זוכרים את המדור הקודם? דיברנו יפה על הרחבות ועל זה שיש כמה סוגים של הרחבות: החל מהרחבה בסגנון ״עוד מאותו דבר״, דרך שינוי חוקים שעוזר למשחק להרגיש קצת שונה, עבור בהוספת תכנים שמפלפלים קצת את המקור, וכלה בוורסיה על המקור, שונה לגמרי אך מבוססת בערך. זוכרים? יופי. כי הפעם אנחנו מדברים על אחת ההרחבות המעניינות, ועל הקלאסיקה העל-זמנית: הרחבת 'סוחרים וברברים' של קטאן! מחיאות כף וקריאות הידד.
להסביר קטאן? נה. כולם יודעים. אבל מה? כולם גם חווים את הנקודה הזאת שמחפשים משהו אחר, סוחף כמו, אבל קצת רענן. אז מנסים משחק אחר פה ושם אבל זה לא סוחף כמו. משחקים שוב קטאן אבל זה לא רענן.
בדיוק פה נכנסת הרחבת סוחרים וברברים. בתוך הקופסה יש לנו מלא דברים. מ ל א אאאאא אאא דברים. בעצם, קיבצו פה כתשע הרחבות שונות, שיכולות כל אחת להיות משוחקת בפני עצמה, ואפשר לערבב לכל קומבינציה אפשרית ביניהן (מה מספר תתי־הקבוצות האפשריות? רמז: 2 בחזקת 9 פחות 1, כי הבינומי של ניוטון). ההרחבות מחולקות לתרחישים, כלומר, הרחבה משמעותית המוסיפה שינוי בלוח המשחק ונלווים אליו חוקים נוספים, ולהרחבות קטנות יותר, שמוסיפות שינוי קטן בחוקי הבסיס. למשל: שינוי קטן – במקום לגלגל קוביות, נפתח ערמת קלפים שבהם יופיע באקראי מספר הקובייה, אך עם צירוף קטן של תרחיש רנדומלי שמצטרף לתוצאה. לעומת זאת, ״תרחיש״ זהו שינוי גדול יחסית כמו להוסיף משתנים כמו ברברים, שכובשים לכם משבצות, או עגלות סוחר שמעבירות רכיבים מעיר לעיר, ומוסיפות הוצאות אבל גם אפשרויות להתעצמות בנקודות.
תשמעו, לא אכחד שיש פה פרדוקס: אם אתם אוהבים מאוד קטאן, אתם אוהבים מאוד את משחק הבסיס ויש מצב שהחוקים החדשים יוסיפו עומס שלא תתחברו לטעם שלו. מצד שני, רק אם אתם ממש ממש אוהבים קטאן, תגיעו למקום הזה של ״תרעננו לי את המשחק״.
אני, אישית, לטעמי, לעניותי, לפרום דרגתי, מעדיף את הרחבת 'ערים ואבירים', שפשוט לוקחת את המשחק והופכת אותו לחוויה שונה ואחודה. אבל, וזה אבל גדול: ערים ואבירים לוקחת זמן. המון זמן. משחק זריז של מומחים ייערך שעתיים וצפונה אל עבר הנץ.
מה שעושה ההרחבה הזאת זה לקחת אלמנטים מערים ואבירים, ומעוד הרחבות של קטאן, ולמנן לכם אותם במנות קטנות יחסית, כך שתוכלו להרכיב לבד את הקומבינציה החביבה עליכם של שילוב בין משחק ותיק לרענון של הרחבה. ובעיניי, זה שווה בדיקה. כי זו לא הקרבה של חתיכת חיים, וכן נותן ריענון יפה.
אז מה יש לנו כאן:
חבילת הרחבות לקטאן. חלקן עשו לנו שכל ביותר, חלקן קצת פחות. העובדה שיש פה כר פתוח לקומבינציות, הגיונית מאוד והופכת את החוויה לניתנת למינון. מעולה לשחקנים כבדים והרפתקנים שמוכנים לעשות את המאמץ ולגלות פינות חדשות במשחק שאתם אוהבים.
מה אהבנו: את הקומבינטוריקה. אם התאמצתם ללמוד את כל ההרחבות האפשריות, המשחק שלכם עשוי להשתדרג פלאים, עד כדי משחק חדש אבל מוכר.
מה פחות: צריך ללמוד הכל, ולנסות הכל, כדי להכיר הכל. אז לקחנו את הזמן לאט לאט, וזה לוקח זמן, לאט לאט, אבל בסוף נבין ויהיה מוש.
שורה תחתונה: אולי לא ההרחבה הכי מדויקת לקטאן, אבל ללא ספק הבחירה הטובה ביותר לאנשים שאוהבים קטאן ורוצים להרחיב. יש פה הכל, ובכל שילוב, וזו קנייה חכמה למשפחה משחקת.
אי הקופים
משחק מלגו. כן. הייתם חושבים: הו, בטח איכות החלקים היא עילאית, כי לגו. ואתם צודקים ב־100%. זה לגו וזה טוב. כמו כן, הייתם חושבים: מה זה השילוב של משחק ולגו, חייב להיות פה קאצ׳, או שהלגו מסכן או שהמשחק לא ממש טוב. ואתם טועים. הקובייה מביאה לנו משחק שלא מוותר על משחקיות טובה, וגם משתמש בחלקים באיכות לגואית טובה כזאת.
המשחק הוא אבסטרקטי, לאמור: התמה כאן לא משנה, העיקר החשיבה האנליטית. משהו כמו 4 בשורה, אבל משודרג. אתם בוחרים רכיבים לבנייה, ומקבלים בתמורה נקודות על פי קריטריונים שונים, ובסוף המשחק בעל הנקודות הרב ביותר מנצח.
יש התנגשות קלה בין קלילות התמה והלגו וכל הצבעים, לבין מורכבות המשחק ואופיו המופשט. ילדים שבדרך כלל נהנים ממשחקי דמיון בלגו, לא יבינו מאיפה נפל עליהם כל האבסטרקט הזה. ומבוגרים עלולים להירתע קצת כי לגו, נו.
אבל קחו את האוזן של המבוגרים חזרה לשולחן והריצו משחק או שניים. זו חוויה מפתיעה וטובה.
ההתנגשות משמעותית מאוד. כל הגישה על הקופסה היא קלילה ומגניבה, אבל וואנס נכנסתם למשחק, הו בוי, זה ממש לא המשחק הפשטני כמו שהקופסה עלולה לרמז. יש מלא חוקים ודקויות, ואפילו ההוראות רזות באופן מפתיע. הייתי מצפה שלמשחק מורכב כזה יהיה ספר הוראות של 20 עמודים עם דוגמאות לכמה תרחישים. אבל לא, ההוראות קלילות ומרודדות, ואני רואה מצב שמשפחות פותחות את המשחק ופשוט… נתקעות קצת. כי משמע מהקופסה שקהל היעד הוא חובבי לגו. אבל לא, המשחק מיועד לחובבי משחקי קופסה אנליטיים. שמסכימים למשחק שעשוי מלגו.
חוזר שוב. המשחק טוב מאוד, באופן מפתיע. יש בו אלמנט היסחפות לתוך חוויית המשחק, ועומק אסטרטגי ומהנה, אבל חשוב לתאם ציפיות: יש עקומת למידה משמעותית יותר מהנראה לעין, וקהל היעד הוא 12+ ולא 10+. אלא אם כן צנח עליכם מחונן שלא מהעולם.
הערה חשובה: יש פה מימד פרקטי. לגו כמו לגו, עלול להיאבד, מתגלגל ונופל ומתחבא וכל זה. אתם לא אמורים להיות בהיסטריה סביב זה, כי תאורטית, אפשר להחליף (כמעט) כל חלק בממשק, בחלק לגו גנרי תואם שיש ברשותכם ממילא. או לשכנים. או לבן הדוד שעדיין משחק בלגו גם בישיבה גדולה. זה לא מודגש מספיק במשחק, אבל ההחלפה של החלקים המקוריים בחלקי לגו תואמים, אפשרית לגמרי ומורידה כמות סטרס לא נורמלית.
יש במשחק את הרגעים הטובים והמותחים הללו, שאתם מניחים אסטרטגיה שאתם רוצים שתעבוד ויש לכם כמעט את כל החלקים, אבל רק כמעט, ואתם עובדים כדי שהכל כן יעבוד ולפעמים זה עובד ולפעמים לא, וזה מותח ומאוזן ונחמד.
אהבנו: את המשחק. המשחק מקסים למדי, יש בו ממד הנאה וסיפוק, ואיכות הבנייה טובה מאוד.
פחות: את תיאום הציפיות המשונה. יש פה הכוונה חזקה לכיוון משפחות, גילאים צעירים וחובבי לגו, ובפועל המשחק מיועד לבעלי נטייה אנליטית ולגיל הנוער הבוגר יותר. כמו תמיד, תיאום ציפיות מסדר הרבה דברים בראש.
שורה תחתונה: משחק אבסטרקטי חכם ומותח, יש בו אלמנט של אסטרטגיה וגם תחרות אחד מול השני, והכל מאוזן ובנוי היטב. מיועד לקהל קצת יותר בוגר מחובבי לגו. הלגו פה הוא רק תפאורה מאפשרת. שלא תטעה אתכם האמנות הקלילה, זה מורכב. ממליץ מאוד ללכת לרשת ולצפות בהוראות מפורטות כולל דוגמאות, כי ספר ההוראות לא נותן מושג מלא על החוויה, ולא מכסה את כל האפשרויות והדקויות.
משחק טוב, וזה מפתיע באופן מגניב כמה הוא טוב. תיאום ציפיות זה סוד האושר והחיים בכלל. והיות ותיאמנו, אתם הולכים ליהנות.
