מרדכי דיסקין לא היה איש ציבור מלא כריזמה שסחף אחריו רבבות, הוא לא היה אסטרטג ממולח של מדיניות ציבורית או יזם של תכניות גדולות, והוא גם לא היה כותב מחונן שהתנסח בקפידה.
הוא היה יהודי פשוט.
יהודי של צורה שקבע עיתים לתורה כל ימיו ואף מסר שיעור גמרא יומי. יהודי ירא שמים שהיה מהלוחמים בעד קיום השמיטה כצורתה במושבות בארץ ישראל. ועם כל זאת, יהודי פשוט.
חלומו הגדול, אותו זכה להגשים, היה להיות איכר בארץ ישראל.
מסורת חקלאית מגרודנא
מרדכי דיסקין נולד בגרודנא (הורדנא) שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו היה מגדל ירקות, והבן מרדכי נולד לתוך העולם החקלאי, שהיה זר לרוב היהודים בגולה. עד גיל 13 למד בישיבה, ואז נדרש לסייע לאביו בעבודה החקלאית. בגיל 17 נשא לאשה את דינה, בנה להם בית ופתח חנות. לימים סיפר כי המקובל אז היה "שבמדינת ליטא עוסקות הנשים במסחר, ועוד יותר הרבה מהגברים", ומסיבה זו הייתה דינה אחראית על ניהול החנות, ומרדכי עסק בגידול ירקות. בחיבורו שפרסם בארץ ישראל מתאר מרדכי את הלימוד המשותף של בעלי גינות הירק בעיירה, בלילות שבת ובלילות החורף הקרים. תקופה זו בחייו נמשכה למעלה מעשרים שנה. עד שאירוע מסעיר שהתרחש בארץ ישראל – הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה, פתח תקווה (לתיאור הקמת המושבה וחיי אחד ממייסדיה, ראו גליון 18), הביא למפנה בחייו.…
