לאחרונה החלה בתי הצעירה ללמוד נהיגה ובזכותה נזכרתי בלימודי הנהיגה שלי, אי שם בשלהי המאה הקודמת. זכורה לי ההתלהבות לקראת השיעורים וחדוות העצמאות, אך במיוחד זכורה לי התשישות שחשתי לאחר כל שיעור. התשישות שאפיינה את חודשי הנהיגה הראשונים שלי, בהם כל פעולה ברכב הייתה מודעת, מחושבת ומתוכננת. בזמנו לא הבנתי מדוע אני כה מותשת, אך עם השנים התברר לי שלימודי הנהיגה הם דוגמא מצוינת למבנה המנטלי המכונה "תפקודים ניהוליים" (Executive Functions) – מושג שהתפתח בשנות ה-70 של המאה הקודמת והיום תופס מקום מרכזי בחקר המוח בפרט, ובמחקרים פסיכולוגיים בכלל.
מהם תפקודים ניהוליים?
תפקודים ניהוליים הוא "מושג מטרייה" המכוון למכלול יכולות ומיומנויות מנטליות, שמטרתן לשלוט ולווסת יכולות והתנהגויות שונות שלנו. מדובר במיומנויות "גבוהות" המנהלות ומשפיעות על מיומנות בסיסיות יותר (כגון קשב, זיכרון וארגון) ומאפשרות לנו להתנהל בעולם בצורה מאורגנת, מתוכננת ומווּסתת. לאורך השנים חוקרים רבים חקרו וממשיכים להתעמק בנושא של תפקודים ניהוליים. בין החוקרים הבולטים בתחום הם דוסון (Dawson) וגואר (Guare) שתיארו במאמר שפורסם לפני כ-20 שנה מיומנויות שנכללות תחת מטריית התפקודים הניהוליים:
- עיכוב תגובה: היכולת לחשוב לפני פעולה, לעכב את הדחף להגיד או לעשות משהו; להשהות תגובה כדי לאפשר לעצמי להעריך את המצב ואת ההשלכות של תגובתי.
- זיכרון עבודה: היכולת להחזיק מידע בזיכרון תוך כדי עשיית פעולות מורכבות…
