התערוכה "בגד כפל" של האמנית בקי מיינר, המוצגת בגלריית המקלט בירושלים, מתכתבת עם הביטוי הלשוני "בגד כפת" — צירוף מלים עברי שמסמן כפילויות, תנועה בין משמעויות, ומשחק מילים מכוון. בכך השם משקף במדויק את הרובד הרב־שכבתי של העבודות בתערוכה. מיינר בוחנת בגדים כמרחב של זהות, כיסוי וחשיפה, ומרכיבה שפה חזותית עשירה שמנכיחה את המפגש הבין־אישי, משפחתי, דתי וחברתי.
מרחבי העבודות שלה בתערוכה שואבים מתוך החיים החרדיים – שכונות כמו בני ברק, ירושלים ונחלאות, והיא אפילו ציירה את רחוב יהודה המכבי שבו שוכנת הגלריה עצמה (מבלי לדעת על התערוכה שתתרחש בעתיד ברחוב זה) – ומיינר משתמשת בהם כחומר גלם ליצירתה מתוך היכרות פנימית, אמפתיה ופליאה.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
כך, מבט מהאדמה אל השמיים תוך כדי סקירה של המרפסות החוקיות והלא-חוקיות המסמלות את השכונות החרדיות, נקרא בשם המפתיע "איפה אלוקים?" עם קריצה הומוריסטית ואירונית על הלכה, סוציולוגיה ומגזר כדי לשאול שאלה אמיתית בחיפוש אחר האידאולוגיות הגדולות.
טכניקת הקולאז', מוטיב מרכזי ביצירתה, הופכת אצל מיינר, בוגרת בית הספר אבני בתל אביב, לא רק לאמצעי צורני אלא לשפה מהותית: שכבות של טקסטיל, גזירה, הדבקה, חוטים, דימויים, הדפסים חוזרים. כל אלה יוצרים מארג חזותי ופואטי שמזמין את הצופה להתבוננות מרובדת ולא ליניארית. ואליה מתחברת הפעם טכניקת…