הרב היפה מירושלים

משה זאקס נחשב לעולה הראשון לארץ ישראל מגרמניה במאה ה-19. הוא פרץ דרך יחד עם חבריו להחדרת התודעה של האפשרות להפיכת היישוב היהודי בארץ ישראל לפורח, משגשג ונהנה מיגיע כפיו

אולי יעניין אותך גם

משה זאקס נולד בשנת תק"ס (1800), בעיירה הגרמנית הקטנה דרייסיקאקר שבדוכסות סקסוניה-מיינינגן. הדוכסות הייתה אז חלק מ'האימפריה הרומית הקדושה', ומיד לאחר מכן הצטרפה ל'קונפדרציה של הריין', שהייתה תחת חסותו של נפוליאון בונפרטה. על משפחתו לא ידוע לנו כמעט דבר, והפרטים הראשונים מתולדותיו נוגעים ללימודיו בשורה של הישיבות החשובות במרכז אירופה.

הוא החל את לימודיו הגבוהים בישיבה בפיורדא (פירט), שם למד מפי ר' וולף המבורג ור' יהושע משה פלקוינר. לאחר שלוש שנים עבר לישיבתו של ר' נחום טרייביטש בפראג, לאחר מכן למד אצל ר' עקיבא איגר בפוזנא (פוזנן), ואז עבר ללמוד שלוש שנים בניקלשבורג, בישיבתו של ר' מרדכי בנעט. לימים סיפר כי בשנים אלו גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל, אך הוא עוד הספיק ללמוד גם בישיבת פרשבורג המפורסמת אצל החתם סופר, שעודד בעצמו עלייה לארץ ישראל, ושנה נוספת אצל ר' יחזקאל בנעט, בישיבה בפקשׂ.

בגיל 30 עלה זאקס לארץ ישראל, כרווק. בהעדר עלייה ידועה מגרמניה בתקופה זו, הוא נחשב לעולה היהודי הראשון מגרמניה במאה התשע עשרה. לאחר שבילה את מיטב שנותיו בישיבות המרכזיות בגרמניה והונגריה, ולמד מפי גדולי הדור המפורסמים, הוא התאכזב לגלות שבירושלים אין בתי מדרש ברמה דומה לזו שהורגל בה. בנוסף, קשה היה לו להשלים עם מצבה הכלכלי של הקהילה הירושלמית, שנסמכה לחלוטין על כספי ה'חלוקה' מהקהילות בגולה. באופן אישי,…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הפלייליסט הישיבתי: קווים לדמותו

האם המוזיקה החסידית עוברת מהפכה – או שמא רק ממשיכה להתפתח? כיצד התרחש המפנה ממילים מהמקורות למילים מקוריות? ואיזו השפעה רוחנית יש לשינוי הרגלי ההאזנה של בחורי ישיבה ובנות סמינר? יצאנו לבדוק

עינת ישפה

פסיכולוגיה

פלצבו – יתרון הנפש על הגוף

מעבר להשלכות הרפואיות, תופעת הפלצבו מדגישה אף יותר את כוחה של החשיבה החיובית ובמיוחד את כוחה של האמונה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על פתח הבית, מבחוץ 

בפתח החג הביתי ביותר בלוח השנה היהודי, אני שואלת את עצמי מהו בכלל בית

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

ככל הנראה

החוקרים טובים מאוד כשהם באים לנתח את הקליפה החיצונית, אבל הם נכשלים לחלוטין כשהם מתיימרים להבין בכלי המדידה את סוד הקיום כולו

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

"המדינה תצילנו!" – בין ביקורת ללשון הרע 

לחברה שלנו נדרשים 'חשמונאים', תרתי משמע – בעלי אומץ המוכנים לקחת סיכונים ולשלם מחירים עבור הליכתם בדרך יושר

גלגוליו של הטלפון הכשר

מהמירס הכשר הראשון ועד מדיניות הסינון העצמאית של הישיבות הגדולות: מסע בעקבות תקשורת כשרה ומפוקחת בציבור החרדי