קריפטו: האם זה העתיד?

מטבעות דיגיטליים נשמעים לכם כמו משהו שרלוונטי רק לגיקים? בלוקצ'יין זו מילה בסינית מבחינתכם? יצאנו לדבר עם האנשים שמסבירים מהי מהפכת הקריפטו, למה היא צריכה לעניין אתכם, ואיך הקהילה החרדית יכולה להפיק ממנה תועלת

אולי יעניין אותך גם

רובנו שמענו כבר על מטבעות קריפטוגרפיים, או בקיצור – קריפטו. הביטקוין מככב מדי פעם גם בכותרות שמגיעות לעיניהם של שונאי החדשות הכלכליות, ולא מעט אנשים מהשורה מתעניינים באפשרויות ההשקעה במטבעות הדיגיטליים החדשים. אולם קריפטו הוא הרבה מעבר לכך: מדובר ביצירת מופת טכנולוגית שמושכת אליה את האנשים החכמים ביותר בעולם מחד, ומהווה כר פורה לנוכלים ורמאים מאידך. 

תחילתו של הסיפור היא במשבר הכלכלי הגדול של 2008, שערער קשות את האמון הציבורי במוסדות הפיננסיים המסורתיים. למי שכבר הספיק לשכוח, משבר הסאב-פריים הידוע לשמצה התרחש אחרי שנים של שגשוג עצום בשוק הנדל"ן האמריקאי. כדי לאפשר לשוק להמשיך ולצמוח, בנקים הניחו ללקוחות ליטול הלוואות עצומות למימון רכישות נדל"ן גם אם מצבם הכלכלי היה בכי רע. 

סופו של הסיפור ידוע. יותר מידי אנשים שלקחו משכנתאות לא הצליחו לפרוע את חובותיהם. חברות ההלוואות החלו לפשוט רגל בזו אחר זו, ותהליך שרשרת הביא לבסוף לכך שב-15 בספטמבר 2008 הכריז הבנק הרביעי בגודלו בארה"ב – ליהמן ברדרס – על פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה. בשלב זה ממשלת ארה"ב התערבה והתחילה להזרים מימון לבנקים כדי למנוע מבנקים נוספים לפשוט את הרגל. למרות זאת, העולם כולו נכנס לתקופת מיתון קשה, המערכות הבנקאיות בעולם התערערו, ואמון הציבור במוסדות הפיננסיים נחלש בצורה דרסטית.

שבועות בודדים לאחר מכן, ב-31 באוקטובר 2008, בקבוצת תפוצה באימייל בנושא הצפנה ממוחשבת, נשלח לינק למסמך ששמו "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System" (בתרגום חופשי – ביטקוין: מערכת מזומנים עמית-לעמית אלקטרונית) המאמר, שהיה חתום בשם בדוי, הציג פיתרון אלגנטי ופשוט יחסית לניהול מטבע דיגיטלי באינטרנט.

הרעיון של כסף דיגיטלי לא היה חדש. למעשה, מאז הולדתו של האינטרנט דובר רבות על יצירת מטבע דיגיטלי של האינטרנט. אולם, די מהר התברר שלא פשוט כל כך לעשות את זה. איך יוצרים קובץ דיגיטלי שבלתי ניתן להעתקה או העברה? אם אי פעם הקשבתם למוסיקה ב-MP3 אתם כנראה מודעים לקושי למנוע העתקה כזו. אבל אז הגיעה פריצת הדרך. במאמר בספטמבר 2008 הציג סאטושי נקמוטו – אלמוני שזהותו טרם נחשפה עד היום – טכנולוגיה מדהימה שמאפשרת לנהל רישום דיגיטלי בצורה שבה אין לגורמים חיצוניים אפשרות לשנות את המידע או להשפיע עליו.

איך זה עובד?  תהליך הנפקת מטבעות חדשים למחזור מכונה "כרייה". בתהליך זה יש להקדיש כוח חישוב רב על מנת להנפיק מטבעות חדשים הניתנים לשימוש. אחרי משימת הכרייה הלא פשוטה מתקבע מטבע דיגיטלי, שאותו (או נפוץ יותר, חלקים ממנו) ניתן להעביר בין משתמשים לכל מטרה ועסקה. בהפשטה מקסימלית ניתן לומר כי יש רשת שלמה של מחשבים שתפקידם לתחזק בכל זמן נתון בסיס נתונים שאומר כמה כסף יש לכל אחד. ההעתק של בסיס הנתונים עם כל המידע שעוקב אחרי כמות הכסף שיש לכל אחד נמצא בכל מחשב החבר ברשת. באמצעות משחק מתוחכם של הצפנות אפשר לוודא שאף אחד לא מזייף נתונים שנכנסים לבסיס הנתונים. כך נולד הביטקוין, וכך נוצרה התפיסה הטכנולוגית המכונה בלוקצ'יין, המאפשרת פעילות עסקית מאובטחת באינטרנט, תוך אימות של טרנזקציות עסקיות בין צדדים שונים ללא צורך בישות ניהול מרכזית.

כמו להשוות בין סוס למכונית

כצפוי מאומת הסטארטאפ, חברות ישראליות לא מעטות מגלות עניין במטבעות הדיגיטליים ובבלוקצ'יין, הן בצד היזמות והן בצד ההשקעה. עידן לוין הוא אחד המשקיעים הללו. הוא מגיע מרקע פיננסי מסורתי, אך כיום מתמקד רק בשווקים דיגיטליים. לוין מילא שורת תפקידים בגופים פיננסיים בישראל ועבד כיועץ במחלקת ליווי עסקאות ב-KPMG וכמשקיע בקרן ההשקעות הפרטית (פרייבט אקוויטי) 'טנא'. בנוסף, הוא מחזיק תואר ראשון בכלכלה חשבונאות ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון.

עידן לוין

"אני עובד בקרן הון סיכון שמשקיעה בתחום הקריפטו", הוא מציג את עצמו. "שמה של הקרן הוא 'Collider'. זאת קרן שהתחילה לפעול ב-2018 והקימו אותה אדם בניון ועופר רותם, כשעד מהרה הצטרף אליהם גם אבישי עובדיה. הם התחילו בתור קרן יחסית קטנה. עופר היה אחד מחלוצי הביטקוין פה בישראל והוא השקיע מאוד מוקדם. הקים את שגרירות הביטקוין בישראל, ותרם הרבה לבניית התעשייה המקומית. אבישי היה יזם שאירגן המון אירועים של קהילות קריפטו ובלוקצ'יין בירושלים. הוא למד באוניברסיטה העברית, וכשהם הקימו את הקרן, אבישי הקים שם את Collider lLbs, סוג של אינקובטור 'hands on' שמלווה סטארטאפים בשלב מאוד מוקדם. אדם היה בכלל יזם שהגיע מעולמות האופן-סורס, עד שגילה את הקריפטו". 

בוא נדבר על קריפטו עצמו. למה שלי כמשתמש יהיה אכפת איך הכסף עובר ממני למישהו אחר?

"אני חושב שזאת שאלה טובה אבל אין לה תשובה מהסוג שאנחנו מצפים לו. אומרים למשל שאם היית שואל בנאדם במאה ה-18 מה הדבר שהוא הכי רוצה בעולם הוא היה אומר סוס יותר מהיר. הוא לא היה אומר מכונית. כששואלים 'למה שבעצם ארצה את הקריפטו הזה', אנחנו מסתכלים על השאלה בצורה הזו. אי אפשר לרצות קריפטו בלי להבין את כל המערכת הפיננסית החדשה שהוא יוצר.

"איך אני מסתכל בעצם על קריפטו? תראה את האינטרנט, מהו בעצם? מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו מחליפים אינפורמציה. המחשב מעבד את התמונה ואת הקול לביטים ואז שולח את זה למחשב שלך. לפני 100 שנה יכולנו לעשות את זה אבל במשלוח מכתבים. זה פשוט היה איטי ויקר ולא היינו מצליחים להגיע לרמת הפרודוקטיביות של השיחה הזאת גם אחרי חודשיים. עדיין, להעביר אינפורמציה יכולנו. 

"כיום הגענו למצב שהאינטרנט איחד את כל ערוצי התקשורת. הכל עובר דרך הפרוטוקולים של הרשת, נטפליקס, ווצאפ, וידאו. בעצם כל ערוצי התקשורת שלנו הפכו לערוץ תקשורת אחד. אז אתה יכול להעביר אינפורמציה מאוד מהר. מה אתה לא יכול להעביר? ערך פיננסי. לדוגמא, למה אני יכול לשלוח למישהו הודעה בווצאפ לארה"ב אבל אני לא יכול לשלוח לו חמישה דולרים. או בעצם, אני כן יכול לשלוח לו חמישה דולרים אבל אני אצטרך ללכת לסוויפט, לשלם כמה עשרות דולרים, לחכות כמה ימים ואז להעביר לו. בדיוק כמו שיכולתי לשלוח לך מכתב לפני 100 שנה. אני לא יכול לעשות את זה ממש מהר.

"יש מי שטוען: הסיבה היחידה שקריפטו עובד מהר היא משום שהוא לא כפוף לרגולציה. אם הבנקים לא היו עובדים עם רגולציה היינו בהחלט יכולים להעביר כסף במהירות לכל העולם. אבל בעיני זה לא נכון. כל המערכת הפיננסית ירשה את תכונות העולם הישן, הבלתי טכנולוגי. זו הסיבה שהבורסה עדיין נפתחת בתשע ונסגרת בחמש. זה היה הגיוני פעם, כשהיה צורך לפתוח ולסגור אותה פיזית. אבל היום הכל ממוחשב, למה לסגור בחמש? רק כי ככה היה פעם. זה מה שקורה גם בבנק. כשאתה מעביר כסף בביט אתה לא באמת מעביר כסף. אתה שולח הודעה לבנק וכשהוא ייפתח לעבודה הוא ישלח את הכסף. למה? אין מחשבים שעובדים בלילה? 

"לכן, כשמסתכלים על קריפטו צריך להבין שזה לא שלוקחים את השירותים הפיננסיים הקיימים ומאיצים אותם. זה כמו להשוות סוס למכונית. הקריפטו פותח כל כך הרבה אפשרויות שפעם לא יכולנו לדמיין בכלל, כמו שהאינטרנט עשה". 

העתיד תלוי בחוויית המשתמש

לצד ההתלהבות של אלה שבטוחים שכל העולם הוא קריפטו – או לפחות יהיה כזה תוך זמן קצר למדי – נמצא גם מומחים שאמנם מאמינים בפוטנציאל של הבלוקצ'יין, אולם סבורים שיש לו עוד דרך ארוכה ללכת עד שיהפוך לאוניברסלי. אחד מהם הוא יונתן מנדלבאום, מנהל השקעות בקרן הון סיכון 'TLV Partners' מאז 2017, שנמצא בתחום ההשקעות כבר שמונה שנים וכיום מתמחה בהשקעות בתחום הפינטק. יונתן, במקור מקליבלנד שבאוהיו, עלה לישראל, למד שנתיים בישיבת הר עציון ושירת כמפקד ביחידת חרוב בצה"ל. הוא בוגר תואר ראשון במימון מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

יונתן מנדלבלום

"פינטק הוא הלחם של המילים פיננסים וטק", הוא מסביר. "בעולם הפיננסי המסורתי שנשלט על ידי בנקים, כל בנק מציע עשרות עד מאות מוצרים, אבל אנחנו הלקוחות לא תמיד מבינים איך כל דבר קטן שהבנק מציע הוא בעצם מוצר. יזמי פינטק אומרים: בואו ננסה להוציא כל מוצר בנפרד, וננסה להתמקד רק בו, נבנה את זה דרך טכנולוגיה חדשה ולא בדרכים הרגילות שבהן בנקים עושים את הדברים, אלא בדרך נוחה וידידותית יותר למשתמש. כל שירות בנקאי שנעשה היום עם טכנולוגיה חדשה יותר – הוא פינטק".

איך כל זה קשור לקריפטו?

"בלוקצ'יין הוא בדיוק ההפך ממה שאנחנו עושים בפינטק. חוויית המשתמש עדיין גרועה, אבל הם אומרים: בואו נהפוך את התשתיות ונבנה אחת חדשה לגמרי. לכן גם לדעתי זה לא שייך לפינטק אלא יותר לפיננס עצמו – לתשתיות שעל גביהן הבנקים והמוסדות הפיננסיים פועלים, ושאותם הבלוקצ'יין בונה מחדש אבל בצורה מבוזרת. מה שחסר למטבעות הדיגיטליים, כרגע, זה דווקא תחום הפינטק: כל שכבות המשתמש מעל התשתיות שאמורות להנגיש את השימוש בתשתית למשתמש הקצה".

לי כמשתמש, משנה איך הכסף עובר?

"זה נכון, ל-99 אחוז מהמשתמשים לא אכפת בלוקצ'יין או דברים אחרים, אבל הם כן רוצים שהכסף יעבור ממקום למקום ואכפת להם שזה ילווה בחוויית משתמש טובה. והיום, לדעתי, בעולמות הקריפטו, הבלוקצ'יין והווב-3, לא משנה איך נקרא לזה, חוויית המשתמש עדיין רחוקה מאוד מלהיות מספיק טובה לקהל רחב. אנשים לא יודעים מה הם כל הארנקים שצריך להוריד. ויש את עניין הבטיחות, צריך לזכור את הסיסמאות, יש פשוט יותר מדי דברים שצריך לעשות כדי באמת להגיע לתוך העולם הזה.

"חייבים לזכור שגם יישומי פינטק, כלומר דברים כמו להשתמש לא באפליקציה של הבנק אלא באפליקציות של הניאו-בנקים, הם עדיין לא ממש נפוצים. רוב האנשים עדיין נמצאים בבנקים הרגילים. בקהל של ההייטקיסטים קל לחשוב שכולם משתמשים בפינטק. אבל גם אפליקציית השקעות מצליחה מאד כמו רובינהוד, שהונפקה לפני שנה ויש לה עשרות מליוני משתמשים  – היא לא דבר שמשתלט בינתיים על שוק ההשקעות. רוב המשקיעים עדיין בוחרים בשירותים פיננסיים מסורתיים".

מהן ההזדמנויות שכן יש בתחום?

"יש שתי שכבות של שיפור בבלוקצ'יין – בתשתית ובשימושיות. גם התשתית של הבלוקצ'יין לא טובה, אבל שם לדעתי זה פשוט שאלה של זמן. כל שנה אנחנו נראה שיפור מבחינת כוח-המחשוב והמהירות שהתשתית של הבלוקצ'יין יכולה לאפשר לאפליקציות שרצות עליה. וזה יקרה, אין לי ספק שזה יקרה כי יש מספיק אנשים חזקים שעובדים על זה. מה שחסר עדיין זה אנשים שעובדים על השכבה שפוגשת באמת את המשתמשים, וחבל. במיוחד כשמסתכלים על היזמים הישראלים, הם תמיד יזמים שהולכים על התשתיות, תמיד מחפשים את גישת התאגידים ורוצים למכור ישירות לעסקים ולא לצרכנים. זה אולי קל וטבעי, אבל לטעמי פחות מעניין, וגם פחות מתגמל בטווח הארוך. יזמים ישראלים צריכים להתמקד יותר בבנייה של שכבת חוויית המשתמש. לדעתי זאת גם ההזדמנות הגדולה יותר".

התייעלות ובניית אמון

מה עם מי שחי עם הבנק שלו בשלום, לא מוטרד ממהירות ביצוע עסקאות, ובאופן כללי לא מאמין שהקריפטו רלוונטי לחייו? אם תשאלו את הנרי חזן, יזם חרדי, הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה שיכולה לשרת היטב גם אינטרסים קהילתיים של הציבור החרדי. 

חזן, בוגר ישיבה, התחיל לתכנת בגיל 12. "אחרי שהתחתנתי גרנו בברזיל ואז חזרתי לישראל והקמתי סטארטאפ חרדי בירושלים בשם 'Weel' עם 60 עובדים, שבו הקפדנו בין השאר על סדר לימוד יומי של שעתיים", הוא מספר. לפני כשנתיים הוא החל להתעניין בפיתוח תוכנות על הבלוקצ'יין, והקים סטארטאפ שמפתח פרויקט בלוקצ'יין בתחום הביטוח. "זה פרוטוקול שנועד ליישם את רעיון הערבות ההדדית בין אנשים שלא סומכים זה על זה. באופן רגיל, ערבות כמו זו של מיזמי 'ערבים' ו'יחד' עובדת כי סומכים על הרבנים מאחוריה או על חברי הקהילה. אבל כשאין אמון קיים כבר, יש צורך להשתמש בתיאוריות מתורת המשחקים כדי לפתור את הבעיה ולאפשר ביטוח הדדי".  

הנרי חזן

איך הגעת לעולם של הבלוקצ'יין?

"יש לי חבר, שהוא גם תלמיד חכם, שלפני שש שנים אמר לי שיכול להיות שהבלוקצ'יין יעניין אותי. ומשם התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי שהטכנולוגיה הזו מציעה פתרונות למגוון רחב של בעיות. למשל, הבנקים הפכו היום להיות רק שירות של מחשבים, מה יש לבנקים? רק מספרים בחשבונות, והם משנים את המספרים ביניהם. לשם מה הם צריכים את כל המבנה מסביב? את האישורים של המדינה, את האבטחה? הם צריכים המון דברים מסביב כדי לבנות מערכת שתבטיח שאף אחד לא ישנה את המידע שבמחשבים. כשאני מעביר את הכסף מהחשבון שלך לחשבון שלי אתה סומך על זה שאף אחד לא נוגע במספר הזה.

"בבלוקצ'יין פתרו את הבעיה הזו. אף אחד לא יכול לשנות את מה שכתוב במחשב, וממילא לא צריך בנקים יותר. 

"אחרי זמן מה הגיע גאון בשם ויטליק בוטרין והוא המציא את המחשב המבוזר, אתריום. המשמעות של מחשב מבוזר היא שכל אחד יכול לכתוב תוכנות ואף אחד לא יכול לשנות את מה שכתוב בתוכנה. כך אפשר לעשות הלוואות, אפשר לעשות ביטוח, וכל זה בלי חברה מאחורי השירות. הקוד הוא פתוח וכולם יכולים לראות מה כתוב שם. כך נוצרים חוזים חכמים".

מהו בעצם מחשב מבוזר?

"אם מחשב רוצה להצטרף לרשת המחשבים, הוא צריך לפתור בעיה מתמטית שעולה חשמל. זאת אומרת שכל פעם שהוא מאשר שהייתה עסקה ביני לבינך, שעשינו העברה, הוא משלם חשמל. אם בא מחשב אחר ורוצה לשנות את כל מה שאנחנו המחשבים החברים, מבצעי העסקאות, עשינו, הוא יצטרך לשלם את החשמל שכולנו שילמנו וזה מאוד יקר. כתוצאה מכך הוא מאבד את התמריץ להתקיף את הרשת – העלות תהיה יותר יקרה מכל הכסף שיוכל להשיג – ובמקום זה משתלם לו להצטרף לרשת, להיות חלק מהמחשבים שמאשרים את העסקאות ולהרוויח מזה כסף בעצמו".

במישור הבנקאי, השימושיות של הבלוקצ'יין מובנת. אילו עוד שימושים אתה רואה? 

"השימושים שבולטים בשנים האחרונות הם של פיננסים מבוזרים. למשל, NFT. מה זה בעצם? זה אומר שאפשר להנפיק מטבע על חפצים, שמוגדרים כנכס ייחודי. מה ההבדל בין NFT למטבע רגיל? אפשר ללמוד את האבחנה ממסכת בבא קמא, בדיון לגבי הגדר של גניבה. לדוגמא, אם אדם שם 50 דולר על השולחן ובא מישהו אחר ומחליף אותם בשטר אחר של 50 דולרים, זה לא נחשב שהוא גנב. אבל אם הוא שם עט ומישהו אחר החליף אותו בעט דומה, הוא גנב. למה? כי הכסף הוא בר חליפין וכל הכסף הוא אותו דבר. כלומר, אם אני נותן לך דולר אחד ואני אחר כך לוקח ממך דולר אחר, לא באמת השתנה משהו. אבל כשמדובר באובייקט כמו עט – זה לא אותו עט, הוא לא רק מייצג כוח קנייה. זה הרעיון מאחורי NFT. הוא לא בר חליפין".

חזן רואה בבלוקצ'יין גם פוטנציאל לשימושים חברתיים שיכולים להיות מיושמים בהצלחה בציבור החרדי, על בסיס הארגונים האוטונומיים המבוזרים (DOA) שמשגשגים בחסדי הבלוקצ'יין.

"הציבור שלנו יכול לקבל מהטכנולוגיה הזאת שני דברים: יעילות וגודל. לדוגמה, היום רואים כבר שיש כל מיני פלטפורמות לגיוס המונים כדי לאסוף כסף. חלק מהכסף הזה שנאסף מגיע לידיים של המנהלים ואין שקיפות מלאה כלפי התורמים. בבלוקצ'יין אין צורך בניהול הזה, ויש שקיפות. 

"אבל זה לא הדבר היחיד. בצורה הזאת גם אפשר להביא המון כסף מחו"ל. כך שגם ארגונים קטנים, אנשים, בתי כנסת וקהילות יכולים לקבל כסף, והתורמים יודעים בוודאות שהכסף שהם תרמו הגיע לנזקקים שהלכו לחנות וקנו איתו אוכל. כך, על הדרך, נפתרת גם בעיה של אמון".

איך פועל פרוטוקול הביטוח שלכם?

"בוא נגיד שיש לנו קבוצה של מאה אנשים שרוצים לעשות ביטוח לעצמם, נגיד ביטוח חיים. כל אחד לוקח קצת מהכסף שלו והוא נועל אותו בתוך ארנק דיגיטלי שיושב על חוזה חכם. וכל אחד נועל נגיד 150 דולר. אם חלילה קורה משהו לאחד מאלה שהצטרפו והוא צריך את הכסף, לקהילה יש שתי דרכים לפעול. או שהיא בוחרת ממונה אחד שמחליט אם לשחרר את התשלום או לא, או שהיא מצביעה על כך. אם מימוש הביטוח מאושר, התוכנה עוברת בין כל הארנקים האלה, לוקחת חתיכה קטנה מכל אחד ומעבירה לבן אדם שצריך את העזרה. ככה יש אפס ביורוקרטיה, הכל דיגיטלי ומאה אחוז שקוף".

כלומר, עדיין צריך לתת אמון באדם בודד שיאשר חלוקה של כספים?

"שאלה טובה, אבל גם את החלק הזה פתרנו. בוא נגיד שה-insurDAO זאת חברת-הביטוח של המשגיחים. כל משגיח שם את המטבע שלו ובמקרה שהוא מזייף, כלומר אם יש הפסדים לא צפויים על פי החישובים האקטואריים, הוא ישלם מהכסף שלו. הוא צריך לבחור את האנשים הנכונים ברשימה שישחררו את הכסף. כאן זה מתחיל להיות דומה לחברת ביטוח שבה העובדים שמים חלק מהכסף שלהם על ההחלטות והם גם יפסידו אם יהיו להם הפסדים גדולים. אם הם יהיו טובים הם ירוויחו. כתוצאה מכך יש להם תמריץ לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר".

צילום שער: shutterstock

אולי יעניין אותך גם

מהי חרדיות (מאמרי יסוד, חלק א')

ההתבדלות היא מאפיין חרדי בולט, עד שיש כאלו שרואים בה ערך מהותי בתפיסה החרדית. אלא שההתבדלות איננה אלא אמצעי לערך האמיתי והמוחלט של החרדיוּת - שמירת ההלכה. להתבדלות יש תפקיד חשוב, אבל היא איננה עיקרון על. עלינו לחנך את ילדינו בראש ובראשונה למחויבות והתמסרות מלאות לשמירת התורה והמצוות, וזאת מתוך עיסוק בשורשי המחויבות שלנו לתורה

החרדים ומדינת ישראל (מאמרי יסוד, חלק ב')

למרות המאבק ההיסטורי בין החרדיוּת לבין הציונות, היחס אל המדינה היום חייב להתאים למציאות העדכנית. לא ניתן להתכחש לעובדה שהציבור החרדי נהנה ממוסדות המדינה ומשתתף בניהולה. אין צורך לאמץ תפיסת 'אתחלתא דגאולה' כדי להפנים את החובה לנהוג כשותפים הגונים בביתו המשותף של העם היהודי

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

מה תעשה מדינה ותנצח?

כפי ששאלת הפרנסה תלויה במידת ההשתדלות, כך גם ההצלחה בחזית המלחמה. הגמרא מלמדת אותנו שפעולה בדרכי הטבע היא תנאי יסודי להצלחה בכל המישורים

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אמונה וביטחון

מחשבות על טוב שיבוא ורע שנוכח, על מידת הביטחון השגויה וזו הנכונה, ועל שיחה על כוס קפה עם החזון איש

מעיין דוד

במחשבה שנייה

איך קרה שהרווארד נרדמה בשמירה

כריסטופר רופו, הפעיל השמרני שהוביל להתפטרותה של נשיאת אוניברסיטת הרווארד, גלוי תמיד באשר לאסטרטגיה שלו. מדוע יריביו האידיאולוגים נתפסים תמיד בלתי מוכנים?

עינת ישפה

פסיכולוגיה

אני להתנדבות וההתנדבות לי

שלל אפשרויות ההתנדבות שמקיפות אותנו מראשית המלחמה הן הזדמנות לסייע לאחרים אך לא פחות מכך גם להיטיב עם עצמנו

כניסת מנויים

כניסת מנויים