להיות איכר בארץ ישראל: סיפורו של מרדכי דיסקין

סיפורו של מרדכי דיסקין שחלם להיות איכר בארץ ישראל, הצטרף למייסדי פתח תקווה והיה מהחקלאים העיקשים שנאחזו באדמותיה. הוא נאבק בשודדים ערבים, היה מהדוברים הבולטים בעד קיום מצוות השמיטה כצורתה במושבות החדשות בארץ ישראל, פעל להקמת חינוך תורני במושבה, וכל שנותיו כחקלאי וכבעל־מלאכה למד ולימד תורה. חיבורים קצרים שפרסם מספקים הצצה נדירה למאורעות אותה תקופה מנקודת המבט של חקלאי פשוט ושלם באמונתו

אולי יעניין אותך גם

מרדכי דיסקין לא היה איש ציבור מלא כריזמה שסחף אחריו רבבות, הוא לא היה אסטרטג ממולח של מדיניות ציבורית או יזם של תכניות גדולות, והוא גם לא היה כותב מחונן שהתנסח בקפידה.

הוא היה יהודי פשוט.

יהודי של צורה שקבע עיתים לתורה כל ימיו ואף מסר שיעור גמרא יומי. יהודי ירא שמים שהיה מהלוחמים בעד קיום השמיטה כצורתה במושבות בארץ ישראל. ועם כל זאת, יהודי פשוט.

חלומו הגדול, אותו זכה להגשים, היה להיות איכר בארץ ישראל.

מסורת חקלאית מגרודנא

מרדכי דיסקין נולד בגרודנא (הורדנא) שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו היה מגדל ירקות, והבן מרדכי נולד לתוך העולם החקלאי, שהיה זר לרוב היהודים בגולה. עד גיל 13 למד בישיבה, ואז נדרש לסייע לאביו בעבודה החקלאית. בגיל 17 נשא לאשה את דינה, בנה להם בית ופתח חנות. לימים סיפר כי המקובל אז היה "שבמדינת ליטא עוסקות הנשים במסחר, ועוד יותר הרבה מהגברים", ומסיבה זו הייתה דינה אחראית על ניהול החנות, ומרדכי עסק בגידול ירקות. בחיבורו שפרסם בארץ ישראל מתאר מרדכי את הלימוד המשותף של בעלי גינות הירק בעיירה, בלילות שבת ובלילות החורף הקרים. תקופה זו בחייו נמשכה למעלה מעשרים שנה. עד שאירוע מסעיר שהתרחש בארץ ישראל – הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה, פתח תקווה (לתיאור הקמת המושבה וחיי אחד ממייסדיה, ראו גליון 18), הביא למפנה בחייו.…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הפלייליסט הישיבתי: קווים לדמותו

האם המוזיקה החסידית עוברת מהפכה – או שמא רק ממשיכה להתפתח? כיצד התרחש המפנה ממילים מהמקורות למילים מקוריות? ואיזו השפעה רוחנית יש לשינוי הרגלי ההאזנה של בחורי ישיבה ובנות סמינר? יצאנו לבדוק

עינת ישפה

פסיכולוגיה

פלצבו – יתרון הנפש על הגוף

מעבר להשלכות הרפואיות, תופעת הפלצבו מדגישה אף יותר את כוחה של החשיבה החיובית ובמיוחד את כוחה של האמונה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על פתח הבית, מבחוץ 

בפתח החג הביתי ביותר בלוח השנה היהודי, אני שואלת את עצמי מהו בכלל בית

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

ככל הנראה

החוקרים טובים מאוד כשהם באים לנתח את הקליפה החיצונית, אבל הם נכשלים לחלוטין כשהם מתיימרים להבין בכלי המדידה את סוד הקיום כולו

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

"המדינה תצילנו!" – בין ביקורת ללשון הרע 

לחברה שלנו נדרשים 'חשמונאים', תרתי משמע – בעלי אומץ המוכנים לקחת סיכונים ולשלם מחירים עבור הליכתם בדרך יושר

גלגוליו של הטלפון הכשר

מהמירס הכשר הראשון ועד מדיניות הסינון העצמאית של הישיבות הגדולות: מסע בעקבות תקשורת כשרה ומפוקחת בציבור החרדי