מועדון חברים

מה אם התפקיד של החברים בחיים שלנו הוא לראות את החלק הזוהר, היפה והטוב, שהאנשים שנמצאים איתנו כל הזמן כבר לא רואים?

אולי יעניין אותך גם

"סליחה, איך אני מגיע לאולם השמחות?" אני שואל ילדה שעומדת בצד כביש הכניסה לישוב הקטן. "אתה האדם השלוש מאות ששואל אותי את זה הערב". היא עונה ומכוונת אותי להמשך הרחוב. האירוע, בר מצווה לבנו של חברי הטוב, מתקיים תחת כיפת השמים. השעה 23:30 ואני תוהה ביני לבין עצמי מה הכוח שמניע אותי ואת האנשים שממשיכים להגיע גם מרחוק, לצאת מאזור הנוחות אחרי יום עבודה ולהשתתף בשמחה של חבר.

אמרת כנף מפוקפקת ששמעתי פעם אומרת, חברים באים וחברים הולכים, אבל את קרובי המשפחה תמיד תצטרך לפגוש, אוכלים מולך בורקס באירוע המשפחתי הקרוב. לא שאני מיקל ראש בקשרים משפחתיים. משפחה היא באמת מעל הכל ודם כידוע אינו מים. אבל בתקופה האחרונה אני מגלה את הערך המיוחד עליו דיברו חכמינו כשאמרו "קנה לך חבר".

לא הייתי החבר היחיד שהגיע לאירוע. היו שם צעירים שלפני כמה שנים עברו סדנה אצל חברי והפכו לבני בית אצלו, היו שם סטודנטים שלמדו אצלו והפכו לידידיו, היו קולגות מהעבודה שהגדירו אותו כחבר נפש והייתה חבורה של יהודים חסידיים שהתיישבו במעגל ושרו ניגונים בעוד בעל השמחה לוחש על אוזני שהם חברים שהוא פוגש מדי שבוע ליד מעיין ללימוד פרשת שבוע משותף.

אני ניגש לומר מזל טוב לאמא של חתן בר המצווה, אשתו של החבר שבשבילו באתי עד הלום ומספר לה עד כמה בעלה מיוחד ועד כמה כל אחד שפוגש בו רואה באר של השראה וכוחות. "אתה יודע, אני לא תמיד רואה את זה". היא מתהרהרת ואומרת בכנות מפתיעה. "לפעמים כל מה שאני רואה זה אדם עייף שבא הביתה ורק רוצה לנוח". היא עושה רושם של אישה חכמה מאוד ואני זוקף את אוזניי בציפייה להמשך. היא מספרת על חברה שהראתה לה פעם יהלום גדול ואמרה לה את רואה שהיהלום זוהר? תהפכי אותו, ומהצד השני הוא לא זוהר. תסובבי שוב והנה הוא זוהר. לפעמים זה שהיהלום שלך לא זוהר, לא אומר שאין אנשים אחרים שרואים אותו בוהק במלוא יופיו. צריך רק להמשיך ולהביט בו מכל הזוויות.

כשסיימתי את השיחה איתה חזרתי למעגל המזמרים ומאז אני מהרהר בדבריה. מה אם התפקיד של החברים בחיים שלנו הוא לראות את החלק הזוהר, היפה והטוב, שהאנשים שנמצאים איתנו כל הזמן כבר לא רואים? אולי החברים שאנחנו מקיפים את עצמנו בהם, נמצאים כאן כדי להזכיר לנו את הצדדים היפים שאנחנו עצמנו כמעט שכחנו מקיומם?

שמעתי פעם אמרה שמיוחסת לשלמה קרליבך: "העולם אומר שחבר טוב הוא מי שלידו אתה רוצה להיות יותר טוב. ואני אומר, חבר טוב הוא זה שלידו אתה כבר אדם יותר טוב".

אומרים שכדי להיות ראוי לזכות בדין, כדאי להיות אדם כזה שהרבים צריכים לו. אני חושב שלהיות חבר זו גם כן מלאכה לא קלה, לשקף לאדם שבחר להיות לצדך את הצדדים היפים שהוא לא תמיד מודע להם, בכנות ובאהבה. 

בואו נהיה חברים. 

זה בטוח יהפוך לנו את השנה לטובה ומתוקה!

איור: shutterstock

אולי יעניין אותך גם

שושי סירקיס

בין הגוונים

נשמה שנתת בי.

ואני רק שואלת למה? למה אנחנו צריכים אולטימטום קשוח של עשרים וארבע שעות, של דקות שנספרות אחורה. למה אנחנו לא יכולים פשוט להיות האמת שלנו בפנים?

הג'ין יוצא מהבקבוק

מה שהחל כתגלית רפואית וסיים כנוזל שכמעט והשמיד את הממלכה הבריטית, הפך לאחד מיסודות עולם האלכוהול | לאורכה ולרחבה של ארץ ישראל מסתתרים ג'ינים שחלקם יכולים לעקוף את הטובים בעולם | עם נחיתתו של הקיץ, 'המקום' יצא למצעד הג'ין הישראלי הגדול

בין שבר לריפוי: עבודותיה של חוה ארלנגר

יצירותיה של ארלנגר מחברות בין עולמות רחוקים לכאורה ומספרות סיפורים משמעותיים על זיכרון, על שבר, על הדרך הקשה מכאב לריפוי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

רוצים להרחיב? חכו רגע

הרחבה היא תוספת למשחק, שבאה יחד או בנפרד ממשחק הבסיס. משלמים עליה בנפרד בדרך כלל, אין לה ערך בלי משחק הבסיס, והרבה סבתות מתבלבלות וקונות רק אותה בראותן מחיר טוב.

מגלים את אמריקה

ניסיון מרתק לפצח את חידת האומה המבלבלת ביותר: זו שאפשר לאהוב אותה ואפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה 

האמנם נמנעת?

קריאה מאירת עיניים על יסודות התנועה האנטישמית מאה שנה ויותר אחרי שהגיעה לשיאה במזרח אירופה