אי אפשר באמת להבין את השכונה שאנחנו חיים בה בלי לדעת ערבית. ועדיין, רוב הציבור הישראלי נחשף למה שקורה אצל שכנינו, האויבים וגם הידידים הפוטנציאליים, רק דרך הפריזמה של התקשורת המקומית. זו, לרוב, מעניקה סיקור נקודתי, מתווך, ולעיתים קרובות גם מאוד צר.
מי שרוצה לדעת מה באמת אומרים או חושבים בעזה, איך מדווחים על ישראל בביירות, ומה חושבים בטהראן, ימצא את מבוקשו בערבות הטוויטר. שם תמצאו צייצנים דוברי ערבית ופרסית שמבינים הקשר, מכירים את השפה ואת הקודים, ומספקים בזמן אמת תרגומים, ניתוחים, ושברי מציאות שלא מגיעים למהדורות.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
חלקם עיתונאים ופרשנים, חלקם חובבים אובססיביים, ויש גם קצין צה"ל אחד, דובר צה"ל בערבית, סא״ל אביחי אדרעי, שמצייץ בערבית כבר שנים, ומאז פרוץ המלחמה הפך לשחקן בולט מאוד בשיח של העולם הערבי בטוויטר. לעיתים הוא מעביר הודעות דובר צה"ל על פינוי תושבים, לעיתים פשוט זורק פיתיון, ומאות תגובות ערביות, לבנוניות, עיראקיות ואיראניות מזנקות עליו תוך שניות.
למען האמת, מחסום השפה הוא החלק הפחות בעייתי. בעידן של תרגומים מובנים בתוך האפליקציות של הרשתות החברתיות, הבעיה היא לא בהבנת השפה, אלא איתור המידע והגורמים הרלוונטים. מעבר לתרגום עצמו, יש פה מלאכה עיתונאית־תרבותית מורכבת: לקרוא בין השורות של תעמולה, להבין את הקודים הדתיים, לפענח דימויים מהקוראן, ולהבדיל בין איומים ריקים להצהרות עם…