אתחיל בגילוי נאות, אל הספר 'עד שליבך יתנגן' נחשפתי דרך העבודה. זה לא הספר הראשון שאני עובדת איתו ומצליח לגעת בי, אבל כאן קרה לי משהו אחר. רק אחרי כמה חודשים הבנתי בדיעבד שפחדתי לפתוח אותו. כי הספר הזה אינו ספר הגיגים או ספר תובנות, זה ספר שדורש ממך לעבוד. עבודה שבלב.
בספר עד שליבך יתנגן מביאה אלומה לב את הטקסטים של ימימה אביטל ומבארת אותם בשפה שלה. בהקדמה אומרת אלומה כי הלימוד בספר אינו צריך להיות לפי הסדר שבו הוא כתוב, אלא הלומדת בוחרת חלקים (כך נקראים הקטעים בלימוד של ימימה) בסדר שמתאים לה. הלימוד צריך להיות מתוך בחירה חופשית ובכך הוא מאיר בכל אחד את האור המיוחד שלו. אחרי קריאה החלטתי להביא את החלק שהיה דווקא הראשון שקראתי, וגם זה שהכי נגע בי.
העומס. העומס הוא מושג בתורת ימימה, ואלומה מסבירה אותו כך: העומס הוא מנגנון הגנה גאוני שיש בכל אחד מאיתנו. כילדים, בכל פעם שהרגשנו שאנחנו לא מתאימים, שאנחנו לא מספיקים כמו שאנחנו, העומס הוא זה שגרם לנו להשתנות ולהתאים את עצמנו כדי לקבל אהבה מהסביבה. הוא הגיע במקומות בהם הרגשנו שלאהבה אלינו יש תנאים, והוא בתגובה חיזק אותנו ותגמל בחוויות חיוביות. יחד עם זאת, העומס מנע מאתנו את היכולת להפנים מהו הערך האמיתי שלנו, והסתיר את הלב שהרגיש…
