כולל, קהילה, משפחה: 'אילת השחר' בביתר עילית

חברי הכולל בביתר שהתגבשו לקהילה מאוחדת ואמיצה ובנו את הבית הרוחני שלהם בשותפות גורל מלאה

אולי יעניין אותך גם

מיקום: בית הכנסת "אילת השחר – אחוות תורה", רחוב הרב שך 56 ביתר

שעות לימוד: 22:00-20:45

מה לומדים: דף היומי בעיון ישיבתי

ראש הכולל

הרב יוסף חיים אורנשטיין, 42, אב לשישה

ברוך ה', זה כתשע שנים שזכיתי ללמוד בחבורה עם קבוצת אנשים איכותית, כולם בוגרי ישיבות וכוללים שברבות השנים ואילוצי הזמן החלו משלבים עבודה עם לימוד התורה. זכינו לסיים את הש"ס יחד, ואנו באמצע הפעם השניה. הלימוד הוא יומי, וכולל את כל ימי השנה: ימי החול, שבתות וימים טובים. בתקופת הקורונה למדנו כל ערב בזום קבוצתי.

הקשר של בני החבורה הוא קשר עמוק ופנימי, קשר של רוחניות ועבודת ה' משותפת. בתום תקופת הקורונה, לאחר מניין קורונה ממושך ומשותף, בנינו בית כנסת. החברים כולם השתתפו בבנייתו הפיזית ממש. כך מחבורת לימוד הפכנו לקהילה לכל דבר.

בשלבי ההתחלה חווינו תקופה קשה של חולשה ורפיון, ואז משמים סייעו בעדנו וקיבלנו חיזוק בלתי צפוי מארגון אחוות תורה. התמיכה והסיוע של הארגון הפיחו בנו רוח חיים והתחדשות, והם מלווים אותנו עד היום. בלעדיהם ספק אם היינו מגיעים למה שהגענו. הרב לייבל בפרט טרח בגופו ובא לעודד ולפרגן. שלנו – שלהם הוא!

אבי ברמץ

34, אב לארבעה, יועץ משכנתאות

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?