אחרי חמישה חודשים בכלא, בשל עלילה בברצלונה, הוא נמלט וניסה לפתח קריירה רבנית בעיר חדשה. לא קלה היא דרכו של רב צעיר בעיר חדשה, בודד מול קהילה ותיקה ומסורותיה, ולפעמים גם כמה נשמות טובות שלא מהססות לתקוע מקלות בגלגלים, תמיד מסיבות ראויות. בעיקרון.
העיר החדשה המתוארת – סרקסטה, בפיו של הרב הצעיר – היא העיר האראגונית הידועה סרגוסה (שם העיר נהגה כמעט כפי שנכתב בעברית; בספרדית: Zaragoza). שמה של העיר מגיע, לא ניחשתם, משמו של אוגוסטוס קיסר רומי. 'קיסר־אוגוסטה' (Caesaraugusta) הפכה בפי המוסלמים לסַרַקֻסְטַה (سرقسطة) ושוב לסרגוסה.
בתקופה המדוברת הייתה העיר כבר כמה מאות שנים תחת שלטון נוצרי. כמאתיים וחמישים שנה קודם לכן כבש אותה אלפונסו הראשון ('הלוחם') מלך אראגון, שהיה אח ובן למלכי אראגון הקודמים. הוא הספיק בתוך עשור להתחתן עם בתו של אלפונסו הששי מלך לאון ולרשת ממנו באותה שנה את התואר הנחשק "אימפראטור טוטיוס היספנייה" ("קיסר כל הספרדים"), אך אז להסתכסך ולפתוח במלחמה מול אשתו אורקה שחפצה אף היא בתואר המלוכה שהגיע לה בירושה מאביה ולא הסתפקה בלהיות מלכה בפועל בתור 'אשתו של'.
האפיפיור התערב והנישואים בוטלו בשל קרבת משפחה רחוקה שנמצאה, מלחמת האזרחים התעצמה ואלפונסו ניצח אך לא הצליח לשמר את ספרד כולה מאוחדת. באותו עשור הוא הכריז גם על 'מסע צלב' לכיבוש סרגוסה מידי המוסלמים המורים ששלטו בה…