הרב היפה מירושלים

משה זאקס נחשב לעולה הראשון לארץ ישראל מגרמניה במאה ה-19. הוא פרץ דרך יחד עם חבריו להחדרת התודעה של האפשרות להפיכת היישוב היהודי בארץ ישראל לפורח, משגשג ונהנה מיגיע כפיו

אולי יעניין אותך גם

משה זאקס נולד בשנת תק"ס (1800), בעיירה הגרמנית הקטנה דרייסיקאקר שבדוכסות סקסוניה-מיינינגן. הדוכסות הייתה אז חלק מ'האימפריה הרומית הקדושה', ומיד לאחר מכן הצטרפה ל'קונפדרציה של הריין', שהייתה תחת חסותו של נפוליאון בונפרטה. על משפחתו לא ידוע לנו כמעט דבר, והפרטים הראשונים מתולדותיו נוגעים ללימודיו בשורה של הישיבות החשובות במרכז אירופה.

הוא החל את לימודיו הגבוהים בישיבה בפיורדא (פירט), שם למד מפי ר' וולף המבורג ור' יהושע משה פלקוינר. לאחר שלוש שנים עבר לישיבתו של ר' נחום טרייביטש בפראג, לאחר מכן למד אצל ר' עקיבא איגר בפוזנא (פוזנן), ואז עבר ללמוד שלוש שנים בניקלשבורג, בישיבתו של ר' מרדכי בנעט. לימים סיפר כי בשנים אלו גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל, אך הוא עוד הספיק ללמוד גם בישיבת פרשבורג המפורסמת אצל החתם סופר, שעודד בעצמו עלייה לארץ ישראל, ושנה נוספת אצל ר' יחזקאל בנעט, בישיבה בפקשׂ.

בגיל 30 עלה זאקס לארץ ישראל, כרווק. בהעדר עלייה ידועה מגרמניה בתקופה זו, הוא נחשב לעולה היהודי הראשון מגרמניה במאה התשע עשרה. לאחר שבילה את מיטב שנותיו בישיבות המרכזיות בגרמניה והונגריה, ולמד מפי גדולי הדור המפורסמים, הוא התאכזב לגלות שבירושלים אין בתי מדרש ברמה דומה לזו שהורגל בה. בנוסף, קשה היה לו להשלים עם מצבה הכלכלי של הקהילה הירושלמית, שנסמכה לחלוטין על כספי ה'חלוקה' מהקהילות בגולה. באופן אישי,…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?