לקראת חנוכה התעכבתי שעה ארוכה בחנות הצעצועים. יש לי שני נכדים, רציתי לקנות שתי מתנות, אך באותו רגע חשתי מוצפת ולא הצלחתי להחליט מה לקנות. לאחר דקות ארוכות של התלבטות יצאתי מהחנות מבלי לקנות דבר. התלבטות טריוויאלית זו, תחושת ההצפה וחוסר ההחלטיות שאינו אופייני לי, הובילו אותי להרהר בקושי שלנו לקבל החלטות, גם הקטנות ביותר.
שוקולד או תות, חלבי או בשרי, מה ללבוש ואיפה לנפוש, עם מי להתחתן, במה לעסוק. נדמה שאנו עסוקים רוב חיינו בבחירות. מחקרים מעריכים שאדם ממוצע מתמודד עם למעלה מ-35,000 החלטות בכל יום. אותו מחקר מעריך שכ-226 החלטות מתוכן הן סביב תחום האוכל. לעיתים הבחירות הן קטנות וללא השלכות הרות גורל, ולעיתים הן החלטות גדולות, בחירות בעלות השלכות משמעותיות על חיינו ואולי גם על חייהם של אחרים.
ישנן בחירות והחלטות שאנו מבצעים אוטומטית וללא מחשבה מודעת. בבחירות אלה אנו מסתמכים על תהליכים אוטומטיים שהמוח שלנו פיתח לאורך השנים ואלה אינם גוזלים מאתנו משאבים רבים. לצידן, אנו מקבלים החלטות שקולות בהן אנו נדרשים לבחור בין מגוון אפשרויות או תרחישים. במצבים מורכבים כאלה מתבצעים תהליכים מנטליים המפעילים חשיבה הגיוניות ("שכל ישר"), לצד חוויות, ניסיון וזיכרונות מן העבר. אנו שוקלים את האפשרויות, היתרונות ואת החסרונות, את הרווח וההפסד שבבחירתנו, ולאחר מכן אנו מתמודדים עם ההשלכות.
לצד המנגנונים ההגיוניים, פועלים גם מנגנונים לא רציונליים שאינם מודעים. אנו יודעים כי בתהליך קבלת החלטות, גם מורכבות וחשובות ביותר, מעורבים מרכיבים כמו אינטואיציה, ("תחושת הבטן") אמוציות ורגשות, הכוללות הטיות, העדפות אישיות ונקודות עיוורון. כל אלה נכנסים אל המשוואה הכוללת לצד המרכיבים הלוגיים, ומשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות לא פחות ולעיתים אף יותר מאשר כוח ההגיון.
למה קשה לנו להחליט?
נראה, אם כן, שלרשותנו עומד מנגנון פותח ועשיר הכולל כלים רבים ומגוונים לבצע בחירות ולקבל החלטות טובות. אם כן, מדוע לרבים מאתנו כה קשה להחליט, לבחור ולקבל החלטות, קלות כמורכבות? ישנן מספר סיבות אפשריות לכך:
היעדר ניסיון
יכולת בחירה וקבלת החלטות היא מיומנות חשובה והכרחית בחיים אך לרוב אנו לא לומדים ולא מתרגלים את תהליך קבלת ההחלטות בצורה שיטתית ומספקת בכדי לשכלל את המיומנות.
חוסר מודעות עצמית
בחירה וקבלת החלטות מבוססות בחלקן הגדול על רגשות, אך מחקרים הראו שרק 36% מן המבוגרים מסוגלים לזהות ולשיים את הרגשות שלהם בזמן אמת ולהבין כיצד אלה עשויים להשפיע על תהליכי החשיבה, ועל יכולת ואיכות קבלת ההחלטות שלהם.
"תשישות בקבלת החלטות" (decision fatigue)
הפסיכולוג רוי באומייסטר טבע את המושג בכדי לתאר את תוצאות המאמץ המנטלי והרגשי הנובעות מקבלת החלטות מרובות בתדירות גבוהה. נמצא שהיכולת והאיכות של קבלת החלטות נפגמות עם מעבר הזמן ועם מספר ההחלטות שעל האדם לקבל. ככל שאדם נדרש לקבל יותר החלטות במהלך תקופה מוגדרת, כך ההחלטה הבאה תיעשה קשה יותר עבורו. בסופו של דבר המוח יחפש דרכי קיצור לעקוף את העומס ואת ההתשה, מה שיוביל לקבלת החלטות גרועות, להימנעות או לדחיית קבלת ההחלטות.
חשוב לציין שתשישות בקבלת החלטות אינה פוגעת רק באנשים חשובים ומנהלים המקבלים החלטות הרות עולם. בתקופת הקורונה רובנו פסקנו מלקבל החלטות רבות "על אוטומט", ונדרשנו לקבל החלטות מודעות ומושכלות גם סביב בחירות מינוריות (לשלוח לבית ספר, לבקר את ההורים, לטוס לחופשה, להתייחס לצינון). לאחר החזרה לשגרה, לכאורה הכל חזר לקדמותו וניתן לחזור לאוטומטים, אך אנשים רבים הגיעו לסף יכולתם מבחינת היכולת לבחור וחשים תשישות וקושי בקבלת החלטות.
FOBO- Fear Of Better Option
הפחד שמא קיימות אפשרויות טובות יותר. רובנו מכירים את המושג FOMO, הפחד מלהפסיד משהו. אנו רואים תמונות ממסיבה או מטיול של השכנים ובטוחים שכולם סביבנו חוגגים ורק אנחנו מותשים על הספה. אך לאחרונה נולד מושג המתייחס לקושי להתחייב ולהחליט על אפשרות אחת. כאן המקום לציין את המובן מאליו: בעצם קבלת החלטה ובחירה באפשרות אחת, אנחנו מוותרים על כל שאר האפשרויות. מחקר חברתי בשם "ניסוי הריבה" הראה שריבוי אפשרויות אינו משפר את יכולת קבלת ההחלטות. ההפך הוא הנכון, השפע מוביל לקושי בקבלת החלטות ואף לחוסר שביעות רצון לאחר שבסופו של דבר ההחלטה מתקבלת.
FOBO עלול להוביל לתופעת analysis-paralysis, "האנליזה המשתקת", שבה המוח מוצף משלל האפשרויות ונכנס להילוך אנליטי, וכך אדם עשוי למצוא את עצמו אוסף יותר מידע, בוחן עוד אופציות וכל זאת במטרה אחת: להגיע לבחירה המושלמת. אך למרות ניסיונותיו הוא אינו מסוגל להתחייב ולהתביית על החלטה או על בחירה אחת, בעיקר כי אין בחירה מושלמת ולעולם לא תהיה. תמיד תהיינה אופציות נוספות.
הבחירה הנכונה
כיצד בכל זאת ניתן "לבחור נכון"?
איפוס: להתמקד ולזכור שלא מדובר במשחק סכום אפס. המטרה אינה להגיע לבחירה המושלמת אלא להגיע להחלטה הטובה ביותר עבורי כעת.
צמצם אפשרויות: בראיון בשנת 2012 אמר נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה: "שימו לב שאני לובש רק חליפות בצבע אפור או כחול. אני מנסה לצמצם את מספר הבחירות שעלי לעשות. אני לא רוצה להחליט מה לאכול או מה ללבוש, יש לי יותר מדי החלטות אחרות לקבל". העובדה שקיימות אינספור אפשרויות אינה מחייבת אותנו לשקול כל אחת מהאפשרות בתהליך הבחירה. הגדרת תחומים בהם ניתן ליצור שגרה שמאפשרת התנהלות "על אוטומט" ללא צורך בקבלת החלטות מורכבות, תפנה אנרגיה מנטלית יקרה לבחירות החשובות באמת.
לעצור, לנשום ו'להיות ברגע': מחקר משנת 2013 מצא שלאחר 15 דקות של תרגול מיינדפולנס אנשים הצליחו לקבל יותר החלטות מושכלות ומותאמות ופחות החלטות אימפולסיביות המבוססות על גורמים לא ענייניים להחלטה. עצירה והתמקדות פנימה יוצרות מרחב פנימי, חוסמות את רעשי הרקע ומאפשרות חיבור לצרכים ולערכי הליבה של האדם, שיובילו לקבל החלטות מדויקות, נכונות ומצמיחות.
כפי שכתב הפסיכולוג ויקטור פרַנקל: "בין גירוי לתגובה קיים מרווח. במרחב זה טמון הכוח שלנו לבחור את תגובתנו. בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו".
אמ;לק – המדריך לקבלת החלטות
- איפוס. זכרו שלא מדובר במשחק סכום אפס. המטרה אינה להגיע לבחירה המושלמת אלא להגיע להחלטה הטובה ביותר עבורי כעת.
- צמצום אפשרויות. העובדה שקיימות אינספור אפשרויות אינה מחייבת אותנו לשקול כל אחת מהאפשרות בתהליך הבחירה.
- מיינדפולנס. עצירה והתמקדות פנימה יוצרות מרחב פנימי, חוסמות את רעשי הרקע ומאפשרות חיבור לצרכים ולערכי הליבה של האדם.
איור: shutterstock
