אין אמונה ללא מעשה

לא ניתן לרפא את הפגם של "כוחי ועוצם ידי" בשלט רחוק. ראשית, עלינו להיות מאותם שעליהם נאמר "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"

אולי יעניין אותך גם

לאחרונה פורסמו שני ניתוחים דומים העוסקים בכישלון הקולוסאלי שהוביל לטבח הנורא בדרום ולפרוץ המלחמה הנוכחית. האחד הוא של ד"ר רן ברץ, דוקטור לפילוסופיה, פובליציסט, ולשעבר מוביל תחום ההסברה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. השני הוא של ראש ישיבת חברון, הגר"ד כהן שליט"א.

ברץ, בטור שפורסם ב"מקור ראשון" (יום שישי, 13.10.23), טוען שחטאנו בחטא היהירות ושמנו את מבטחנו במחסום המסיבי שהוקם בשנת 2021. עם סיום הפרויקט, סיפר תא"ל ערן אופיר שמדובר ב"מכשול עילי שלא מאפשר חדירה מעל הקרקע, מכשול מסיבי מאוד". הלה סיים בבשורה – קשה כיום, אחרי הטבח, לחזור על המילים הנוראות – לתושבי עוטף עזה: "יש היום מכשול משמעותי, הן תת-קרקעי והן עילי… שלא יאפשרו כניסה למדינת ישראל".

ברץ מביא דברים דומים משורה ארוכה של בכירים במערכת הביטחון (כולל ראש הממשלה), וממשיך לבקר קשות את הפיקוד הבכיר, אנשים "מלאים בביטחון עצמי ורהב […] נהנים מהטיית אמון כלפי בעלי סמכות, שמתעצמת בשל מעטפת הסודיות, השתקת הביקורת, הטיוח ותרבות השקר החמורה שפושה במערכת הביטחון".

"צמרת הביטחון", לדבריו, "הפכה לקליקה סגורה וזחוחה, תיבת תהודה מערכתית שמתאפיינת בחוסר מקצועיות; וככל שהיא מקצועית פחות, כך היא דורשת יותר עצמאות מפיקוח וחסינות מביקורת".

בדברים שפורסמו באותו היום (על-ידי הרב אליאב מילר) במגזין "במה", הביע הגר"ד כהן תחושות דומות. "אחרי מלחמת ששת הימים היה במדינה שכרון גדלות וכוח, דיברו אז…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?