בימים אלו מוצגת תערוכה של שי אזולאי, אמן חוזר בתשובה, במוזיאון לאמנות השואה של יד ושם. התערוכה היא סיכום של תקופת רזידנסי (שהות אמן), בה הוזמן האמן לחקור את אוספי המוזיאון והמחסנים ולעבור תהליך אמנותי.
מיד לאחר חג הפסח מציינים בישראל את יום השואה, אבל השנה, כפי שאזולאי מתאר, ימים אלו באים בצל אירועי השבעה באוקטובר. אזולאי בחר לתת לתערוכה את השם "גדול ממני", כהשתקפות לתחושות שליוו אותו בהקשר לטבח. כך נוספה משמעות עכשווית ליצירותיו. "אחרי מה שקרה, זו הייתה תקופה בה הרגשתי מתח ושיתוק. סיירתי במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם, שם נחשפתי לחפצים, לתצלומים, לבגדים, למסמכים המרתקים, עד שהדימויים התחילו לרדת אלי. אני חושב שלא הייתה לי 'לידה' כזאת בחיים, היצירות נוצרו תוך חודש וחצי. הכל היה כל כך אינטנסיבי, מרתק וסוחף. המלחמה שיתקה אותי, והעבודה על התערוכה החזירה אותי לחיים", מספר אזולאי. תוך כדי התהליך הוא התמודד עם השאלה איך להסתכל על השואה כישראלי וכיהודי, והתבהר לו שהגורל של אז ושל היום הוא גורל משותף. מתוך אותה פריזמה הוא יצר ציורים בהם הכניס את עצמו באופן אישי, כמרוקאי ישראלי, אל השואה האירופאית.
לשי אזולאי סיפור חיים מורכב המאפיין את הישראליות העכשווית. ילד שגדל בקריית שמונה במשפחה קשת יום (אחיו הוא השחקן והזמר…
