השותפות הגדולה

כיצד היינו נוהגים אילו זכינו להבטחה ישירה בנושא כלשהו מאת הקב"ה בעצמו? מן הסתם, היינו יושבים בבית ומצפים לקיום ההבטחה

אולי יעניין אותך גם

ספר בראשית נקרא "ספר הישר" על שם האבות שהיו ישרים. ישרותם של האבות ממשיכה את מורשתו של אברהם אבינו, שיושר ליבו הוביל אל אמונת הייחוד ליישום דרכו של הקב"ה בעולם: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט). אם ברצוננו ללמוד דרכי יושר, כדאי לנו להתבונן אפוא במורשתו של אברהם.

אברהם אבינו זכה לשתי הבטחות מופלאות מאת ה'. האחת עוסקת בזרע: "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית יז, ו). השנייה עניינה הארץ: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים" (שם, ח).

כיצד היינו נוהגים אילו זכינו להבטחה ישירה בנושא כלשהו מאת הקב"ה בעצמו? מן הסתם, היינו יושבים בבית ומצפים לקיום ההבטחה. ייתכן שהיינו עושים איזו פעולה כדי שההבטחה תוכל להתגשם שלא בדרך נס גלוי, "השתדלות מינימלית" כגון קניית כרטיס לוטו. ואולם, אברהם אבינו לא נהג כן.

באשר לארץ, הוא דאג לקנות חלקת האדמה של מערת המכפלה כדי שזו תקום על שמו לאחוזה: "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה … לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (בראשית כג, יז-יח). תיאור הפסוקים המפורט מבהיר שאברהם לא התכוון לקבור את שרה בלבד (מה שהוצע לו לעשות בחינם) אלא לזכות בקניין מלא על הארץ – מעשה פוליטי שדרש את נוכחותם של כל בני חת. לימים, נחמיה מציין את קברי האבות בבקשתו מאת מלך פרס לחזור ולבנות את העיר: "אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה" (נחמיה ב, ה).

גם בהבטחת הזרע, אברהם שולל את הגישה הפסיבית. הוא משקיע מאמצים רבים כדי למצוא כלה לבנו יצחק, עד ששולח את עבדו אליעזר בחזרה לארצו ולמולדתו כדי למצוא כלה לבנו. כלומר, אברהם אינו מסתפק בהבטחות הא-ל, אלא דואג שהן יתקיימו. וכאן הבן שואל: האם הגיוני שהקב"ה מבטיח ואברהם מקיים? וכי יד ה' תקצר?

התשובה לכך פשוטה ועמוקה באותה מידה. אברהם הבין את יסוד השותפות הגדולה שבין הקב"ה לבין האדם. עלינו, בני האדם, מוטלת האחריות להוציא לפועל את ברכת ה', את אורו ואת טובו. הקב"ה מבטיח לאברהם, אבל אלמלא המאמץ שהשקיע ההבטחות לא היו מתקיימות. בדומה לכך, העולם נברא כדי לגלות את כבוד ה', אך מימוש התכלית דורש פעולה אנושית: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מג). העיקרון הגדול הזה, שהוא יסוד התורה כולה, נפתח באברהם אבינו.

מסר זה רלוונטי לנו עמוקות, ראשית כל במישור הפרטי. השגת כל דבר בחיים תלויה בשותפות הזו, כפי שהגמרא (נידה ע, ב) מדגימה ביחס לחכמה, עושר ובנים. על האדם להרבות בישיבה או בסחורה, וגם להתפלל למי שהחכמה והעושר שלו, שכן "הא בלא הא לא סגי". גם היום, בדור של תחייה ונפלאות, אין אנו מאוכלי המן. אם ברצוננו לראות בטוב ה', עלינו להמשיך לטרוח בכל דרכי הטבע כדי להשיגו.

המסר חשוב גם במישור הציבורי. בברכת המזון אנו מתפללים "וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם". ההסתמכות על אחרים אינה לא דרך כבוד ולא דרך אמונה. עינינו אכן נשואות מעלה, "כִּי אִם לְיָדְךָ", ואותה "לְיָדְךָ" כרוכה בשותפות הגדולה המחייבת אותנו בנטילת אחריות – אחריות ציבורית, אחריות אזרחית. אחריותנו חייבת לכלול את רשויות המדינה, מוסדותיה, מערכותיה ומנגנוניה. עלינו לדאוג שהן תהיינה כמה שיותר טובות.

כך עשו אבותינו, מאברהם אבינו ועד החשמונאים: הם נטלו אחריות. אם גם אנו נלך בדרך זו, נזכה בס"ד לקיום התפילה "שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד".

אולי יעניין אותך גם

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית? 

חנה שפיגל

לב הדברים

שגרה יפה כלבנה

אז אולי בכל זאת יש משהו נכון בטבעיות שבה הדברים קורים, ברגילות שלהם, בשגרה האפרורית הקורית כביכול מאליה? אולי באמת יש באותה סערה סביב הירח ומראהו וגון אורו – ליקוי?

"התמכרות זה לא יצר הרע רגיל"

מה ההבדל בין התמכרות ליצר הרע, ואיך יודעים מתי השימוש הופך לתלות מסוכנת? מהן סכנותיה של תרבות השתייה החרדית, ומה גרם למכור לאלכוהול לרצות לזרוק את אשתו מהחלון? מי נמצא בסיכון מוגבר, ולמה קשה לשכנע מכורים לפנות לעזרה? שיחה מיוחדת עם הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל ומייסד רטורנו 

קרובים-רחוקים: מה קרה לקשרי החברויות שלנו בעידן הדיגיטלי?

אלפי לייקים לא באמת מחליפים חבר-אמת אחד, אבל האם חברויות דיגיטליות חייבות לגזול מאיתנו קשרים של אמת? איך מבדילים בין חברים לשיחת וואטסאפ וחברים לעת צרה? ולמה חשוב כל כך שנלמד את הילדים שלנו לתקשר לא דרך מסכים? יצאנו לחקור

בנצי גולדשטיין

לנשום מחדש

זה כמו ניכור הורי

אפשר להניח תפילין, ללכת לבית כנסת, ללמוד, אבל מה מרגיש הילד הפנימי שלך כלפי אלוקים? אם הוא חווה אותו ככח מחייב, כופה, מרוחק, זה ניכור. פשוט כי זה הצד היחיד שהראו לך.