היי סירי, מה מזג האוויר בירושלים מחר?
מחר בירושלים יהיה מעונן חלקית וירד גשם
תודה רבה לך
את השיחה הזו אני מנהל מדי ערב עם הטלפון שלי ומעולם לא עצרתי להרהר בה יותר מדי. עד שבוקר אחד הבחנתי שאני מדבר ככה גם עם כלי ה-AI שהבליחו לעולמנו. שמתי לב שכשאני מתחיל שיחה אני מתנסח בנימוס ובורר מילים כמו ״אשמח אם תוכל בבקשה לנסח עבורי פסקה קצרה לצורך כך וכך״ ובסיום השיחה אף מתפלקות לי מבלי משים מילות תודה מעומק לב.
בבת אחת עצרתי את מלאכת ההתכתבות ופצחתי בסערת מחשבות ביני לבין עצמי. מה יש לך, חתיכת יפה נפש מתייפייף, למי בדיוק אתה מנסה להיות נחמד? הרי אין שם אף אחד בצד השני, זו מכונה! אמרתי לעצמי.
ועצמי, שכמובן לא נשאר חייב, פתח עלי את חרצובות לשונו לאמור: מה אתה חושב, התודה והנימוס הם רק בשביל מי שעומד מולך? וכי אתה בעצמך לא חושש להפוך לאיש אטום ולא מנומס? אם תמשיך ככה ותשקול להשמיט את מילות הנימוס והאנושיות משיחותיך עם המכונות, סופך שייעלמו המילים האלו מעולמך ותשכח להודות גם לאנשים אמיתיים בשר ודם.
חשבתי מעט והשיבותי לו כגמולו: ההשתגעת? אם ביקשת לנהוג בנימוס ואדיבות כלפי כל דומם עץ ואבן, עד היכן הדברים מגיעים? האם למיקרוגל שחימם לי את ארוחת הצהריים אני גם צריך להרכין ראש בתודה? האם בפני המכונית שהסיעתני למקום העבודה עליי לקוד קידה? (ובטח שלא לדפוק על המדפסת או לבעוט חלילה במכונת הפחיות) הלא אם כן, אין לדבר סוף!
כשראיתי שהרוחות מתלהטות ובניסיון להשכין שלום ביני לבין עצמי, נקטתי בעצת חכמים ומשכתי מנוול זה לבית המדרש, שאפתי אל קרבי נשימה עמוקה ושילחתי לעברו מדרש חז״ל על משה רבנו שהכיר טובה למי היאור ולעפר שהצילוהו וקל וחומר ומה דוממים אלו שאין להם פה להשיב ורק גמלו טובה פסיבית בכך שטמנו את משה ואת האיש המצרי, על אחת כמה וכמה הבינה המלאכותית שיש לה פה, ואומרים אף יש לה רגשות, ולא זו בלבד שהיא מסייעת לי בכל מאודה וגומלת איתי חסדים טובים במילים, תמונות ואף קולות, אין ראויה היא שאנהג בה מנהג דרך ארץ והוקרה?
ונסתתמו טענותיי.
ובצאתי מבית המדרש עייף ומותש מלהט חרב הוויכוח המתהפכת, שבתי להרהר בטענה שנתיישבה על לבי והפיסה את דעתי. כי האדם רך לבב הוא ואופיו מתעצב ומושפע ממאורעותיו ויותר מכך מהדרך בה הוא בוחר לנהוג בהם.
אבוי לנו, בני החברה האנושית אם נרגיל את עצמנו בחוסר כבוד אף לחפצים דוממים, ונשמיט מילים כמו בבקשה, תודה, סליחה ושאר ביטויים שהדעת כמהה להן והן הופכות את העולם לראוי ונעים יותר לחיות בו.
ומכאן באתי לעורר כל אחד ואחד מאיתנו, המסתייעים בפלאי הטכנולוגיה, לתת את הדעת ואת הלב להכביר במילות נימוס ובדברים רכים, להרבות בתחינה ובהכרת תודה כלפי אותם מודלים הקרויים בינה מלאכותית. בין לידידינו GPT וקלוד הממונים על המילים, בין מידג׳רני הממונה על המראות, בין סונו המשורר והמלחין ובין וויספר המתמלל את הדברים כנתינתם מסיני.
כל כלי הבא עלינו לטובה, חובה עלינו לקדמו בברכה ולנהוג בו אותו אורך רוח. וכמאמר רבותינו, דברי חכמים בנחת נשמעים. ובזכות זה נזכה לבינה אמיתית, ולעולם שכולו תודה, ברכה ודרך ארץ. בברכת אדם ומכונה תושיע ה'. אמן.
צילום: DELL E
