הייטק בפקקים, פרסום וסיכום

אורי טולידאנו מצוות 'הייטק בפקקים', מספר כיצד הצטרף לפודקאסט, איך נבחרים המרואיינים, וכיצד הסקרנות של אנשי התוכנית מנחה את בחירת הנושאים

אולי יעניין אותך גם

כמה מילים…

מאז שגיליתי את עולם הפודקאסטים, הוספתי צבע נוסף לחיים. תמיד חיפשתי משהו מעניין לעשות בזמן שבו אני לא צריכה להפעיל את הראש והיצירתיות, משהו שיגרה את המוח ויעשיר לי את הידע, והפודקאסטים התאימו לי בדיוק.

לאחרונה השתתפתי בכנס מיתוג מעניין, ותוך כדי שהקשבתי להרצאות גיליתי שאני מכירה חלק מהמרצים (היכרות וירטואלית) וגם את העסק או המיזם שלהם. הבנתי, שבסופו של דבר הפודקאסטים מעניקים לי חלק משמעותי מההכשרה המקצועית שלי. הם מעשירים את הידע ועוזרים לי להמשיך להתקדם כל הזמן מבלי לעצור במקום.

כמו רבים אחרים, קיבלתי גם אני את סיכום סוף השנה של ספוטיפיי וראיתי שזמן האזנה הכולל שלי בשנת 2022 היה מעל 17,000 דקות שהם יותר מ82% משאר המאזינים בישראל. עד שנה הבאה הציון הזה כנראה ישתפר.

כמו כל שנה, בסוף שנת 2022, ישנה תחרות פודקאסטים באתר GeekTime, אז אם אתם מקשיבים לאחד הפודקאסטים, זה היה הזמן לומר תודה ולתת דירוג. ואם תקבלו את המדור אחרי פרסום התוצאות, תוכלו לראות מי הזוכים ולהכיר פודקאסטים חדשים.

עושים זיכרון

  • מגישה: עירית דגן / יד ושם
  • מספר פרקים: 40+
  • אורך פרק ממוצע: 45 דקות
  • עדכון: פעם בחודש (לא קבוע)

כל שנה לאחר פסח מתחיל דיון חרדי-חילוני לגבי יום השואה. השואה היא חלק מחיינו ומהזיכרון הלאומי שלנו, אבל מבחינה הלכתית, ציון יום השואה בחודש ניסן הוא בעייתי. מנגד, קבעה הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת, היום בו החל המצור על ירושלים כיום הקדיש הכללי.

כדי לנסות להזכיר את היום הזה הבאתי את הפודקאסט של "עושים זיכרון" של יד ושם. פודקאסט מעניין, שמנסה להביא צד אחר ורך יותר על השואה.

"עושים זיכרון", חושף את הסיפורים מאחורי חפצים, יומנים ומכתבים אחרונים, מאיר גיבורים נשכחים, ודן בסוגיות נבחרות מתקופת השואה בשילוב ריאיונות עם היסטוריונים ומומחים מיד ושם.

Ear Catcher

  • מגיש: מירן פחמן
  • מספר פרקים: כמעט 300 פרקים
  • אורך פרק ממוצע: 75 דקות
  • עדכון: מדי שבוע

פודקאסט על פרסום, שיווק ותוכן, עם נגיעה של קריאייטיב. פודקאסט המארח בכל פרק איש בכיר מענף הפרסום והשיווק לשיחה מעמיקה על התפיסה המקצועית שלו, על החיבור לקריאייטיב, על ניהול הקריירה, על מצב התעשייה ועל תוכניותיו לעתיד.

נושאי הפודקאסטים נוגעים בכל התחומים שנושקים לתעשייה: שיווק, מיתוג, פרסום, רדיו, בינה מלאכותית ועוד. התוכנית מלאה פרקים מרתקים, פרק מעניין במיוחד הוא פרק משותף עם חגי גולדובסקי מהפודקאסט "המנגל".

יוצר הפודקאסט הוא מירן פחמן, קופירייטר ומנהל קריאייטיב מנוסה, מתמחה בדיוק אסטרטגי עם התמקדות בדיגיטל ומנהל קבוצת הפייסבוק הפופולארית creative first.

הייטק בפקקים

  • מגישים: אדר חי, אורי טולידאנו ונירית כהן
  • מספר פרקים: מעל 200
  • אורך פרק ממוצע: 45 דקות
  • עדכון: מדי שבוע ביום חמישי

הייטק בפקקים הוא פודקאסט של ריאיונות על ההיי־טק הישראלי, והיא אחת התוכניות המשמעותיות באקו-סיסטם של ההיי־טק הישראלי. עולים בה נושאים שונים ומגוונים הכוללים: יזמות, סטארט-אפים, טכנולוגיה והעתיד.

הפודקאסט מקיף את עולם ההייטק, חידושים ועדכונים. פודקאסט חובה למי שמתעסק בעולם ההייטק ולא רוצה להישאר מאחור.

התוכנית היא מבית Startup Nation Central ובשיתוף "כלכליסט" ואצטדיון הסטארטאפ. היא מוקלטת ומשודרת בשידור חי ברדיו תל אביב ובמקביל בפייסבוק של אצטדיון הסטארטאפ ובכלכליסט, בכל יום חמישי בשעה 12:00 בצהריים.

השידור החי וההקלטות של הייטק בפקקים זוכים לעשרות אלפי מאזינים וצופים מדי שבוע. בנוסף, ישנה קבוצת דיונים בפייסבוק שמלווה את התוכנית.

בעבר, אחד מחברי התוכנית היה יזהר שי, יזם ישראלי ידוע, שכיהן כשר המדע והטכנולוגיה מטעם "חוסן לישראל" שברשימת כחול-לבן.

"מה שמאוד מסקרן אותנו, כנראה מסקרן גם אחרים"

אורי טולידאנו מצוות 'הייטק בפקקים', מספר כיצד הצטרף לפודקאסט, איך נבחרים המרואיינים, וכיצד הסקרנות של אנשי התוכנית מנחה את בחירת הנושאים

מה היה הרגע בו החלטת להתחיל להקליט פודקאסט?

"כמו הרבה מההתפתחויות המשמחות בחיים, ההצטרפות שלי ל'הייטק בפקקים' הייתה מקרית. עבדתי ברדיו הבינתחומי כמפיק שידורים ובאותו הזמן עבדתי על סטארטאפ משלי – "יאללה משנים מהספה", רשת חברתית ליצירת מאבקים ויוזמות חברתיות שכונתיות. העבודה כמפיק שידורים ברדיו הייתה במשמרות והחלטתי שאני משתבץ לכל משמרות חמישי בבוקר כדי לעזור בתמיכה הטכנית לתכנית, ועל הדרך לקבל מעין "שיעור פרטי ביזמות".

"היה לי חיבור מעולה עם מי שאז הובילו את התכנית, נתן לייבזון, יזהר שי, אדר חי, רועי וסיוון קליק ושקד דמבו. עם הזמן הרגשתי שיש לי מה לומר והתחלתי לפתוח מיקרופון להערות קצרות שהיו נקראות "הערה של טכנאי".

"התחלתי לעבוד עם הצוות על תוכן התכנית – לאחר כל תכנית היינו עושים "פוסט-מורטם" ומנתחים את הנקודות לשיפור ולשימור. עם הזמן השתלבתי יותר ויותר בתכנית וכיום כבר 4 שנים שאני עורך ומגיש את התוכנית לצד אדר חי ונירית כהן".

מה הריאיון האהוב ביותר?

"אני זוכר ריאיון מעולה עם פרופ' אבי פאר מאוניברסיטת בר-אילן שהצליח לדבר על מהפכת הקוונטים ולהנגיש אותה באופן שממש היה אפשר להבין. גם אני הייתי צריך להתכונן לתוכנית ממש כאילו זה היה קורס אקדמי. קיבלנו פידבקים טובים על הראיון הזה, אז כנראה שזה עבד בסדר".

מי היית רוצה שיבוא להקליט פודקאסט שעדיין לא הגיע?

"לאורך השנים כמעט כל מי שרצינו לראיין, בסופו של דבר הגיע. מלבד שני מרואיינים – פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' יובל נח הררי. אני חושב שלשניהם יש נסיון אדיר לחלוק עם תעשיית ההייטק הישראלי ומקווה שבסופו של דבר הם יגיעו להתראיין".

איך אתה בוחר את המרואיינים שלך?

"בחירת המרואיינים בתוכנית מאוד משתנה. לרוב, אנחנו מרגישים נושא חוזר ועולה בשיחות עם יזמים, ומתוך הסקרנות שלנו אנחנו רוצים לחקור אותו יותר לעומק ומנצלים את הפלטפורמה של התכנית לעשות זאת. אם זה מאוד מסקרן אותנו כנראה שזה מסקרן גם אנשים אחרים… אני חושב שבעשייה מהסוג הזה מאוד חשוב להיות נלהב בתהליך המחקר ולהקשיב לבטן שמכוונת אחר נושאים מסקרנים".

המנטרה שלך היא…

"בהקשר ליצירת תוכן אני רואה הרבה אנשים מסתובבים עם רעיונות ומחשבות שהם לא מצליחים להניע במשך שנים. האינטואיציה היא חשובה, אבל מה שהכי חשוב בסופו של דבר הוא להתחיל לנוע ולהניע תהליכים וללמוד תוך כדי תנועה. בסופו של דבר התגובה שאנחנו מקבלים מהשטח היא מה שמעניין, וברגע שאנחנו מקבלים אותה בצורה כנה אפשר ללמוד המון מתגובות של אנשים אחרים. מצד שני גם אותן צריך לקחת בערבון מוגבל, ולאזן בינן ובין תחושת הבטן שלנו לגבי מה שמעניין".

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים