היסטריה ומהירות

האם בזכות המהירות נגיע אל היעדים מהר יותר, או שישנה אפשרות אחרת, אולי קטסטרופלית מבחינתנו?

אולי יעניין אותך גם

תנסו לדמיין לרגעים אחדים שכל העולם כולו הוא בעצם גשר צר, אתם הולכים עליו בזהירות למרות שהעיקר לא לפחד כלל, כי העיקר האמיתי הוא להגיע אל היעד שלמים ובריאים עם ערך מוסף כלשהו. הרי שם בקצה ישאלו אותנו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה?

שקט שורר בעולם ואתם בריכוז מלא, אבל דבר קטן אחד מלחיץ ברקע: קול תקתוק אחיד של שעון עצר. זמנכם קצוב ואתם יודעים את זה היטב, אבל הסטרס שאליו תכניס אתכם הצפייה בשעון הזמן, עשוי לקבוע את גורלכם לרעה חלילה.

הרגע הזה – שבו השעון חדל מלשמש כלי נהדר, שבעזרתו ייחל האדם לשלוט על הזמן ולהשתמש בו בתבונה. והפך לכלי שהשתלט על חיינו, הפך אותם לדבר מדיד והכניס אותנו למרוץ התייעלות שמשרת כל דבר מלבד אותנו עצמנו – הטריד הוגים עוד מהתקופה הקדומה.

עוד באמצע תקופת הבית השני, כתב המשורר הרומי פלאוטוס על שעון השמש שקצץ את ימיו באכזריות כה רבה לחתיכות קטנות. בעידן המודרני, מאשימים המחקרים את קצב החיים ההולך וגובר בעלייה בתחלואת הגוף והנפש, היסטריה ועצבים, נשירת שיער וריקבון שיניים. ובמעגל השני, התפרקות המבנה הקהילתי והרס נרחב של מבנים אנושיים שסייעו לנו לשמור על שפיות לאורך ההיסטוריה.

הקורא הדתי בספר 'היסטוריה של מהירות' יוכל לחסוך לעצמו חלק מההנמקות המוסריות לתפיסת העולם של 'תנועת ההאטה' שמוצגת בספר היטב, בשפה קולחת ובבהירות טיעונים סדורה. אך התפיסה הכללית מתיישבת היטב עם מקורות חז"ל, שחלקם משמשים כמובאות בספר, בגישה של 'תורת חיים וחסד', שמכוננת את רגליו של אדם להלך בדרכי נועם, בראש ובראשונה עם עצמו ואחרי הגיעו בחזרה לאזור הנכון, גם עם זולתו. בתמיכה הדדית וקהילתית ואף מעבר לתחומי הקהילה הקרובה.

הספר סוקר את יסודות המצב המוטרף בעולם המערבי העכשווי, שבו העבודה הפכה בלי ביסוס פילוסופי מספיק לעיקר במקום לאמצעי. הצריכה הפכה למצווה קדושה, שבה תלויה לכאורה הכלכלה המודרנית כולה. וכולנו, פחות או יותר, נכנסנו למרוץ של עבודה-צריכה. הוא סוקר את המהפך הדתי שעשה העולם הנוצרי באירופה ואת היסודות הפילוסופיים שקידשו את העבודה עצמה מההיבט הדתי. ואז, עם תנועת החילון הרחבה ביבשת כולה ובעולם החדש – אמריקה, הושארה העבודה כערך עליון גם בלי ממד הקדושה שלה.

לטענת אנשי תנועת ההאטה העולמית, שהמחבר מזדהה איתה, הגיע הזמן לבחון מחדש את כל החלקים של העולם הכלכלי המודרני, מעבר לדיכוטומיה של סוציאליזם-קפיטליזם, ולכונן עולם שפוי שבו יידרשו מכל אחד פחות שעות עבודה ויותר שעות איכות בקהילה ועם המשפחה, למטרות אמיתיות שבהן הפרט מאמין או חושק. ואז מראה כיצד יכול כל אחד להתחיל את השינוי במגרש הפרטי שלו.

נאמנים לתפיסות של תנועת ההאטה, צצו ברחבי העולם ארגונים שונים שמתמחים כל אחד בהיבט אחר של המהלך האיטי: ארגונים שמעודדים 'מזון איטי' – שמתבסס על שימוש במוצרים מקומיים ולא מיובאים ועוד עקרונות מעניינים; עבודה איטית – הספר מתיימר לשכנע גם את הבוס שלכם שזה כדאי; צריכה איטית – הן של מוצרים ברי־קיימא והן של פחות מוצרים, בקטע הזה הספר ממש משכנע (חוץ מאופני הכושר ומסלול הריצה, למה לזרוק אותם? ואם תהיה שביתה במכון הכושר יום אחד, אתה רוצה שארוץ בחום הזה באמצע פתח תקווה?); ופנאי איטי – תיאור מענג של חופשות בחו"ל, לפני ההאטה ואחריה.

ההבדל בין חיים במהירות ובין חיים נורמליים, אם תרצו, הוא כמו ההבדל בין גשמי זעף לגשמי ברכה.

היסטוריה של מהירות: מדריך פילוסופי ומעשי להאטה

  • עמית נויפלד
  • הקיבוץ המאוחד, 2023
  • 406 עמ'

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?