לכרות ברית בראש מורם

המציאות הישראלית צריכה להתבסס על ברית מכבדת של כלל המגזרים, גם אנחנו החרדים צריכים לבוא אליה, מתוך ביטחון וגאווה בערכים שלנו

אולי יעניין אותך גם

נועם:

במספר החודשים שעברו בין הזמן שבו עזבתי את הישיבה ועד שהתגייסתי לפני כחודש לקודקוד, עבדתי בתנועה שנקראת 'הרבעון הרביעי'. זו תנועת המונים מעניינת ממש, למדתי ממנה המון ויש לי גם כמה מחשבות לחלוק.

טיפה רקע: התנועה נקראת 'הרבעון הרביעי' על שם הזמן שבו מדינת ישראל נמצאת, לאחר 75 שנה להיווסדה (מתוך 100, ומכאן 'רבעון'). מתברר שבטווח הזמן הזה, מדינות רבות חוות קשיים (מלחמת האזרחים בארה"ב, לדוגמה) או מתפרקות (ברית המועצות). גם כאן בארץ ישראל, היתה לנו פעמיים ריבונות יהודית: ממלכת דוד ושלמה – ששרדה כ-80 שנה עד לפילוג הממלכות בימי רחבעם – וממלכת החשמונאים, שנמשכה 77 שנה עד לכיבושה בימי הרומאים והמלכת הורדוס.

והנה אנחנו פה, בפעם השלישית שבה יש לנו ריבונות יהודית בארץ. קשה לומר שהפילוג והמחלוקת שהשתוללו (ועדיין קיימים, אולי מעט מתחת לפני השטח) לוקחים אותנו למקום טוב יותר מאשר הממלכות הקודמות.

יש לתופעה הזו לא מעט סיבות (חפשו 'מודל הדורות' בגוגל) והמטרה של התנועה, בגדול, היא לנסות לתת מענה לבעיות הקיומיות האלו. אני לא הולך לחפור לכם פה על איך ומה התנועה מתכננת, למרות שאני ממש ממליץ לכם לקרוא על זה, ובמקום זאת אני אכתוב מעט על המחשבות שלי משם.

הפעם הראשונה שבה הכרתי את 'הרבעון' הייתה לפני כשנה, כשהשתתפתי בסמינר יומי (8:30–21:30) של התנועה. זו…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעיין דוד

בין הגוונים

אל הנער הזה

בשלב זה כבר הייתה הפטרת תפילת חנה של משה לשם דבר אפילו מחוץ לעירנו. למעשה, שנים מספר לפני כן אף שכנעו אי מי להקליט באולפן את ההפטרה ולמכור את הקלטות – 'קסטות' כמו שקראנו להן אז.

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

הסוחרים של קטאן, הקופים של האי

והפעם במדורנו: ההרחבה לקטאן שהכי משתלם כנראה להשקיע בה, ומשחק אנליטי שמשלב לגו איכותי. רק אל תשכחו לתאם ציפיות

הסוכה באמנות היהודית: מקלט רוחני בין עראיות לנצחיות

בהיסטוריה היהודית, הסוכה הייתה במובנים רבים המוזיאון העממי: המקום שבו כל משפחה יהודית יכולה הייתה לבטא את הקשר שלה לאמונה דרך יופי ויצירתיות.

שושי סירקיס

בין הגוונים

זו לא באמת פרידה

אני אוהבת לדמיין את החיים כמו מסע בקרוז. אונייה גדולה, עוצרת כל פעם במדינה אחרת. בכל עצירה אנחנו יורדים, מטיילים, טועמים… ותמיד מגיע הרגע שבו אנחנו צריכים לעלות בחזרה ולשוט אל מרחבי האוקיינוס

יעקב מתן

משא ומתן

מי סופר אותנו?

וכך מדי בוקר בשעה 6:30 הייתי מתעורר לקולו של הרב: "בוקר טוב, יעקב" - "בוקר טוב הרב" ומנתק. אני לא אומר שלא איחרתי בכלל מאז, אבל הרגשתי מחובר.