לו החיים היו טעם. איזה טעם היה להם?
השעה 0:07.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
הריח: בואש.
הסיבה: הפגנות.
הסיבה להפגנות: ילדים ובני נוער משועממים.
לו החיים היו ריח. איזה ריח היה להם?
אני עם מנטרל רעשים. באוזניות.
הסיבה: קללות שילדים צעקו בקול, כי המטרה קידשה את האמצעים.
לו החיים היו רעש. איזה רעש היה להם?
פעם היו ספרים אלגוריים. כאלה שסיפרו סיפור על רועה צאן וכבשים, ובעצם התכוונו לעצמנו ולחיים.
היום הספרים בדיוניים, שמספרים על מלחמת כוכבים, ורובוטים. סתם כדי למלא עוד כמה עמודים.
המחשבות שלי לא מסודרות. שלכם?
היום נסעתי לים. במקום לעבוד. וזה היה לי בסדר.
היום היו לי שיחות מוזרות. וזה לא היה לי בסדר.
ניסיתי להבין מה קרה שם בין המילים. בשתיקות.
ואז ניסיתי להבין, מה בעצם אני מנסה להבין.
ונהיה לי רעש בראש.
היום איחלתי שבוע טוב לשומר. בבניין הקבוע שאני באה אליו כל שבוע.
אני חושבת שזה נקרא – לראות מעבר למסך.
לו החיים היו אפליקציה. איזו אפליקציה הם היו?
הייתי רוצה להבין. את המסכות שאנשים עוטים.
הייתי רוצה להתיר את הקשרים.
להוריד את המסכות.
לגלות פרצופים.
אולי לבבות.
פועמים.
לו החיים היו הצגה? מי היה השחקן הראשי?
זו הקדמה. הצצה קטנה למוח שעובד בלי הפסקה. למוח שהמחשבות שלו רצות מאחת לשנייה ומתבלגנות באמצע, יוצרות פקעת ודופקות במצח. לפעמים הייתי רוצה לא לחשוב. קורה שאני שואלת אנשים: 'על…