לחיות עם זאבים

גם אם אתה לא זאב, ולא בוול סטריט, אתה עדיין יכול להצליח ולהישאר בן אדם. או כך לפחות סבור היזם דובי פרנסס

אולי יעניין אותך גם

התמימות הנאיבית של עוד איש עסקים מצליח שפורט את מנגינת חייו עלי ספר, בעזרת כותב מוכשר, וכמו לא קרא מעודו עשרות ספרים דומים, מנסה לסקרן את הקורא על גב הכריכה במסרים כמו "הספר הזה נכתב כדי להשיב על שאלה שמגיעה אליי לעיתים תכופות: איך עשית את זה?" (וואו! ממש סיקרנת עכשיו) עשויה לרגע לאכזב את הקורא בעודו עומד ליד שולחן הספרים החדשים בחנות האהובה עליו. ועדיין, ספרו החדש של דובי פרנסס (בשיתוף עם ליאור ששון), הוא יותר מסתם עוד ספר על הצלחה כלכלית. יש לו נגיעה ישראלית ויהודית חמה וזה המון, אבל לא הכל. זהו סיפור מסע אישי המתחיל בילד ישראלי מחולון ומסתיים במולטי-מיליונר בקליפורניה, המנהל קרן הון סיכון המחזיקה בנכסים בשווי של למעלה מ-1.6 מיליארד דולר.

הספר, שמיועד להיות הראשון בטרילוגיה, מציג את סיפור חייו של פרנסס ברזולוציה גבוהה ובפירוט רב. בעוד שחלק מהקוראים עשויים לראות בסיפורי ההצלחה שלו צירופי מקרים מוצלחים או מזל, פרנסס מצליח להדגים כיצד אדם יכול ליצור לעצמו הזדמנויות בצמתים המשמעותיים בחייו.

נקודת החוזק של הספר היא ביכולתו להנגיש את עולם העסקים והיזמות האמריקאי, בעל קנה המידה העצום והמאיים, לקורא הישראלי הממוצע. פרנסס, שהפך לדמות מוכרת בישראל בזכות השתתפותו בתוכנית "הכרישים", מצליח לשלב בין סיפור חיים אישי לבין תובנות עסקיות מעשיות. הספר זוכה לפופולריות מיוחדת בקרב יזמים צעירים, כולל במגזר החרדי, המחפשים השראה והכוונה בעולם העסקי.

הספר אינו מתחמק מסוגיות שנויות במחלוקת. פרנסס מתייחס בכנות לביקורת שספג על עמדותיו הפוליטיות, במיוחד בהקשר של המחאה נגד הרפורמה המשפטית והשפעתה על ההייטק הישראלי. הוא עושה זאת בצורה בוגרת ומאוזנת, מבלי להיגרר לטון מתגונן או תוקפני.

אף שהספר אינו מתיימר להיות יצירה ספרותית מורכבת, וגם לא אקדמית (למשל: ההשוואה שלו בסוף פרק 4 בין שווי השוק המצטבר של עולמות הפינטק בשנות קיומם הבודדות ובין שווי השוק המצטבר של השחקנים הפיננסיים של העולם הישן, פי 30, "אבל לקח להם יותר ממאה שנה להגיע לזה", בעייתית משהו, בהתחשב בעובדה שקרן ההון סיכון שלו "Group 11" פעילה בתחום הזה כבר מ-2015) הוא מצליח במשימתו העיקרית – להיות ספר השראה נגיש וקריא. פרנסס משלב בו תובנות מעולם העסקים עם סיפור חיים אישי מרתק, ומצליח לשמור על איזון עדין בין השניים.

ראויה לציון מיוחד, גם כהחלטה שיווקית נבונה וגם כמחווה מרגשת, החלטתו של פרנסס לתרום 14,000 עותקים מהספר לחיילי צה"ל שנפצעו במלחמת חרבות ברזל. המחווה מדגישה את מחויבותו המתמשכת לחברה הישראלית (אבל ראוי להזכיר שנכון לראשית ינואר 2025, לפי נתוני אגף כוח האדם בצה"ל, נפצעו מתחילת המלחמה בכל דרגות הפציעה, 5,606 חיילים).

"מבוא לניצחון" הוא ספר מומלץ לכל מי שמתעניין בעולם העסקי, ביזמות ובסיפורי הצלחה ישראליים. גם אם אינכם שואפים להיות המיליונר הבא מעמק הסיליקון, תמצאו בו תובנות מעניינות על עולם העסקים המודרני והדרך להצלחה בו.

מבוא לניצחון דובי פרנסס וליאור ששון כנרת זמורה 239 עמ'.

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?