדת אותנו על חוסן בשעת משבר

איך שרדו עמים אחרים תקופות משבר קשות מנשוא? מהבליץ על לונדון שהרג עשרות אלפים אבל לא הכניע את הרוח הבריטית ועד החוסן שמפגינים תושבי אוקראינה בימים אלה, יצאנו לאסוף תובנות עבור ההתמודדות הנוכחית שלנו, כאן בישראל

הרב מיכאל נכטילר

רגע של עיון

אחרי שנפלו השמים

המכה הבלתי נתפסת שקיבלנו אינה דורשת מאתנו חשבון נפש שגרתי, אינה מבקשת פשפוש במעשים שאנו יודעים לעשותם – היא זועקת קודם לכל: העמידו סימן שאלה

שומרים הפקד לך: החרדים מתגייסים

מתחילת המערכה אנו עדים להתפקדות חרדית רחבת היקף למערך הלוחם ולצבא בכלל, לצד פעילויות החסד המסורתיות. בני כל הגילים הופכים לחיילים בכל הגזרות, כיתות הכוננות הולכות ומתרחבות בערים החרדיות. הציבור מגיב לתחושת האיום הקיומי בהתגייסות חסרת תקדים

כניסת מנויים

כניסת מנויים