1. סביר להניח שלא דפדפתם בעיתון מנורה. יש עיתון כזה, אני לא ממציא. העיתון יוצא לאור על ידי קונגרס יהודי בוכרה העולמי והוא מופץ מדי שבוע בקרב קהילות יהודי בוכרה בארץ ובעולם – הפצה גלובלית שהולמת קונגרס עולמי אמיתי. ניתן למצוא את העיתון ליד מָרְדְּכַי, מאפייה בוכרית שמציעה לציבור גוּשְגִ'זְדֶה וצֶ'יבּוּרֶק למרגלות מתחם סיידוף בירושלים. ניתן למצוא את השבועון גם במקומות פחות שגרתיים כמו חדר הגניזה בבית הכנסת גוּמְבַּז בסמרקנד, שם נתקלתי בו לראשונה. בכניסה לחדר לא היה דלת, רק פרגוד צבעוני, ואני הסטתי את הפרגוד וצללתי לתוך אוסף של דפים ישנים. אני אוהב לדפדף אז דפדפתי קצת עד שהגעתי לערימת גיליונות של מנורה. בשער אחד הופיעה הפניה לכתבה על מסעדת "בוכרה היפה" בפתח תקווה, כתבה חגיגית: "לכבוד 145 שנה לעיר האהובה שלנו פתח תקווה!" (ציטוט מדויק, כולל סימן הקריאה). אני זוכר שהתמלאתי בנחת פתח תקוואית על העיר שלא באמת קיימת ולמרות זאת הצליחה להגיע עד לעיתון נידח באוזבקיסטן. בהמשך חיפשתי מידע על השבועון הבוכרי ונחשפתי לריאיון שהעניק לב לבייב לעיתון. לבייב, נשיא קונגרס יהודי בוכרה, הביע את מורת רוחו מהעיתונות של היום. היא לא מדייקת, העיתונות הזאת, כל עיתונאי נהיה פרשן. רק עיתון מנורה ממלא את תפקידו נאמנה. לעיתונות יש תפקיד.
2. הסדרה התיעודית על יהודה משי זהב שלחה את יוצריה לארכיון, לצלול אל עומק חדרי הגניזה, שם הם מצאו את חיים שאולזון. "העיתונות של אז הייתה עיתונות מפלגתית", סיפר שאולזון, עיתונות חרדית עצמאית טרם באה לעולם. שאולזון ערך שבועונים שונים עד שהתגלגל לבלוג "בעולמם של חרדים" המזוהה איתו. הבלוג החריג של שאולזון כלל (ואולי עדיין) אוסף דיווחים שלא קוראים במקומות אחרים, דברים ששומעים מאחורי פרגוד. אני משתמש בתיאור "מאחורי הפרגוד" בכוונה. לרוב, לא שומעים בשורות חיוביות מאחורי הפרגוד. הגמרא מספרת על רוח ששטה אל מאחורי הפרגוד לשמוע איזו פורענות עתידה לבוא לעולם (ברכות יח, ב). אלישע בן אבויה ששנה ופירש סבר שאין לו תקנה אחרי ששמע את הקול מאחורי הפרגוד (חגיגה טו, א). גם הבשורה על עשרת הרוגי מלכות נשמעה מאחורי הפרגוד (מדרש אלה אזכרה). המקורות הללו השפיעו על הקונוטציה השלילית שמתעוררת בי כשאני מהרהר בפרגוד ופשרו. פעם ישבתי לדפדף בספר של עדן אביטבול וקראתי על פַּרְגּוֹד, שזו המילה הכי יפה. המשכתי לדפדף וקראתי גם על הכיסא שמסתתר מאחורי הפרגוד. לדפדף, איזו מילה יפה זאת לדפדף.
3. יום אחד אֵלְחִי שלח לי קישור לקבוצת וואטסאפ בשם חדשות הפרגוד. אֵלְחִי, שזה קיצור של אלחנן, היה עורך בכמה מערכות תקשורת מוכרות ואני סומך עליו בכל מה שקשור לחדשות. לא הכרתי את הפרגוד ולא ידעתי למה אני נכנס, וזו לגמרי בעיה שלי. בקבוצות הפרגוד ניתן למצוא אוסף אקלקטי של עדכונים מגזריים וביזאריים (בסדר הזה והפוך), דיווחים שוטפים על הלך מחשבתו של נתן אשל לצד פרסומות שונות שמסייעות לממן את הקול העלום שמאחורי הפרגוד. אודה ואבוש: קצת התמכרתי לקבוצה. בפרגוד ניתן לצפות בהודעות של הגבאי בבית הכנסת "אבי עזרי" בפתח תקווה, הודעות שנכתבות בטוש ארטליין על דף איי ארבע חלק, חוויה פתח תקוואית ידועה. למרות שעזבתי את פתח תקווה אני עוקב אחרי ההודעות של הגבאי המיתולוגי, קשה להסביר נוסטלגיה. הכל מופיע ונשמע מאחורי הפרגוד, ברוך השם. גם ביקורת על "לכתחילה", העיתון החרדי החדש, הופיעה ונשמעה מאחורי הפרגוד. קראתי את הביקורת שניסתה לנתח את המנטליות החרדית וזה שעשע אותי מאוד, תודה על זה. קראתי גם את לכתחילה, העיתון החדש. לעיתונות יש תפקיד.
(בתמונה: עיתון מנורה שצילמתי בט"ו בשבט האחרון)
