יוסף היה בן 28 כשהתקבלה אצלו ההחלטה: הוא עוזב את ספסלי הכולל. זו לא הייתה התרסה חלילה; בדיוק להיפך – שש שנים מאושרות בחייו עברו עליו כאברך שתורתו אומנותו. גם אחרי עזיבת הכולל הוא התכוון להשתתף בשיעור יומי מדי בוקר וללמוד עם חברותא בערב. אך הצורך המשפחתי דחק בו, המשכורת של אשתו לא הספיקה לפרנסת המשפחה, והיה ברור לו שמוטלת עליו המשימה לסייע בכך.
אלא שכאן התגלתה הבעיה. יוסף חיפש פרנסה, ומצא עול חדש. בתחילה, כך נאמר לו, יהיה עליו ללמוד במכינה במשך שנה לצורך השלמת בגרויות. לאחר מכן הוא יידרש ללמוד שלוש שנים להוצאת תואר, וגם לשלם עליהן במיטב כספו. רק לאחר מכן הוא יוכל להתחיל לחפש עבודה. סביר להניח שגם אז המשכורת שבה הוא יזכה לא תהיה גבוהה, בהיותו עובד מתחיל וחסר ניסיון.
רגע לפני שתנודו בראשכם למצוקתו, שכחנו לציין פרט חשוב – המקרה של יוסף ארע לפני כעשור. באותם ימים ידעת שאם אתה אברך חרדי שמעוניין לצאת לשוק העבודה, אין כמעט משרות אפשריות ללא לימודי תואר, שכאמור מצריכים זמן וכסף, וכאמור – גם לאחר שתסתיים ההכשרה כלל לא בטוח שהמעסיקים ישושו לקבל אברך בוגר ישיבה, ולשלם לו משכורת גבוהה.
כיום הדברים נראים אחרת. ישנם מכוני הכשרה שמציעים הכשרות ייעודיות לאברך החרדי, וכן, יש בהחלט גם מקצועות שניתן לעסוק בהם לאחר קורס לא ארוך. הבעיה היא שגם עם ריבוי המקומות וההכשרות, עדיין ניכר הפער הגדול בין הצעיר החרדי שיוצא לעבוד לבין מקבילו החילוני. מדוע זה כך, והאם יש דרך לגשר על הפערים? יצאנו לבדוק.
הכל תלוי בהכשרה
"אברכים רבים נושאים בליבם חלום – להפוך, ביום שבו הם יוצאים לעבודה, למנהלים בכירים עם משכורות גבוהות", אומר אלעזר אצור, מנכ"ל מרכז 'כיוון' בירושלים, "זה טוב בשביל חלומות על העצמה אישית, אבל חשוב לדעת שהמציאות שונה. למרות הרצון להשתלב מיד בשוק העבודה, יש מסלול שחייבים לעבור בצורה מסודרת, כי אם ממהרים מדי, עלולים בסופו של דבר לטעות – ללמוד קורס שלא מתאים, לשלם יותר מן הנדרש, או לעבוד במקצוע ללא רישיון, מה שעלול להיות בעייתי מאוד.
"תופעת הגברים החרדים שיוצאים לעבוד קיימת כיום בממדים נרחבים מאוד", הוא מוסיף, "שיעור תעסוקת הגברים החרדים עומד על 55%, שזה גבוה משמעותית מן העבר. אבל היעד הממשלתי שהוצב גבוה הרבה יותר. ובעוד שאצל הנשים החרדיות הושג כבר היעד, ושיעור התעסוקה שלהן זהה לזה של נשים במגזר הכללי, הגברים רחוקים מכך, ואנו שואפים שתהיה התקדמות גדולה עוד יותר".
"כאשר אברך מעוניין לצאת לעבודה הוא לעתים קרובות הולך לפי נטיות הלב, או לפי המלצות של בני משפחה", מוסיף עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמח. "יש לזכור שאנו מדברים על אברך שמעולם לא עבר אבחון תעסוקתי מסודר ולא באמת מכיר את הצדדים החזקים שלו. ייתכן שהוא מוכשר מאוד במתמטיקה, למשל, רק שעד עכשיו הוא לא הביא את הכישרון הזה לידי ביטוי ולכן הוא כלל לא יודע על כך. חשוב גם לזכור גם שבשלב הראשוני של כניסה לשוק העבודה, יש חשיבות גדולה לחוויית ההצלחה. זו הסיבה שהתנסות בעבודות כאלה ואחרות, תוך דילוג מעבודה לעבודה, רק כדי להבין 'מה מתאים לי', עשויה להיות הרת אסון למוטיבציה ולערך העצמי".
אז איך אתה ממליץ לנהוג?
"דרך המלך היא לגשת לייעוץ תעסוקתי מקצועי, הכולל סוללת אבחונים ממוחשבים ופגישת ייעוץ, ובמקרים מסוימים אף תהליך ייעוצי עמוק יותר שמבוצע על ידי פסיכולוגים תעסוקתיים. נכון שזה אולי ידרוש הוצאה כספית מסוימת והשקעת זמן להעמקה ובירור, אך ברור שזה עדיף לאין ערוך מניסוי וטעייה, תוך בזבוז משאבי אנרגיה, זמן, כסף וכו' בלימודים מיותרים או בעבודה לא מותאמת", מבהיר יוסטמן.
ואילו אצור מבקש להדגיש: "חשוב להבין כי בניגוד לאישה החרדית, שגם אצלה לרוב אין את מלוא ההשכלה, אך בדרך כלל היא מחזיקה בתעודת בגרות מלאה או חלקית וברמת הכשרה בסיסית, אצל אברך שעזב את הכולל חסר לעתים קרובות הבסיס המינימלי ביותר. הוא ללא תעודת בגרות ולעתים אין לו כל ידע במתמטיקה ובאנגלית. השאיפה היא להביא את האברך למוכנות מלאה, מה שיאפשר לו ללכת במידת הצורך למסלול אקדמי מלא. חשוב גם לדעת שמגיל שלושים יש הקלות מסוימות בהשלמות ההשכלה, ויש להיות מודעים לקיומן".
לעצם העניין, אצור מציין כי ניתן לבחור בין שני מסלולים עיקריים – האחד מציע לימודים והאחר מציע הכשרה קצרה עם השמה כמעט מיידית. גם את המסלול הלימודי הוא מחלק לשניים: "יש את הלימודים האקדמאיים שנמשכים בין שלוש לארבע שנים ובסיומם מקבלים תואר, שבוודאי יש לו יתרון גדול, ולעומתם יש מסלולים מקצועיים של 'לימודי תעודה'.
"אני לא מתכוון לחוגים חובבניים, אלא ללימודי הכשרה ממש", מחדד אצור, "רק שהם נמשכים זמן קצר יותר. כך למשל ניתן ללמוד ייעוץ מס במשך כשנה, ויש לכך ביקוש רב. יש גם מקצועות פחות מוכרים אך משתלמים ומכניסים, כמו 'תיאום מחקרים קליניים' – עוזר מחקר שמסייע לרופא לבצע את מחקריו, או 'קורס בוטים ואוטומציות' – פיתוח מערכות אוטומטיות מגוונות, יצירת בוטים למענה אוטומטי ומהיר. גם במקצוע זה ישנו ביקוש רב והמשכורת בהתאם".
בוא נדבר על הנושא הכספי: כמה תעלה לנו הכשרה לצורך יציאה לשוק העבודה?
"טווח המחירים רחב מאוד", מבהיר אצור, "אך חשוב לדעת שכל מחיר שמציעים לכם יכול להיות מוזל עד כדי סבסוד מוחלט, שכן יש אינטרס ממשלתי גדול מאוד לקדם את התעסוקה החרדית. לכן ישנם גופים ממשלתיים ועירוניים לא מעטים שמציעים הטבות רבות לגברים חרדים. גם אנחנו במרכזי 'כיוון' מסייעים באמצעות מתן שוברים רבים של הכשרות מקצועיות מגוונות, בסבסוד כמעט מלא. מי שמוכיח שהוא זכאי לכך יוכל לקבל את ההכשרה כמעט ללא תמורה כספית".
"תואר אמנם חשוב בחלק מהמקרים ויש לו עדיפות מסוימת בשוק התעסוקה, אך הוא אינו חזות הכל", טוען יוסטמן, "ולמעשה רוב הגברים החרדים העובדים אינם בעלי תארים. מאידך, לא כל התארים שווים. ישנם תארים שמותאמים ללימוד של כמה ימים בשבוע, והם אפשריים גם לאנשים עובדים, ויש כאלה שמצריכים התמסרות טוטאלית. צריך לזכור שמעבר לתארים יש עולם שלם של הכשרות שיכול לתת תשואת פרנסה מצוינת, בין אם מדובר בדיפלומות של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע) – הנדסאים וטכנאים; ובין אם בהכשרה מקצועית במוסד מפוקח, שבדרך כלל קצרה ומותאמת יותר, ובהתאמה נכונה עשויה להניב פרנסה טובה. אני מכיר לא מעט אברכים חסרי ידע מוקדם, שבמאמץ סביר למדו, לדוגמא, מקצוע חשבונאי כלשהו, והם עושים חיל במשרדי הנהלת חשבונות. נכון שבדרך כלל יש קורלציה מסוימת בין ההשקעה בלימודים לבין חוזקה של התעודה ותוקפה בשוק העבודה, וכפועל יוצא גם גובה המשכורת. אבל גם זה לא נכון באופן גורף, תמיד יש מקום לכישורים אישיים או להזדמנויות תעסוקה ספציפיות, כמו לדוגמה העסקה על ידי קרוב משפחה, שעשויים למנף תעודה פחותה".
לעבוד (כמעט) בלי ללמוד
וכן, מתברר שיש גם מקצועות שבהם ניתן לעבוד מבלי ללמוד כלל, או לאחר לימודים קצרים ומתומצתים ביותר. כך למשל בתחום הנדל"ן, שהתגלה בשנים האחרונות ככר פורה המזמן מגוון מקצועות שעשויים להיות רווחיים, כמעט ללא צורך בלימוד. "ענף הבניין הוא תחום רחב מאוד ויש בו מגוון אפשרויות לשילוב", מסביר אברהם להב, יו"ר הנהלת ארגון הקבלנים מחוז דן, וחבר נשיאות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. "אמנם יש את לימודי הנדסאות הבניין שמצריכים כמה שנות לימוד והוצאת תואר, אך יש גם מקצועות שמצריכים הכשרה ממש מינימלית כמו עוזר בטיחות, מנהל עבודה, חשמלאי מוסמך, ועוד".
להב מדגיש כי חלק מהמקצועות הללו הצריכו בעבר לימודים של שנים באוניברסיטה, כמו למשל חשמלאי מוסמך שנדרש לצורך הוצאת התעודה היקף לימוד של 720 שעות, ואילו כעת מסתכם הקורס במאה שעות בלבד. כך גם מנהל עבודה שנדרש בעבר ללמוד את המקצוע במשך מספר שנים, וכעת עושה זאת בשלושה חודשים בלבד. "הבשורה הטובה היא שלמרות ההכשרה הקצרה, המשכורות הן גבוהות – מתחילות ב12–15 אלף ומגיעות גם לעשרים אלף ומעלה".
יחד עם זאת הוא מבקש להדגיש כי יש להימנע מלעבוד במקצועות הללו ללא הכשרה כלל, למרות שיש כאלו שמנסים לעשות זאת. "מתווך שיתווך דירה בלי שיש לו רישיון, לא יוכל לתבוע את הסכום המגיע לו, כיוון שעל פי החוק אסור לו לעסוק בכך. גם מי שיבקש לנהל פועלים באתר בנייה עלול למצוא את עצמו כשהוא נדרש לשלם קנס גבוה על כך שלא עבד על פי התקנים, ואם חלילה אחד הפועלים יינזק או ייפצע, עלולים לתבוע ממנו מיליונים. הלימוד הוא מחויב המציאות אך כאמור, אינו מורכב כלל, והשכר במרבית המקרים גבוה מאוד".
ומה עם תחום השקעות נדל"ן? אנו נתקלים בלא מעט חרדים שעוזבים את הכולל ומתחילים לעסוק בתחום
"כדי להיות איש עסקים ולעסוק בהשקעות נדל"ן אתה לא זקוק לשום הכשרה, אך ההמלצה האישית שלי היא ללמוד מעט על הענף, גם אם לא באופן מסודר ומקצועי, לפחות דרך קריאה ורכישת ידע בנושא. אני מכיר אישית אברכים שעזבו את הכולל וניסו לנהל עסקאות נדל"ן, אך נפלו לחובות גדולים מאוד בשל חוסר ידע ואי־הבנה של נושאים מהותיים".
מזנקים בהייטק
גם עולם ההייטק, כפי שיודע כל מי שניסה לאחוז בשולי גלימתו, נחשב לאחד התחומים המפתיעים. בעוד שאפשר למצוא בו אנשים שלמדו במשך שנים והוציאו תארים, אך השתלבו בתפקידים שוליים בלבד, יש את העובדים המבריקים שכמעט ללא הכשרה מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית ואף לטפס בסולם התפקידים, כאשר גם המשכורת מטפסת בהתאם. ולא, הם לא למדו שום דבר מלבד קורס קצר וייעודי.
יוסי רבינוביץ, יזם הייטק חרדי, מכיר את המצב מקרוב. הוא עצמו מגיע מעולם הישיבות, בוגר ישיבות חב"ד. "אחרי שהתחתנתי למדתי בכולל במשך שלושה חודשים", הוא מספר, "אך מיד לאחר מכן עזבתי ולמדתי בלימודי חוץ במכון לב בירושלים, קורס תכנות קצר שיועד לחרדים. למזלי היה זה בתקופת בועת הדוט-קום והמעסיקים חטפו מכל הבא ליד, כך שמצאתי את עצמי מהר מאוד משובץ בחברה של 150 עובדים".
מאותו רגע חווה רבינוביץ התקדמות מהירה, ואף עבר לעבוד באחת מהחברות הגדולות בארץ. הוא היה שותף בפרויקטים בינלאומיים ונשא בתפקידים בכירים. בגיל צעיר מאוד הוא היה אחראי על ניהול תוכנת ה'בק אופיס' של איקאה בכל העולם, וכעבור כעשור הקים סטארט־אפ ראשון שהפך להיות הפלטפורמה הגדולה ביותר בישראל של אפליקציות האון־ליין של הסופרמרקטים. החברה מצליחה מאוד גם בארה״ב. לאחר שמכר את החברה הקים רבינוביץ את חברת 'ריטייל אינוביישן', שמציעה טכנולוגיות לסופרמרקטים.
מתוך ניסיונו הרב, והעובדה שהזדמן לו לדחוף לא מעט צעירים חרדים לתחום ההייטק ולעזור להם להשתלב במשרות ההולמות את כישוריהם, מציג רבינוביץ את תמונת המצב: "ההייטק הוא לגמרי תחום רווחי עם פוטנציאל רב של התפתחות, אבל אחרי ניסיון רב לשלב גברים חרדים בהייטק, כיום כבר ברור שיש בכך בעיה. ניכר בשטח כי בעוד שנשים משתלבות היטב, אצל גברים השילוב הזה מצליח הרבה פחות".
מה ההסבר לכך?
"קודם כל, מהסיבה הפשוטה שהגברים מתחילים ללמוד את המקצוע בדרך כלל בגיל מבוגר יחסית, כשהם כבר נשואים ולפעמים עם כמה ילדים, וכאשר עול הבית והפרנסה מוטל עליהם. ממילא זה לא כמו סטודנט שמתיישב ללמוד כשכולו מרוכז ונקי מכל הסחת דעת.
בנוסף, האברך שלנו הורגל כל חייו ללמוד גמרא, וזאת בזמן שהסוגיות בגמרא שונות מאוד מעולם ההייטק. בעוד שבלימוד גמרא אתה מתפלפל ומעלה סברות שונות, בהייטק אתה חייב להתרגל לכך שיש תשובה אחת ויחידה, ואתה חייב להיצמד אליה וללמוד ישר ולעניין.
"הסוגיות בגמרא גם בנויות כל אחת בפני עצמה. זה אומר שגם אם תיעדר מהלימודים במשך שבועיים, תוכל לחזור אחר כך ולהשתלב בסוגיה הבאה. בלימודי ההייטק הדברים שונים לחלוטין, ואם נעדרת משיעור אחד תהיה חייב להשלים את החומר. אלו דברים שאברכים ובוגרי ישיבות מתקשים מאוד להבין.
"וכן, יש גם את עניין האחריות. אולי לא נעים להודות, אבל ביחס לבוגרות סמינרים, בחורי ישיבות מודעים פחות לנושא האחריות הקולקטיבית הנוגעת לעבודת צוות. כמעסיק, אני שם לב שקשה מאוד להבהיר להם את גודל האחריות שמוטלת עליהם ביחס לשאר הצוות. ההבנה הזו שאם אתה מאחר בלוחות הזמנים, זה עלול לגרום לשרשרת של דחיות כי מי שאמור לקבל ממך את העבודה כבר לא יהיה פנוי אם חרגת מהתכנון המקורי. נכון שאחרי תקופה מסוימת של עבודה הם יבינו זאת, אך למעסיק לא תמיד יש סבלנות להמתין עד שהדברים יובנו".
אתה נפגש עם מעסיקים שדוחים את המועמד בשל היותו חרדי?
"אני לא מכיר מעסיקים שדוחים מועמדים בשל הגדרה דתית כזו או אחרת. בעולם ההייטק מחפשים דבר אחד – את המוחות המבריקים. וכשמוצאים אותם, המעסיקים מוכנים לשלם עליהם הרבה מאוד. הבעיה היחידה של העובד החרדי היא בכך שהוא ללא ניסיון, לכן קשה לו להוכיח את יכולותיו. מעסיק תמיד יעדיף לשלב בעסק שלו עובד עם ניסיון, או לפחות מישהו שסיים לימודים באוניברסיטה עם ציון 95% ומעלה, ולא בחור ישיבה שמעולם לא פתר משוואה במתמטיקה".
ומה עם גובה המשכורת? עובדים חרדים ירוויחו פחות ביחס למקביליהם במגזר הכללי?
גם כאן מתעקש רבינוביץ להימנע משיוך דתי, ותולה זאת שוב בניסיון. "כל עובד חסר ניסיון שמתחיל בעולם ההייטק משתכר בתחילה משכורת נמוכה יחסית. אחרי שהוא מוכיח את עצמו והמעסיקים מבינים שמדובר בכוכב עולה, הם יכולים להציע לו גם בין 20 ל-30 אלף ₪, וזה יכול לקרות גם שנתיים-שלוש אחרי תחילת העבודה. אני בהחלט מכיר אברכים חרדים שעזבו את הכולל ולאחר קורס קצרצר שובצו בחברות מובילות, וכיום מצליחים מאוד בענף. אבל כפי שציינתי, כדי להגיע לכך חייבים לעבור את המשוכה הראשונית של הכניסה לעבודה, והיא לגמרי לא קלה".
רבינוביץ מבקש להעביר מסר לעובדים: "אם אתם בתחילת דרככם – אל תסתכלו על גובה המשכורת, אלא פשוט היכנסו לחברה ותתחילו לעבוד. בסיומה של כל שנה תשאלו את עצמכם אם אתם שווים יותר ביחס לתחילת השנה, כלומר, האם התקדמתם מקצועית. זה מה שחשוב. אם המעסיק לא מעלה לכם את המשכורת כפי שמגיע לכם תוכלו תמיד לעזוב, אבל שנה שלא התקדמתם בה מקצועית לא תחזור. בנוסף, חשוב מאוד לוודא שאתם נכנסים לחברה גדולה עם כמה עשרות עובדים וצוות מקצועי. אם זו חברה קטנה מאוד של שניים-שלושה עובדים שמזכירה מעין שטעטל, עם חצי תוכנה וטכנולוגיות לא ברורות – ייתכן שהחברה תצליח, אבל אתם בוודאי לא תתקדמו דרכה לשום מקום".
שואפים גבוה
ואי אפשר שלא להתייחס לדרגים הגבוהים שלכאורה אמורים לסייע לאברך החרדי במשימת היציאה לשוק העבודה. טענה מקובלת היא שמאמץ רציני מצד משרדי הממשלה כגון הצעת בונוסים למעסיקים שקולטים חרדים וכן סיוע בקיצור תהליכי הלימוד, יכול היה להפוך את המעבר מהכולל לעולם העבודה להרבה פחות מורכב.
אביעד שוורץ, מנהל תחום חרדים במשרד התעסוקה, מבקש לציין את ההשקעה הרבה של המשרד בקידום נושא שילוב הגברים החרדים. "ברור לנו שיש במגזר החרדי לא פחות אנשים מוכשרים ביחס למגזר הכללי. אם הם רק יעברו את ההכשרות הנכונות הם יוכלו להגיע למשרות יוקרתיות ונחשבות לא פחות. הבעיה היא שהם מתחילים את הלימוד בגיל מבוגר יותר, וזה דורש מהם הרבה כוח ונחישות. אך אין ספק שמי שהולך עם זה עד הסוף יכול להגיע הכי גבוה שאפשר".
ומה עם הצד של שוק התעסוקה? האם לא הגיע הזמן שמשרד העבודה ישקיע במעסיקים שיקלטו חרדים ושישלמו להם כפי שבאמת מגיע להם?
"ממחקרים שעשינו נראה שבאופן כללי אין מעסיקים שדוחים חרדים בגלל היותם חרדים, אלא כי לעתים קרובות חסרה להם ההכשרה הנדרשת. הנתונים מראים שחרדי שיוציא תואר במדעי המחשב יוכל להשתלב בעבודה בדיוק כמו חילוני שיחזיק בתואר זהה, וגם ישתכר לא פחות. הבעיה היא שאנשים חושבים שהם יוכלו לעזוב את הישיבה, ולהפוך ביום המחרת למתכנתים של גוגל, וזה לא ככה. אנחנו בהחלט עושים עבודה מול המעסיקים כדי לחשוב איך לשפר ולהקל מבחינה זו, אבל ברור לנו שברגע שנצליח לצלוח את שלב ההכשרה, יהיה לכולם קל יותר".
אתה מאמין שגם המשכורת יכולה להיות זהה?
"נכון להיום קיים פער בין משכורות של גברים חרדים וגברים מהמגזר הכללי העובדים בתחומים זהים, אך גם כאן אני תולה זאת בנושא ההכשרה. ברור שכל אדם בתחילת הקריירה שלו מרוויח פחות מכפי שהוא מרוויח בהמשך. אי אפשר להשוות את משכורתו של חרדי בן 30 שיוצא לעבודה לחילוני בן 30 שעובד כבר כמה שנים טובות. מנתוני רשות המיסים ניתן לראות כי חרדים משתכרים בדיוק כמו חילונים, כאשר יש להם הכשרה זהה וניסיון דומה.
"וכמובן שלמרות הכל, אנו משערים שיש פערים שיישארו ולא נוכל לגשר עליהם. בציבור החרדי תמיד נמצא יותר עובדים שמעוניינים לעבוד פחות או להשקיע גם בדברים אחרים בחיים, והם יהיו מוכנים לשלם על כך מחיר, גם בשכר נמוך. אבל עדיין, ברור לנו שיש לשאוף לצמצום משמעותי של הפערים, והבשורה הטובה היא שאנחנו בהחלט בדרך לשם".
דבר הפסיכולוג
חושבים שאתם טובים במתמטיקה ומתאים לכם ללמוד ראיית חשבון? אתם בטוחים שתחום ההוראה רחוק מכם, וכבר מאז היותכם תלמידים הבטחתם לעצמכם שרגלכם לא תדרוך על הקתדרה? ייתכן שאתם עומדים להיות מופתעים.
אברהם גרינבאום, פסיכולוג תעסוקתי במכון יעד, טוען כי בשלב האבחון מצפות לא פעם תגליות מפתיעות, וזו גם הסיבה שחשוב כל כך לעבור אותו. "הרעיון של האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי הוא לבחון את הנטיות התעסוקתיות, היכולות ומאפייני האישיות של האדם", הוא מסביר, "לאנשים רבים חסר מידע על עצמם, ויש גם כאלו שחסר להם מידע על מה שמציע עולם התעסוקה. לעיתים מלווים את ההחלטה התעסוקתית אתגרים וחסמים נוספים, שיצריכו בירור מעמיק ותהליך ייעוצי ארוך יותר".
במקרה שלנו אנו מדברים על אברך שלא התנסה באף מקצוע ולא למד שום דבר שנוגע לעולם התעסוקה. איך אפשר בכלל להתרשם מהיכולות שלו?
"גם אברך שלומד כל היום תורה, חווה התנסויות בחיים, שכן גם בישיבה ובחיי היומיום יש הזדמנויות ותפקידים שונים – יש את הבחור ה'ת"תניק' ויש את האחראי על ארגון הטיולים, וכדומה. אפשר גם לבחון את התפקידים שלו במסגרת המשפחה, וכן לבדוק מה מעורר אצלו סקרנות, על אלו תחומים הוא אוהב לקרוא ומהם נושאי הלימוד שהוא משקיע בהם – האם זה לימוד בקיאות או עיון? תנ"ך או גמרא, וכדומה. יש גם בחורי ישיבות שבמקביל ללימוד הישיבתי לוקחים קורסים במקצועות מסוימים, וזה גם מלמד עליהם לא מעט. מתוך בחינת הנושאים האלו ניתן לשאוב הרבה מידע".
קורה שאנשים מופתעים מהאבחון שלהם?
"זה בהחלט קורה. אני פוגש לא פעם בחורים או אברכים מוכשרים באופן יוצא דופן, מבלי שהם בכלל מודעים לכך. לפעמים הם באים עם תפיסה עצמית נמוכה, ללא כל שאיפות, ורק באבחון הם מגלים את היכולות הגבוהות שלהם. כמובן שיש גם מקרים הפוכים, כשמישהו מתכנן ללמוד מקצוע שמצריך כישורים מסוימים שאין לו אותם. אני לא רואה את תפקידי כמי שמקצץ כנפיים, אך אני משתדל לעשות התאמות כדי לעזור לו לקבל את מה שהוא רוצה להשיג. לפעמים דרך מקצוע אחר, אך מאותו תחום, או בדרכים אחרות".
אתה מאמין שחרדי יכול לפרוץ את תקרת הזכוכית, ולמרות שהוא לא בא מעולם של לימודי מקצוע, להגיע להישגים כמו מקבילו במגזר הכללי?
"אני בטוח שכן. המציאות מוכיחה שאנשים בחברה החרדית, בעלי כישורים מתאימים, מגיעים בהחלט לתפקידים זהים למקביליהם במגזר הכללי. לא תמיד זה קורה כי לפעמים יש חסמים שמונעים מהם להתקדם, כמו כניסה לעבודה בגיל מאוחר, או מבנה משפחתי עם משפחה ברוכה שמגבילה את יכולת ההשקעה בלימודים. אך מבחינת יכולות הלימוד הקוגניטיבית, חרדים יכולים להגיע ממש לכל מקום. לי באופן אישי הזדמן ללוות בוגרי ישיבות שהגיעו למקומות הכי גבוהים במקצועות כמו רפואה, הנדסה, ניהול וכמובן גם בהייטק. כאשר הרצון קיים ויש יכולות, השמיים הם הגבול, ותוכיח על כך המציאות".
איור שער: shutterstock
